הרב מאיר צבי גרוזמן ע"ה, מראשי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש כפר חב"ד, התראיין למגזין דרך המלך הראשון שיצא לאור בחודש סיוון התשע"ד, במגזין סיפר על היחידות המרגשת והמיוחדת אצל הרבי מלך המשיח. בראיון הנדיר הציג הרב גרוזמן את התמלול של היחידות שהדריכה אותו במשך עשרות שנים בשליחותו החינוכית:
לפני עשרות שנים כשהגעתי לרבי נכנסתי ל'יחידות', והרבי דיבר איתי על כך שהישיבות שלנו לא מספיק מתפתחות בכמות, יחסית לישיבות לא-חב"דיות. כשעניתי שאצלם יש את הענין של לימוד תורה 'שלא לשמה' ואולי לכן הם גדלות, ענה הרבי שגם אצלנו יכול להיות הענין של 'שלא לשמה' על ידי הבנת התורה. וכמו כן כאשר הבחורים נוסעים ל'מרכז שליחות', אזי אם הם יודעים ללמוד הם יכולים להיכנס אל הרב המקומי, לדבר איתו בלימוד – ואז ה'הפצה' יכולה להיות אחרת לגמרי.
בין הדברים הרבי אמר שישנם בחורים ש"קאכן-זיך" [=עוסקים בלהט] ב'השכלה' של חסידות. ממילא צריכים הם לדעת, שניתן להבין טוב חסידות רק כאשר מבינים טוב נגלה… ואם לא – אי אפשר להבין חסידות.
והרבי הוסיף, שהגם שבליובאוויטש היו חסידים גדולים שלא ידעו כל-כך טוב נגלה – זהו יוצא מן הכלל. אבל "התורה על הרוב תדבר" ואי-אפשר להבין חסידות בלי להבין נגלה.
לפני נסיעתי בחזרה, נכנסתי שוב אל הרבי וכתבתי ב' נקודות: א. שצריך לדבר עם הבחורים שילמדו נגלה 'שלא לשמה' כדי שיצליחו ב'הפצה' ויבינו היטב חסידות. ב. שהיות ו'התקשרות' לרבי 'מדבר' לבחורים, האם לפעול עליהם שילמדו מצד זה.
הרבי קרא את הפתק זמן רב (למרות שבדרך-כלל, כידוע, הרבי קרא פתקים במהירות גדולה). והגיב: "שלא לשמה? צריכים ללמוד לשמה! אלא, שכאשר לא מצליחים ללמוד לשמה, לפחות שילמדו בשביל זה"…
ובנוגע למה שכתבתי על 'התקשרות', ענה הרבי: הענין של 'התקשרות' הוא מילוי הרצון של המשלח. והרצון שלי הוא שבחורים יהיו "קאכןזיך" [=יעסקו בלהט] בנגלה…
הרבי התבטא בכמה ביטויים בנוגע לרצון וכשיצאתי, לא הצלחתי לזכור את כולם, הרבי התבטא בלשונות כמו "רצון פנימי", "רצון עצמי" ועוד ביטויים על-דרך-זה. ביטויי רצון עמוקים ונעלים, המבטאים, עד כמה רצונו של הרבי הוא שבחור ילמד הרבה 'נגלה'.
אפשר לעורר את הבחור שיאהב ללמוד תורה ובעיקר נגלה דתורה, אם בשביל הצלחה ב'מבצעים', אם בשביל הצלחה בלימוד החסידות, והעיקר – כדי להתקשר לרבי, כי בלימוד הנגלה ממלאים את רצונו (הפנימי, העצמי וכו') של הרבי!