היום הראשון: יציאה לדרך והתאקלמות
המסע החל בליל יום ראשון בנסיעה מצפת לדרום. התחנה הראשונה הייתה טבילה במקווה בדימונה, כהכנה רוחנית למסע. עם בוקר, בבקעת צין, קיימו התלמידים תפילת שחרית.
לאחר התפילה, חולקו התלמידים לקבוצות קטנות של שישה משתתפים כל אחת. כל קבוצה קיבלה ציוד בסיסי בלבד, כולל מכשירי GPS לחירום, ונאלצה לנווט באופן עצמאי לנקודת היעד הראשונה.
ביום זה צעדו התלמידים כ-10 קילומטרים בתנאי שטח מדבריים, כשהם לומדים לתפעל את הציוד ולעבוד בשיתוף פעולה.
היום השני: התמודדות עם מרחקים
היום השני נפתח בסדר בוקר חסידי שכלל טבילה במקווה שטח, לימוד חסידות ותפילת שחרית.
יום זה היה מאתגר במיוחד, כאשר התלמידים נדרשו לגמוא מרחק של 20 קילומטרים.
במהלכו, פגשו התלמידים מטיילים אחרים וזכו להניח להם תפילין, ובכך שילבו פעילות רוחנית בתוך המאמץ הפיזי.
מבחן הרצון: התגברות על רגעי השבירה
במהלך הצעידה הממושכת, ובמיוחד ביום השני שבו המרחק היה רב, הגיעו רבים מהתלמידים לקצה גבול היכולת. העייפות המצטברת, החום והמשקל הכבד שעל הגב הובילו לרגעי משבר שבהם הועלה הרצון לעצור ולוותר.
אולם, דווקא בנקודות אלו בלטה עוצמתה של הקבוצה; התלמידים לא הותירו את חבריהם מאחור. חברים לחוליה לקחו על עצמם נשיאת ציוד נוסף כדי להקל על המתקשים, עודדו זה את זה במילות חיזוק ובניגונים חסידיים, והפגינו ערבות הדדית יוצאת דופן.
הצוות החינוכי ליווה את התהליך מקרוב, נתן את המענה הרגשי הנדרש והשרה ביטחון בתלמידים כי בכוחם לסיים את המשימה.
היום השלישי והרביעי: ליל ה"בדד" והסיום
ביום השלישי המשיכו התלמידים לצעוד עוד 15 קילומטרים. גולת הכותרת הייתה "לילת הבדד", שבו כל תלמיד שהה וישן לבדו בשטח, ללא קרבה לחבריו.
לילה זה נועד לאפשר התבוננות פנימית וסיכום אישי של החוויה, בעוד התלמידים נדרשים לדאוג לצרכיהם ולהכנת מזונם באופן עצמאי לחלוטין.
ביום האחרון, לאחר סדר בוקר מסורתי, צעדו כל שכבות הגיל יחד לעבר נקודת הסיום. לפני ההגעה הסופית, התכנסו התלמידים והצוות למעגלי סיכום מרתקים, שם שיתפו התלמידים בתובנותיהם ובסיפוק מהעובדה שגילו בעצמם כוחות שלא הכירו קודם לכן.
התובנה המרכזית שעמה יצאו התלמידים מהמסע היא הגילוי כי לכל אחד מהם יש כוח להצליח הרבה יותר ממה שהוא חושב. כשתלמיד רואה כיצד עמד באתגרים הפיזיים הקשים ביותר, הגילוי הזה מתורגם באופן ישיר להמשך השנה: בלימודים ובעבודת השם.
המסע הוכיח כי כאשר קיימת מסירות ורצון פנימי, ניתן לפרוץ גבולות ולהגיע להישגים רוחניים ולימודיים שקודם לכן נראו בלתי אפשריים.
תודות
קיומו המוצלח של המסע התאפשר הודות למאמצים הרבים של גורמים שונים:
תודה רבה להנהלת המכון על התמיכה והליווי לאורך כל הדרך.
הערכה מיוחדת לרכז הפעילות, הרב יוסי פוגל, על הארגון הלוגיסטי המורכב והמקצועי.
למנהל הפנימייה, הרב שמוליק אוחנונה, על הדאגה המיוחדת לכל תלמיד במישור האישי והרוחני.
תודה לכל צוות המחנכים, הרכזים והתמידים השלוחים המסורים, שעמדו לצד התלמידים במסירות והיוו גורם מכריע בהצלחת המסע.








































