הותר לפרסום: סוד מצוות פרה אדומה!

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי בחיפה

פרשתנו – חוקת – פותחת בציווי על מצוות פרה אדומה: "וידבר ה' אל משה ואל אהרון… זאת חוקת התורה אשר ציווה ה'":

כך מתבצע התהליך: לוקחים פרה אדומה ושורפים אותה יחד עם עץ ארז, אזוב ושני תולעת, את האפר הנותר מהשריפה מפזרים על מים חיים, שנשאבו ממעיין בכלי חדש.

את המים האלה מזים על מי שנטמא מטומאת מת, וכך הוא נטהר.

כל כך לא הגיוני, ששלמה המלך החכם מכל האדם אמר על המצווה הזו "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני".

מתברר, שלקראת ביאת משיח התגלה הסוד של מצוות פרה אדומה, וכן – גם אתם יכולים לדעת אותו.

אדמו"ר הזקן ב'פרשה החסידית' בלקוטי תורה פותח בכמה שאלות פשוטות:

א) למה כתוב פעמיים – "וידבר ה'"…  ושוב: "אשר ציווה ה'"?

ב)  מדוע דווקא מצוות הפרה אדומה נקראת "חוקת התורה" (ולא מצוות לכאורה מרכזיות יותר כמו שבת, תפילין וכד'?)

ג)   מה הסיבה ששורפים דווקא פרה, דווקא אדומה, ומה הקשר לעצים ולתולעת?

ההסבר מרתק, ושווה ללמוד את המקור בתוך הספר (ספוילר: לא קל בכלל).

כל המצוות שבתורה – מטרתן היא "רצוא ושוב", כנאמר "אם רץ ליבך – שוב לאחד".

התחלת העבודה היא האהבה והרצון להתקרב ולהתחבר אל הבורא, להתעלות מעל העולם הזה, ולהתבטל אל ה'.

השלב השני הוא ה'שוב', שמשאיר אותנו כאן למטה כמציאות כביכול עצמאית, אך כזו שמקיימת רק את רצון ה'.

מסתבר, שכל מצווה היא 'שוב', מעשה של אדם כאן בעולם הזה הגשמי ששולל את הביטול והיציאה מהעולם,

הרוחניות וההתבטלות אל מעל הטבע.

לכן, המצווה המרכזית בה מתגלית עבודה זו היא פרה אדומה: שריפה גורמת לכל דבר גשמי וחומרי בעולם לאבד את שלושת המרכיבים הגורמים לצורה שלו – האש, הרוח והמים, והיא משאירה רק את הבסיס והחומר – אפר/עפר.

לדוגמה: כאשר שורפים עץ מאבדים את צורתו ומרכיבי הצורה ונשאר רק היסוד הרביעי – האפר.

גם לנפש הבהמית שלנו יש חומר וצורה.

ה'פרה' המרמזת על הבהמה שבנו, הנפש הבהמית והטבעית. בשורשה היא טובה, היא כוח של תאווה שיכול להתאוות לדברים אלוקיים ורוחניים.

אלא שה"רע מנעוריו" הביא אותנו לצייר (מלשון צורה) את הרצונות שלנו לדברים גשמיים, חומריים וגם בהמיים.

והעבודה היא 'לשרוף את הפרה' האדומה (אדום הוא צבע המסמל גבורות), לבטל את ה'ציור' הרע של הבהמה שלנו ולהשאיר רק את השורש – האלוקי.

זו הסיבה שצריך גם לשרוף עץ ארז (גבוה) ואזוב (שהוא שיח נמוך), העצים מסמלים את המידות, כי כמו שהעצים צומחים כך המידות שלנו צומחות וגדלות, וצריך לשרוף אותם ביחד עם תולעת, שהתולעת היא זו המרקיבה ומביאה לביטול של העץ.

ואחר כך? אחר כך צריך להוסיף מים חיים אל כלי, אחרי הביטול של הבהמה שבנו אנחנו צריכים דווקא לרדת ולעשות מעשים גשמיים, להמשיך שפע אלוקי לתוך העולם על ידי קיום תורה ומצוות. אל המים החיים האלה יש לפזר את האפר, שנשאר מהאש העולה למעלה.

בשריפת פרה אדומה משתקפת העבודה הכללית של קיום התורה ומצוות – רצוא ושוב, ולכן היא נקראת "זאת חוקת התורה" – כאן רואים בגלוי את העבודה של הביטול והמשכת השפע למטה.

לכן נאמר פעמיים "וידבר ה'" "ציווה ה'", כי מדובר על המשכת שתי הדרגות של "ממלא כל עלמין" ו"סובב כל עלמין" עליהן דיברנו בעבר – כי על ידי הרצוא והשוב ממשיכים מדרגה גבוהה עד מאוד.

זו הסיבה ששלמה המלך אמר על כך "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" כלומר שלא הבין את טעמה של מצוות פרה אדומה.

שלמה היה "החכם מכל אדם", אך מצווה זו נמצאת בדרגה גבוהה יותר מהחכמה,  ואף "רחוקה" ונעלית ממנה.

מסתבר שלפני ביאת משיח מגלה לנו התורה, תורת החסידות – את הסודות הכמוסים ביותר.

ומה ניקח מכאן? שהבהמה שלנו בשורשה היא טובה. עלינו רק לעשות לה 'ריסטרט' ולשנות את התאוות הבהמיות שלה לרצונות אלוקיים, ולהמשיך את השפע כאן לעולם על ידי קיום התורה והמצוות.

*

הרבי הריי"צ, רבי יוסף יצחק, שיום הולדתו ויום גאולתו ושחרורו ממאסר יחולו השבוע, הרבה בכתיבת מאמרים, סיפורים וזכרונות שמראים לנו את רצונו האמיתי, להתעלות מעל העולם ולהתרומם.

ויחד עם זה – הוא פעל והשפיע בעולם, לרגע לא ויתר ועד שבמסירות נפש תבע מעצמו ומכל הסובבים אותו לפתוח עוד ישיבות, חדרים, מקוואות ותלמודי תורה, כדי להמשיך את השכינה כאן למטה.

התכלית איננה לברוח מהעולם ולהסתגר, התכלית היא דווקא כאן בעולם הזה למטה, להמשיך את השכינה לעולם ולהביא את הגאולה השלימה בביאת משיח צדקנו,

אז ייבנה גם המקדש השלישי, מקדש ה' כוננו ידיך, בו תשרה השכינה בעולמנו לנצח.

שבת שלום ומבורך