יחס מיוחד מהרבי: מאחורי הקלעים של ארגון סיומי הרמב"ם

מנחם כהנא, מגזין בית משיח

מדוע האדמו"ר מגור, ה'לב שמחה' ויתר על נסיעתו ל'כותל המערבי', אך לסיום הרמב"ם שהתקיים באותו יום כן נסע?

באיזה עיתון 'אנטי' רצה הרבי שיפרסמו אודות סיום הרמב"ם?

לפניכם יריעה מאלפת אודות היחס המיוחד של הרבי מה"מ בכל הקשור לעריכת מעמדים מיוחדים לכבוד 'סיומי הרמב"ם', מלווה בתיאורים ועובדות מארץ הקודש, מ-770 וברחבי העולם.

מוגש לרגל סיום הרמב"ם בג' המסלולים, ג' פרקים ליום (מחזור מב) פרק אחד ליום (מחזור טו) ובספר המצוות.

•

כבר בתקופת ההתעוררות הראשונה על לימוד הרמב"ם במחזור הראשון, עורר הרבי שליט"א מלך המשיח על חשיבות עריכת ה'סיום', ודיבר על כך שמן הראוי לערוך את סיום 'משנה תורה' יחד עם סעודה או התוועדות, כמנהג ישראל, ואת הסיום יש לערוך באופן של "ברוב עם הדרת מלך".

באותה שנה בה סיימו את לימוד הרמב"ם בפעם הראשונה (תשמ"ה), מלאו 850 שנים להולדת הרמב"ם. כיוון שכך, הדבר צויין גם בחגיגות שנערכו במדינות בהן חי הרמב"ם ופעל, מצרים מרוקו וספרד.

הרבי ביקש לנצל הזדמנות זו, שגם אומות העולם יערכו מעמדי הצדעה לכבודו של הרמב"ם, מה שידגיש יותר את הנחיצות לערוך 'שטורעם' גדול בקשר לרמב"ם.

עד כדי כך ייחס הרבי חשיבות לעריכת הסיומים, עד אשר בהתוועדות שהתקיימה בי"א בניסן תשמ"ה, יום הולדתו הפ"ג, התבטא הרבי, שבנוגע לעריכת התוועדות זו, אין צורך בטעמים והסברים, מכיון שישנה סיבה "הכי גדולה והכי חשובה – גמרה של תורה". באותו יום בהיר סיימו עשרות ומאות אלפים מישראל את המחזור הראשון בלימוד משנה תורה לרמב"ם. ממילא, זו סיבה "הכי גדולה שאין למעלה ממנה", להתאסף יחד ולערוך 'סיום' על הרמב"ם.

השטורעם והפרסום הגדול

הרבי לא הסתפק בעריכת סיומי רמב"ם, אלא ביקש לעשות מכך 'בלגן' חיובי רחב היקף. בכמה התוועדויות עורר הרבי אודות חשיבות הפרסום וה'שטורעם' סביב 'סיום הרמב"ם'.

"בטח מרעיש על דבר הרמב"ם (ה'סיום', מחזור הב' וכו')", כתב הרבי באותם ימים לרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) "וככל שירעיש ויוסיף, אין חשש כלל המתאים להוראת הרמב"ם שצריך להיות "בדרך האמצעית", כי עדיין לא הגענו אפילו לשליש ולרביע".

באחת ההתוועדויות אף הדריך כיצד לעשות 'שטורעם', במנותו את היתרונות שבפרסום הסיומים, שלא לדבר על כך שכל אחד צריך להשתתף בגופו ב'סיום', אפילו מי שאינו לומד בפועל את א' ממסלולי הלימוד היומי – ואולי בזכות זה, גם הוא יחליט להצטרף לאחד המסלולים…

סיפור מעניין סיפר בהקשר לכך, הרב מרדכי מנשה לאופר בשיחה עם 'בית משיח':

"לפני שנים רבות יצא לאור בבני ברק עיתון הנקרא 'תמורה'. עיתון זה היה משויך לפלג שהתנגד לחסידות, ובעיקר לחסידות חב"ד.

"כשמארגני סיום הרמב"ם הראשון בשנת תשמ"ה, פרסמו בכל העיתונים על הסיום הצפוי, התלבטו האם לפרסם זאת גם בעיתון 'תמורה'. לבסוף החליטו כי מכיון שעיתון זה הינו מתנגד חריף לחסידות חב"ד, לא יפרסמו בו.

"כאשר מסרו המארגנים דו"ח לרבי על המקומות בהם פרסמו, ועל כך שלא פרסמו בעיתון 'תמורה', הגיב הרבי באי שביעות רצון. עובדה זו לימדה עד כמה הרבי ביקש שהדבר יגיע וישפיע בכל מקום אפשרי.

הרבנים, האדמו"רים, וראשי הישיבות משתתפים בחגיגות הסיום

בהתוועדות שהתקיימה בשבת פרשת ויקרא תשמ"ה, הדגיש הרבי את חשיבות השתתפותם של רבנים וראשי ישיבות ואישים תורניים בחגיגות ה'סיומים'. הרבי הטעים, כי השתתפותם בוודאי תגרום לכך שגם ה'בעלי בתים' והתלמידים השייכים אליהם, ישתתפו גם הם לכבודה של תורה.

הרבי אף הציע "הצעה פשוטה ביותר", כי בדרשה של 'שבת הגדול' יזכירו הרבנים בדרשותיהם אודות ה"סיום", ועל חשיבות ההשתתפות בו.

הרבי אף הוסיף, כי את הקשר עם אישי התורה הללו, כדאי שיעשו אלה השייכים לכך, כלומר, על ידי פניה של רב או ראש ישיבה כדוגמתם, שכן הם יכולים למצוא את האותיות המתאימות ("רבנישע אותיות") לשכנעם לבוא.

ואכן, בהשתדלות המארגנים (ובראשם: הרב חנניה יוסף אייזנבאך ע"ה והרב ישראל ('רלי') הלפרין ע"ה, ויבלחט"א הרב נפתלי הכהן רוט והרב טוביה בלוי שיחי', ועוד), הגיעו גדולי הרבנים והאדמורי"ם להשתתף ב'סיום', לנחת רוחו של הרבי. אלה שלא יכלו להגיע, שלחו את ברכתם למעמדי ה'סיומים'.

בשיחה עם 'בית משיח', ציינו הרב טוביה בלוי, והרב נפתלי רוט, את תחושתם בהזמינם את הרבנים ל'סיום':

"הרגשנו סייעתא דשמיא גדולה, ממש כאילו הרבי מלווה אותנו לביתו של כל רב ורב, לכל ראש ישיבה ואדמו"ר, ממש כך! כל מי שהגענו אליו, זכינו לקבלת פנים טובה וראויה, התקבלנו במאור פנים, וביחס חם ואוהד. ההיענות של כל גדולי ישראל מכל קצוות הקשת החרדית, היתה מיוחדת ומעוררת התפעלות. לא חשבנו שעד כדי כך הרבנים יזדהו עם התקנה של הרבי, ויגיעו להשתתף ב'סיום'".

כך למשל שיגר הגאון הגדול, פוסק הדור, הרב משה פיינטשיין בעל ה'אגרות משה', את ברכתו למעמד ה'סיום':

"ברכתי, ברכת התורה, שלוחה לכל המשתתפים ב'סיום' מחזור הראשון של לימוד משנה תורה להרמב"ם. כבוד קדושת הרבי מליובאוויטש, זכה וזיכה את הרבים במצוות לימוד התורה לשמה ששקולה כנגד כולם".

בסוף מכתבו מברך הגר"מ את הרבי: "יהי רצון שיאריך ימיו ושנותיו בנעימים, ושיפוצו מעיינותיו החוצה, להרביץ תורה ברבים עם ביאת גואל צדק".

נכדו, הרב מרדכי טנדלר העיד, אשר הגר"מ למד את שיעור הרמב"ם היומי בשני מחזורי הרמב"ם עד לפטירתו, זמן קצר לאחר ה'סיום' השני (בשנת תשמ"ו).

במכתב שכתב לרגל ה'סיום' הראשון, פירט הגר"ע יוסף בבקיאותו הרבה את המקום היסודי שתופס ספר 'משנה תורה' להרמב"ם בעולמה של תורה, וכן את דברי ההפלאה שכתבו וכותבים עליו גדולי ומאורי הדורות, כשהוא חותם בתפילה אשר "זכות הרמב"ם וזכות תורתו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן".

בנו, הגאון הרב דוד יוסף שיחי' (מחבר הספר 'הלכה ברורה'), ציין כי מאז שהאירה תקנתו של הרבי בלימוד הרמב"ם, החל אביו למסור שיעור מדי יום בבית מדרשו בספר הרמב"ם.

כמו כן, מיד עם תחילת התקנה, הצטרף הגר"ע יוסף בהתלהבות רבה ללומדי הרמב"ם, כתקנת הרבי. "ביסוד תקנה קדושה זו", אמר הגר"ע במעמד סיום הרמב"ם, "הצליח כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, להפוך את הרמב"ם לנחלת כלל ישראל, ולא כפי שהיה עד עתה נחלת ראשי ישיבה בלבד".

הרב יהודא צדקה ע"ה, ראש ישיבת פורת יוסף, היה מהלומדים והמפיצים הגדולים של לימוד הרמב"ם היומי, עקב תקנתו הקדושה של הרבי.

מדי שנה היה משתתף במעמד הסיום, ואף היה נושא דברים אודות חשיבות הלימוד כפי התקנה. "מאז ימות הרמב"ם לא היה מעמד כזה לכבודה של תורה", הכריז הגר"י במעמד הסיום הראשון (תשמ"ה), "הרעיון הגדול של לימוד הרמב"ם כפי תקנתו של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש, הוא מאור חדש לישראל".

אינספור רבנים, אדמו"רים, ראשי ישיבות ואישי תורה הביעו את התלהבותם מהתקנה שתיקן הרבי מה"מ.

אדמו"רי בית גור בהתמסרות מיוחדת לתקנת הרבי

האדמו"ר ה"לב שמחה" מגור, היה בתקופת הסיום הראשון חלש מאוד, אך עקב החשיבות העצומה שחש לרמב"ם, ולבקשת הרבי, הגיע למעמד הסיום על אף חולשתו הרבה.

לימים, ציינו גבאי האדמו"ר, כי באותו יום תוכננה נסיעתו הקבועה לכותל המערבי כמנהגו מדי חול המועד (הסיום חל ביום ב' דחול המועד פסח), אך עקב חולשתו הרבה ומצבו הבריאותי הרעוע, הודיע האדמו"ר, שלא יסע לכותל המערבי.

למרות זאת, הודיע כי השתתפותו במעמד הסיום תתקיים כפי המתכונן, ואף נשא דברי ברכה קצרים.

בשיחה עם 'בית משיח', מציין הרב נפתלי רוט את העובדה, שה'מתנגדים' לא אהבו, בלשון המעטה, את ה'שטורעם' הגדול שעורר הרבי בענין לימוד הרמב"ם. זו הסיבה שהם עשו כמה נסיונות כדי להניא את האדמו"ר מגור להשתתף במעמד ה'סיום', כמו עוד ניסיונות חבלה נוספים.

"דוקא בגלל כך", אמר הרב רוט, "נחלץ האדמו"ר חושים להגיע ולהשתתף בגופו למרות חולשתו הרבה, כדי להראות לעולם כולו שהוא הולך עם הרבי בכל עניין!"

במעמד הסיום השלישי בשנת תשמ"ז, פלפל והעמיק האדמו"ר בעל ה'פני מנחם' מגור (אז, ראש ישיבת 'שפת אמת') בדברי הרמב"ם אודות שעבוד מלכויות לעתיד לבוא, ואמר: "בענין לימוד ספר משנה תורה ישנם ב' מסלולים, האחד ג' פרקים ליום.. במחזור הראשון למדתי ג' פרקים ליום, אבל הדבר קשה לי, כשאני מתחיל ללמוד פרק אחד גם בו יש לי הרבה קושיות, ולכן במחזור זה הנני לומד פרק אחד ליום".

ברם, מקורביו העידו בחלוף שנים, כי ה'פני מנחם' מגור למד מדי יום את כל מסלולי הרמב"ם היומיים שתיקן הרבי, דהיינו: שלושה פרקים יום, עוד פרק ממסלול הפרק אחד ליום, וכן את המסלול של המצווה היומית מספר המצוות לרמב"ם.

במעמד הסיום האמור, הוסיף ה'פני מנחם': "והנה, עתה, בסף מחזור זה השלישי, גומרים בעזרת ה' באותו הזמן הן את המסלול של פרק אחד ליום (בפעם הראשונה), והן את המסלול של הג' פרקים ליום במחזור השלישי.. זהו הזמן להצטרף לציבור הלומדים, ולחוש את העונג שבלימוד הרמב"ם".

וחתם במילים נפלאות: "בואו נכין עצמינו לקראת מלך המשיח! .. בואו ונלמד ונתחזק בלימוד הרמב"ם .. ולקבל פני מלך המשיח, אשר יחד עמנו יחגוג את סיום הרמב"ם בשנה הבאה עלינו לטובה, אמן כן יהי רצון!"

ההתרגשות באולם – לא אמרו 'שקט' אפילו פעם אחת!

העצרת המרכזית לציון 'סיום' המחזור הראשון של לימוד "משנה תורה" לרמב"ם, נערכה בשלושת האולמות של בניני האומה בירושלים, ביום השני של חול המועד פסח. המוני בית ישראל, ובראשם מאורי וגדולי הדור, השתתפו במעמד כביר זה לכבודה של תורה.

"איני יכול אפילו לתאר את רגשי לבבי", אמר אחד מה'זקנים' שאינו חסיד חב"ד, אשר הוזמנו למעמד המיוחד, "לבטא את ההתעוררות העצומה שהורגשה באותו מעמד בלתי נשכח לכבודה של תורה. במשך ארבע שעות רצופות של המעמד, לא נשמע באולם הגדול רחש. שקט מוחלט שרר, והקהל האדיר כולו הקשיב מרותק לדבריהם של גדולי ישראל מכל החוגים. הקהל כולו, 'כאיש אחד בלב אחד', היה שרוי בהתעוררות עצומה של קדושה".

"לא בכל יום יושבים יחדיו גדולי התורה ועמך בית ישראל מקרב כל חוגי היהדות הדתית" – סוכם המעמד באחד מיומני התקופה – "במעמד זה הורגש בעליל, שאכן, הרמב"ם שחיבר את ספרו הגדול לקטן ולגדול, הוא אשר מאחד ומחבר את כל עדות ישראל".

אברכים לומדים רמב"ם במטוס

הגאון הגדול הרב פנחס הירשפונג, גאב"ד וראש ישיבת תות"ל במונטריאל, מסר נפשו עבור תקנתו הק' של הרבי בלימוד הרמב"ם. חרף גילו המבוגר, היה מתאמץ לכתת רגליו כדי להשתתף בכל מעמד 'סיום' אליו הוזמן.

באחת הפעמים סיפר עד כמה פעלה תקנתו הקדושה של הרבי בלימוד הרמב"ם: "בעיני ראיתי עד כמה פעלה תקנתו של הרבי בלימוד הרמב"ם. כשנסעתי במטוס, ראיתי לפתע אברכים יושבים ולמדים בספר הרמב"ם.

וסיים בהתפעלות: "וכי לפני כמה עשרות שנים מישהו תיאר לעצמו שדבר כזה יקרה? שאברכים ילמדו רמב"ם בטיסה? כל זאת הוא אך ורק בזכות תקנתו הקדושה של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א!"

דולר לכל משתתף

ה'סיום' השני לספר הרמב"ם בשנת תשמ"ו, התקיים בסימן "כפליים לתושיה". הרבי ביקש שהכול ייעשה באופן כפול מכפי שהיה בפעם הראשונה. זו הסיבה שהוא התקיים באולם 'יד אליהו' בתל אביב שהכיל כרבבת מקומות. זו הייתה אחת הפעמים הראשונות שאולם זה הוקצה למעמד תורני, מה שריגש את ציבור הרבבה שמילא את האולם מקצה לקצה.

מי שהנחה את המעמד הזה, היה הרב נפתלי רוט שסיפר ל'בית משיח':

"את הכינוס ארגן הרב ישראל (רלי) הלפרין ע"ה, שהיה מסור ונתון בכל לבו ומאודו להוראותיו הקדושות של הרבי. הרב הלפרין השקיע יומם וליל כדי שהאירוע יצא בצורה המושלמת ביותר, במטרה לעשות כמה שיותר נחת רוח לרבי".

"הרב הלפרין היה איש של סדר וארגון באופן מופלא, וכחלק ממערך הארגון סידר הרב הלפרין את מכירת הכרטיסים בצורה מיוחדת בכדי שה'סיום' יתקיים בצורה הנכונה, כיאות למעמד זה.

"יחד עם זאת, בתחילת הכינוס כבר התמלא האולם הענק כולו; כל המעברים, הכסאות והמרווחים היו מלאים! אנשים נהרו לבקשתו של הרבי לקחת חלק בסיום.

"הרב הלפרין, לא יכול היה נפשית, מצד אהבת ישראל, להותיר בחוץ אנשים שבאו במיוחד מרחוק ליטול חלק בסיום הרמב"ם. מה עושים? האולם מלא כבר עד אפס מקום.

"הרב הלפרין הצליח בסייעתא דשמיא לארגן רמקולים בחוץ כדי שכל מי שלא הצליח להיכנס פנימה, יוכל להשתתף אף הוא ב'סיום'".

"הדבר הכי מיוחד שהיה במעמד ה'סיום' השני", אומר הרב רוט, "היא העובדה שהרבי שיגר דולר לכל משתתף ב'סיום', מה שעורר התרגשות עצומה".

הגה"ח המשפיע הרב יוסף יצחק אופן שזכה להשתתף כמעט בכל סיומי הרמב"ם המרכזיים, מציין את ההתרגשות שהיתה בקהל בעת קבלת השטרות מהרבי: "לנו נשמע פשוט 'לקבל דולר מהרבי', אך זה החל בעיקר מאז החלה החלוקה הקבועה בימי ראשון. אולם באותה שנה, הרבי עוד לא החל במנהג זה, ומשום כך ההתרגשות בקהל הייתה עצומה", מסיים הרב אופן.

הרב רוט מוסיף עוד פרט מיוחד: "לאחר הסיום, גם מי שלא הספיק לקבל דולר (עקב העומס העצום), הרבי שלח דולרים נוספים שחולקו בכמה וכמה מוקדים חב"דיים ברחבי הארץ".

בסוף דבריו בסיום השני, בירך הרב שלום משאש, רבה הראשי של ירושלים עיה"ק, את הרבי: "אני תפילה שהאדמו"ר הגדול, בעל היוזמה הקדושה הזאת, יאריך ימים ושנים בשיבה טובה ברבות הטובה, בבריאות שלימה, לעמוד על משמרתו – משמרת הקודש גיבור לעמוד בפרץ, ומברכתו יבורך את בית ישראל לעולם ויזכה לראות פני משיח צדקנו, אמן".

הרבי נותן 'משקה' עבור הסיומים

בשבת פרשת יתרו תשמ"ה דיבר הרבי אודות 'סיום' ספר 'קנין' שחל באותו שבוע. הרבי אמר כי מי שמארגן את הסיומים, יעלה לקבל בקבוק 'משקה' עבור ה'סיום'.

כאן התעוררה בעיה, שכן לפני שבת הוכנס לרבי רק בקבוק אחד על ידי ר' מרדכי קלמנסון עבור התוועדות מלווה מלכה שהתקיימה לצאצאי ה'שפאליער זיידע'. כך נוצר שהיה רק בקבוק אחד, והוא נועד למישהו אחר.

ר' מנחם גערליצקי שהיה (ועדיין) אחראי על סיומי הרמב"ם ב–770, עלה לבמה של הרבי, אך הרבי אמר לו: "ברענג א פלעשל [= תביא בקבוק]". אלה שעמדו קרוב למקום החלוקה, לקחו בקבוק מהשולחן ורוקנו אותו כדי שהרבי יוכל למזוג לתוכו 'משקה'. כשר' מנחם הגיש את הבקבוק, הגיב הרבי בתמיהה: "א ליידיגע?! א פולע! [= ריק?! מלא!]". בקבוק מלא אחר לא היה, והרבי נתן לו את הבקבוק שנועד עבור המלוה מלכה, ואילו להם נתן הרבי בקבוק קטן…

באותה הזדמנות בירך הרבי את ר' מנחם כמה פעמים להצלחה רבה בקשר עם סיומי הרמב"ם.

כשהתקרב מועד 'סיום' המחזור הראשון, דיבר הרבי (ז' אדר תשמ"ה) על כך שכדאי לעשות התוועדות 'סיום' בכל מקום בו יש עשרה שלומדים רמב"ם, והיכן שאין עשרה, או אז יצטרפו עם לומדי שיעור אחר.

בשבת הגדול הודיע הרבי, כי כל מי שיערוך 'סיום' הרמב"ם לפני י"א ניסן, יקבל בקבוק 'משקה', ובתוך ה'משקה' יערבבו מה'משקה' שהגיע מה'סיום' שערכו בבית הרמב"ם בעיר פאס שבמרוקו.

הרבי מתקן את הנוסח הפרסומי

כחסיד נאמן, היה ר' מנחם גערליצקי מדווח לרבי על עריכת הסיומים. יש לציין שכמעט על כל מודעה או דו"ח שהכניס לרבי על 'סיום' הרמב"ם, היה זוכה לקבל מענה.

קרה פעם שאחד הסיומים חל בה' בתמוז ועוד אחד בסוף תמוז, ובמודעה שהכינו, שכחו לשנות התאריך בראש המודעה. הרבי סימן את הטעות בתאריך…

לפעמים הרבי העיר גם על נוסח המודעה, כגון: בשנת תשמ"ח הוסיף הרבי על אחת המודעות "ובהקהל". ועוד.

אין ספק כי הרבי העניק יחס מאוד מיוחד בכל מה שקשור לסיומי הרמב"ם. כמעט על כל דו"ח של 'סיום' הרמב"ם, הרבי הגיב בתשובה.

בי"א ניסן בתשמ"ה, חל גם סיום הרמב"ם. באותה שנה ערכו התמימים שיירת טנקים גדולה ברחבי ניו יורק לכבוד יום הולדתו של הרבי.

בדו"ח שכתבו המארגנים לרבי, הוסיפו וציינו שיערך 'סיום' על הרמב"ם בכל אחד מהטנקים. הרבי ענה על כך: "נתקבל ותשואות חן, ויהי רצון שיצא בהצלחה רבה (שעיקרה מתאים לכוונתה הפנימית)".

למארגן חגיגות 'סיום' הרמב"ם בניו יורק בשנת תש"נ הרה"ח ר' שמואל מ"מ בוטמן כתב הרבי ברכה לרגל ה'סיום' בר"ת רמב"ם: "אזכיר על הציון להצלחה רבה ומופלגה, רבות מופתי בשמחת משנה תורה דשנת תש"נ".

ה'סיומים' על קברו של הרמב"ם בטבריה

בסבב הלימוד הראשון של לימוד הרמב"ם, היה הגאון הרב לוי ביסטרצקי ע"ה מארגן סיומים על כל ספר וספר ברמב"ם על קבר הרמב"ם בטבריה בנוכחות מניין מאנ"ש שהגיעו במיוחד. תורם קבוע מניו יורק היה מממן את כל ההוצאות שהיו כרוכות ב'סיום'; הסעות וכיו"ב.

כאשר אנ"ש היו מגיעים ל'ציון' הרמב"ם, היו לוקחים עמם בקבוק 'משקה', עורכים את ה'סיום', אומרים 'לחיים', נותנים צדקה ויוצאים בריקוד.

הפעם הראשונה הייתה עם סיום הלימוד בספר 'המדע'. כמה מאנ"ש באה"ק התכנסו לשם כך וערכו 'סיום' במקום מנוחתו של הרמב"ם בעיר טבריה, במעמד זה למדו גם מתורתו של אדמו"ר הזקן, וערכו התוועדות חסידים.

בהתוועדות ש"פ במדבר תשמ"ד (מבה"ח סיון) סיפר הרבי על כך ושיבח את הדבר, וכך אמר: "כאן המקום להזכיר אודות 'סיום' ספר המדע. נתן ה' בליבם של כמה וכמה, להתאסף ולערוך 'סיום' במקום מנוחתו של הרמב"ם שבו נטמן, וכמו כן ערכו התוועדות בקשר ל'סיום' ספר זה מתוך שמחה וטוב לבב, שמחה ל"גומרה של תורה". ומכיוון שספרו של הרמב"ם עניינו "הלכות הלכות" כדי לדעת את המעשה אשר יעשון – קיום המצוות, הרי זה קשור גם עם שמחה של מצווה".

כאן ציין הרבי, כי הובא אליו 'משקה' מההתוועדות שהתקיימה על הציון בטבריה, ואמר כי כאשר משתמשים בו עבור התוועדות זו, מקשרים את משתתפי התוועדות זו עם משתתפי ההתוועדות ההיא. הרבי מסר את בקבוק המשקה בחזרה לידי הרב לוי ביסטריצקי ע"ה, והורה לו לחלק ממנו לקהל מעט ביום השבת, ואת השאר לאחר השבת.

הוצאת קובץ חידושי תורה

כחלק מן הרעיון האמור לעורר עוד ועוד יהודים להצטרף ללימוד הרמב"ם, הציע הרבי להוציא לאור קונטרס מדברי התורה והברכה שנאמרו בעת חגיגת ה'סיום':

"הצעתי ובקשתי כמה פעמים שיערכו סיומי רמב"ם בכל מקום ומקום, כולל לפרסם בדפוס קונטרס חידושי תורה מהעניינים שנאמרו ב'סיום' הרמב"ם (וכיוצא בזאת), דבר שיוסיף עוד יותר בכל הקשור לרמב"ם".

בעקבות הוראתו של הרבי, החלו לצאת 'קובצים' ובהם התוכן שדובר בסיומים. רובם נשאו בשמם את התיבה "מלך" בצירופים שונים, כגון: 'היכל המלך', 'המלך ברמה', 'אהבת המלך', 'מעדני מלך', ועוד.