הרב רוט לחב"ד אינפו: 40 שנה שההד עדיין מהדד בכיכר השבת

אבריימקה אייזנשטיין, חב"ד אינפו

כשהרב עוצם עיניים וחוזר 40 שנה אחורה, לתהלוכה הראשונה שהובלת בירושלים – מה התמונה הראשונה שעולה לך בראש? איך זה נראה אז מול היום?

התמונה הראשונה שעולה לי היא קריאתו של הרבי לקיים את תהלוכות ל"ג בעומר וההתגייסות המלאה של אנ"ש בירושלים בהתלהבות ובמסירות בלתי רגילה, עם הרבה אמונה ופחות אמצעים. לא היו במות ענק, לא מערכות הגברה מתקדמות, ולא תקציבי ענק.

הקמנו במה על גבי משאית בעשר אצבעות, ובעיקר אש של שליחות של משפחות, תמימים ועסקני חב"ד בירושלים. ראינו מול העיניים את דברי הרבי על החשיבות העצומה של תהלוכות ל"ג בעומר, וזה מה שנתן את הכוח.

היום, ברוך ה', זו כבר אימפריה של קדושה. אלפי ילדים, הפקות גדולות, סדר מופתי, שיתוף פעולה עם הרשויות אבל אני חושב שהנקודה הפנימית נשארה בדיוק אותה נקודה: לקיים את רצון הרבי להביא כל  ילד בירושלים לתהלוכה.

איך התחיל הקשר האישי שלך עם ארגון התהלוכות?

זה התחיל מתוך תחושת שליחות פשוטה. הרבי דיבר שוב ושוב על החשיבות של להגיע לכל ילד יהודי במיוחד ביום ל"ג בעומר.

בירושלים הרגשנו אחריות מיוחדת – עיר הקודש, ובפרט כשמדובר בילדיי תשב"ר, הרבי גילה חביבות מיוחדת כפי שבא לידי ביטוי במענות הנדירות של הרבי לתהלוכה זו. מכאן החיבור היה אישי ונצחי.

אילו הוראות או עידודים מיוחדים קיבלת מהרבי בנושא הספציפי הזה של ירושלים?

הרבי תמיד הדגיש שבירושלים לכל פעולה יש משמעות מיוחדת. היו עידודים עצומים להשקיע בילדי תשב"ר, לעשות את הדברים בהרחבה, בשמחה ובפרסום גדול.

הרבי לפני ירידתו לתפלת מנחה בל"ג בעומר התעניין אצל המזכירים על דבר התהלוכה בירושלים, אחד מהדברים המעודדים ביותר היה כשכתבתי לרבי דו"ח על ההכנות לתהלוכה וחתמתי מטה ל"ג בעומר ליד המילים מטה ל"ג בעומר הוסיף הרבי בכתב יד קודשו ודרשב"י שזהו יום שמחתו בראשם וכו' הדבר הזה היה עבורנו הרבה יותר מעידוד רק אז הבנו באיזו משימה חשובה זיכה אותנו הרבי.

ועד היום כל פרסום וכל מכתב מלווה בכותרת "מטה ל"ג בעומר ודרשב"י שזהו יום שמחתו בראשם וכו'.

ירושלים של לפני 40 שנה הייתה אחרת לגמרי. מה היה האתגר הכי גדול אז לעומת היום?

אז האתגר היה בעיקר עצם הרעיון להסביר למה צריך לסגור רחובות בשביל תהלוכה של ילדים. לא תמיד הבינו את זה. היה צריך לשכנע את הרשויות לסגור את כיכר השבת, היום כולם שותפים ומבינים את חשיבות הענין.

במהלך השנים הוחמרו הדרישות ונולדו אתגרים אחרים: בטיחות, רגולציה, ביטחון, לוגיסטיקה מורכבת מאוד. לפעמים כדי להזיז משאית צריך עשרות אישורים. אבל מצד שני יש יותר הכרה ויותר הערכה לפעילות.

בתור יו"ר צעירי אגודת חב"ד בירושלים, איך שומרים על השטורעם והרעננות של הארגון במשך כל כך הרבה שנים בלי להישחק?

כשעובדים בשביל עצמך נשחקים, כשרואים את המטרה וזוכרים שהרצון של הרבי הוא שכל ילד יצעד בגאון יעקב בתהלוכה ורואים את העוצמה של רבבות ילדים שבאים ומשתתפים מכל החוגים ומכל גווני הקשת של הציבור, וכך כל שנה אנחנו מרגישים ומקבלים כוחות חדשים.

בנוסף אנחנו משתדלים לחדש כל הזמן לרענן את השורות ולצרף כוחות צעירים ולתת מקום ליוזמות חדשות, ולהישאר מחוברים לשטח ולאנשים.

יש את הרגע הזה שבו אתה עומד על הבמה ורואה את נחשולי הילדים זורמים. מה עובר לך בראש בשניות האלה?

האמת? הודיה. פשוט הודיה להקב"ה. אתה רואה אלפי ילדים יהודים שמחים, שרים פסוקים, מחזיקים שלטים של תורה ואהבת ישראל ואתה מבין שאתה זוכה לראות התגשמות של רצונו הקדוש של הרבי.

יש רגעים שאני ממש אומר לעצמי בהתרגשות ומרגיש "שהרבי נמצא כאן וצועד איתנו יחד עם כל הילדים!".

אני נזכר באחת התהלוכות כשליוותי את התהלוכה, בסוף מסלולה ניגש אלי קשיש שדמעות זולגות מעיניו ואומר לי: "אני ניצול שואה וצעדתי במצעד המוות ושרדתי, וזה הרגע המרגש ביותר בחיי לראות מצעד החיים של הילדים הנפלאים האלה ולא הפסיק לבכות"ף בקשתי ממנו שיעלה לבמה ויאמר זאת לילדים היה זה רגע מרגש שחקוק עד היום לנגד עיני כשאני רואה את הילדים צועדים בהמוניהם ובשמחה.

מתוך מאות האלפים שעברו מולך, יש ילד או סיפור אחד שזכור לך במיוחד?

היו הרבה סיפורים, אבל אני זוכר סיפור מיוחד שפורסם בזמנו אודות הילד שרגא לוין מת"ת קמניץ שכל המשפחה נסעו למירון ולאחר הפצרות של הילד הסכימו ההורים לבקשתו להישאר בירושלים ולהשתתף בתהלוכה.

כשהוריו חזרו ממירון עברו דרך כיכר השבת והנה הם שומעים כרוז המודיע "הזוכה בטיסה לרבי הוא שרגא לוין מת"ת קמניץ". השמחה במשפחה לא ידעה גבולות ושרגא נסע עם הוריו לרבי , בין השאר ביקש האבא ברכה מהרבי שיצליחו לרכוש דירה גדולה יותר מדירתם הנוכחית בהיותם משפחה ברוכת ילדים.

הברכה ניתנה וכעבור שנה הצליחו למכור דירתם במחיר הרבה מעבר לשוויה ולרכוש דירה מורחבת. שרגא הוא היום אבא וסבא לילדים ונכדים והסיפור מלווה אותו כל החיים.

האם היו רגעים שבהם הכול נראה אבוד וראיתם יד ה'?

בוודאי. היו שנים של חוסר תקציב מוחלט, שנים של מתיחות ביטחונית, מזג אוויר מאיים, בעיות אישורים של הרגע האחרון.

ואני יכול לומר בפשטות: ראינו ניסים גלויים. פעמים רבות ממש בדקות האחרונות הדברים הסתדרו בצורה שלא הייתה טבעית.

בשידור חי מול קהל עצום תמיד יש תקלות. איך שומרים על קור רוח?

קודם כול זוכרים בשביל מה נמצאים שם, אין ספק שישנם תרחישים לא צפויים אבל גם כאן ראינו את הרבי מלווה אותנו וב"ה מעטים המקרים בהם היו תקלות, יחד עם זאת אחרי עשרות שנים לומדים להבין איך להתמודד עם הפרעות להתגבר עליהם… העיקר להמשיך בחיוך.

אחרי 40 שנה של הנהגה, מה השאיפה שעוד לא הגשמת בפעילות בירושלים?

החלום הגדול שלי הוא להקים מרכז חב"די ענק בירושלים מקום חי, פעיל ומאיר, שישלב מרכז מבקרים, פעילות לילדים ונוער, חינוך וחוויה יהודית לכל יהודי שמגיע לעיר הקודש.

 כשאתה עומד מול אלפי ילדים, איך מצליחים לדבר בגובה העיניים לילד בן 5 ובו זמנית להעביר מסר עמוק גם להורים?

ילדים מזהים אמת. אם אתה מדבר אליהם מלב אמיתי הם איתך. אני משתדל לדבר פשוט, עם שמחה, עם סיפורים ודוגמאות שילד יכול להבין.

אבל בתוך הפשטות צריך להכניס עומק אהבת ישראל, אמונה, גאווה יהודית ואחריות.

מהו המשפט מהרבי שמלווה אותך ברגעים של קושי ועומס?

הרבי אמר פעמים רבות שהצלחה בחינוך תלויה בשמחה ובביטחון בשליחות. אבל יש משפט שמלווה אותי במיוחד: "אשרי חלקם של אלו שההשגחה העליונה העמידה אותם על החלק היפה לעסוק בחינוך בני ובנות ישראל".

כשזוכרים את הזכות – מקבלים כוחות.

התהלוכה בירושלים היא כבר מותג. מה הסוד להבאת אלפי ילדים מכל גווני הקשת?

סוד ההצלחה הוא תכנון מדוקדק לכל הפרטים, במשך השנים בנינו תוכנית שבה כל פרט היה מתוכנן הפעלת תחנות הרשמה בשיתוף עשרות משפחות של אנ"ש בירושלים מערך פרסום רחב היקף הרבה יצירתיות בתוכנית ערכית חינוכית ומדוקדקת הקפדה על כל כללי הבטיחות חלוקת תפקידים מסודרת, והחלק החשוב ביותר, אחדות ואהבת ישראל אמיתית.

בתהלוכה אין מגזרים ואין מחיצות. ילד חסידי, ספרדי, ליטאי או מסורתי כולם ילדים של הקב"ה. כשפועלים מתוך אחדות אמיתית, הלבבות נפתחים.

אנחנו מסיימים כאן, אבל השליחות ממשיכה. מה השאיפה הגדולה ביותר שלך לעתיד?

כיום אני זוכה לפגוש רבנים חשובים שמספרים לי שהם היו בתהלוכה הילדים שלהם היום בתהלוכה ועכשיו הנכדים שלהם צועדים ותמיד תמיד מציינים שהתהלוכה בכיכר השבת היא חלק מנוף ילדותם ומעודדים את משפחותיהם שלא לוותר על הזכות לצעוד בתהלוכה, השאיפה היא להמשיך לקיים את שליחות של הרבי לראות עוד ועוד ילדי תשב"ר מחוברים לחסידות ולרבי, ועוד ועוד משפחות מחוברים לפעולות הרבי מתוך אחדות ושמחה.

ולסיום, ברוח ל"ג בעומר מה המסר של היום הזה עבורך בתוך מילה אחת?

במילה אחת "אחדות".