למה הוא עזב את הארץ? • הרב יהודה גינזבורג

הרב יהודה גינזבורג

נפגשתי בשבוע האחרון עם ידיד יקר, ששיתף אותי קצת מהדברים שעבר בחייו. הוא סיפר על כך שניסה כמה עבודות, ולא רק שלא הצליח אלא הפך בעל חוב לאנשים.

ואז החליט, יחד עם אשתו, 'לשחרר'. הוא ויתר על החלומות שלו להיות איש מצליח, עבר לחו"ל וביקש רק לשלם את החובות ולגור בדירה צנועה.

לשמחתו ולשמחת כולם, דווקא נקודת ה'איפוס' הזו הביאה אותו להתנהג בצורה אחרת, ממנה ראה ורואה הצלחה גדולה למעלה מן המשוער.

*

בפרשת השבוע 'אחרי מות-קדושים' נקרא על סדר עבודתו של הכהן הגדול ביום הכיפורים. אחד הדברים המעניינים יותר, הוא שהכהן הגדול שלבוש בשמונה בגדים יוקרתיים, נכנס לקודש הקודשים דווקא עם בגדי בד (פשתן) לבנים. מדוע?

ב'פרשה החסידית' מבאר זאת אדמו"ר הזקן, ובכך יסביר גם מדוע דווקא ביום כיפור הקב"ה סולח על העוונות.

לכאורה, הרי ה' הוא מעל הכל וגם לא שוכח כלום, אם כן מהי פשר ה'סליחה'? ואיך אפשר בכלל להגיע לדרגא שכזו?

ומבאר שבאמת הרי בורא העולם נעלה מכל שבח וגדולה, ובוודאי שהעולם הזה הוא רק 'הבל הבלים' וירידה עצומה בשבילו.

הסיבה שאנו מקיימים מצוות ולומדים תורה היא בגלל שכך הוא החליט, להלביש את עצמו ולרצות שנבצע את המצוות האלו ושנלמד את התורה הזו.

"על שלשה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים" (פרקי אבות) פירושו, שהקב"ה החליט שהדרך להתקשר אליו כאן למטה היא דווקא באמצעות הדברים הפשוטים.

ומי שחטא? בשביל 'לתקן', לא מספיק לעשות שוב את המצוות, לחזור לשגרה ולשכוח מהעבר. צריך לעבור תהליך של 'איפוס'. לכן ביום כיפור אנחנו צמים ולובשים 'לבן', כדי להתחבר לאין-סוף האמיתי, לגביו אכן העבירות לא תופסים מקום.

אז אנחנו יכולים לבקש ממנו יתברך שפע חדש, ועד כדברי הפסוק "לפני ה' תטהרו", להיטהר ולהגיע לדרגא שגם נעלית משמו יתברך, שם הוי-ה.

לכן גם הכהן הגדול, כשהיה נכנס לפני ולפנים ולבקש מחילה על עם ישראל, צריך לפשוט את כל גינוני הכבוד, את כל הסימנים והלבושים היוקרתיים ולהיכנס דווקא עם בגדי פשתן, שהם בגדים הכי פשוטים שנוצרים מן האדמה, ולהיכנס איתם אל הקודש. שם היא הטהרה.

*

לפעמים אנחנו רוצים בחיים 'לשנות כיוון'. חשוב לזכור שבסופו של דבר, הכל הוא בהשגחה פרטית, ואם הגענו למצב מסויים הרי זה ברצונו של ה'.

אם רוצים את השפע, אם מעוניינים להתחיל 'מחדש' צריכים 'להתאפס'. לא הכוונה לצאת לחופש של שנה, אלא לחזור להיות פשוטים,
להבין שהיגיעה והמאמץ לא בהכרח יביאו תוצאות טובות יותר.

דווקא ההתבטלות לפני הבורא יתברך היא זו שמחברת אותנו אל האין סוף, ותמשיך לנו ברכה עד בלי די, עד הברכה הגדולה ביותר, הגאולה האמיתית והשלימה.

שבת שלום ומבורך!