הרב שימעלה פיזם, מגזין דרך המלך
התיישבנו שוב ליד השולחן המשפחתי. הילקוטים חזרו למסדרון, הכביסה מחכה, הטלפון מצלצל, ויש גם עבודה שצריך להספיק. על לוח השנה כבר כתוב חשוון. אבל הלב עוד זוכר את קול השופר, את רגעי ההתרוממות של 'נעילה', את היציאה למבצעים בחג הסוכות ואת ההקפות.
בתשרי ידענו להרגיש קרובים. עכשיו, כשהיום מתמלא בעניינים קטנים ודחופים, איך ממשיכים לחיות עם מה שקיבלנו? רבותינו נשיאינו נתנו לרגע הזה שם: "ויעקב הלך לדרכו”. ויחד איתו באה ההוראה החסידית: "פאַנאַנדער פאַקן די פעקלאַך" = לפרוק את החבילות של תשרי.
השאלה היא מה בדיוק ארזנו ואיך מפרקים את אותן החבילות?
הסוחרים שחזרו מהיריד
מסופר שחסידים פנו אל הרבי מהר"ש באמרם שהם מקשיבים למאמרי החסידות ומבינים כל עניין בפני עצמו, אך מתקשים לראות כיצד העניינים מתחברים יחד. הרבי השיב להם במשל על סוחרים הנוסעים ליריד בלייפציג, קונים שם סחורה וחוזרים למקומם כדי למכור אותה:
פעם הגיעו הסוחרים ליריד בלי כסף מזומן. הסוחרים הגדולים הכירו אותם ונתנו להם את הסחורה בהקפה. כשהגיע הזמן לחזור הביתה, ביקשו הקונים שייתנו להם בהקפה גם את החבלים הדרושים לקשירת החבילות. כאן השיבו להם: את הסחורה נתנו לכם, אבל אם אפילו לקשור אותה אינכם יכולים בעצמכם, איזה מין סוחרים אתם?
חסיד צריך לקשור בעצמו את העניינים. וגם אחרי שקשרנו את החבילות ונשאנו אותן מן היריד… צריכים להשתמש בסחורה! הרי סוחר אינו חוזר הביתה כדי להתפעל שוב ושוב מן האריזות. הוא פותח אותן, מוציא את הסחורה ומתחיל להשתמש בה.
זהו חודש תשרי, היריד שלנו. קיבלנו בו שפע שמספיק לשנה שלמה. עכשיו צריך לפתוח, לראות מה קיבלנו, ולתת לכל דבר מקום בחיי היום-יום.
חבילה אחר חבילה
בחבילה של ראש השנה נמצאת קבלת המלכות. עמדנו וביקשנו "מלוך על העולם כולו בכבודך". החל מחשוון הבקשה הזו מגיעה אל הסביבה והבית הפרטי שלנו. היא נוגעת לסדרי העדיפויות, לאופן שבו מדברים זה לזה ולשאלה האם אנחנו מפנים מקום בתוך היום למה שהמלך מבקש מאיתנו. גם ביום עמוס אפשר לעצור לפני החלטה ולשאול: מה הרבי מה"מ רוצה ממני עכשיו?
בעשרת ימי תשובה למדנו שאפשר להתקרב ולתקן. כמה יקר הכוח הזה בחיי משפחה. לפעמים אדם יודע שדיבר בקוצר רוח, אבל קשה לו לחזור ולומר בפשטות: "טעיתי. סליחה”. מה שלקחנו איתנו ב'חבילות' יכול לתת לנו את האומץ לעשות זאת ולהתקרב מחדש.
ביום הכיפורים עמדנו לפני המלך בלי כל המעטפות שבהן אנו רגילים להציג את עצמנו. הגענו עם האמת שלנו וביקשנו מחילה. כשנפתחת החבילה הזו בחשוון, היא עוזרת לנו להקשיב. לתת מקום למה שמישהו אומר, אפילו כאשר מדובר על משהו שקשה לנו לשמוע. לזכור שכל אחד מבני הבית יקר יותר מן הרגע שבו צריך להוכיח את הצדק והאמת.
ואז באו הימים הראשונים של סוכות, נכנסנו לדירת עראי ושמחנו עם המשפחה והאורחים. הסוכה לימדה אותנו שאפשר להיות יחד בשמחה גם כשהכל פחות נוח ומסודר. בחול המועד היו מבצעים, ריקודים והרבה תנועה. איזו מתנה לקחנו משם? את היכולת לפנות זמן גם כשהשגרה תובעת את שלה. לשבת עם בני המשפחה ולשמוע מה עבר על כל אחד ואחת. להזמין אורחים, לרקוד ולשמוח – אפילו סתם בתוך שבוע רגיל – יש מקום לשמחת הגאולה!
ובשמיני עצרת ושמחת תורה שמחנו בקרבה המיוחדת שבין המלך לעם ישראל ורקדנו עם ספר התורה כשהוא סגור. גם מי שלא הספיק ללמוד כפי שרצה במשך השנה, יכול היה להחזיק אותה ולרקוד. איזה כוח יש בזה לסתם יום של חול! לפתוח 'דבר מלכות' בלי להמתין לליל שישי, לגשת ל'מאמרים מלוקט' בלי לחכות שנרגיש מוכנים, ללמוד עוד ועוד ענייני משיח וגאולה, ללמוד, לשיר ולנגן עם הילדים, ולהביא את הטעם והשמחה של ההתקשרות באמצעות לימוד תורתו וקיום הוראותיו אל תוך הבית פנימה.
דווקא עכשיו מתחילה הגאולה
בשבת בראשית מברכים את חודש חשוון. החגים כבר מאחורינו, והימים הרגילים לפנינו. דווקא אז נשמעת ההכרזה: "ויעקב הלך לדרכו". יעקב אינו יוצא לדרך בידיים ריקות. הוא הולך עם כל מה שקיבל. גם הדרך שלנו כוללת את האורות דתוהו ובעזרת הכלים דתיקון נוכל לפתוח את כל החבילות. או אז נהיית משמעות לקבלת המלכות, לתשובה, לשמחת הגאולה ולאחדות שליוו אותנו לאורך תשרי.
לפעמים נדמה שצריך להמציא בכל יום מחדש את אותה התרגשות גדולה. אבל אפשר לפתוח חבילה, גם במעשים קטנים. אלה רגעים שבהם הסחורה מן היריד מגיעה ליעדה.
ויש כאן עוד דבר נפלא. כשהסוחרים משתמשים בסחורה, מתחיל ה"מסחר" ונוצרים רווחים גדולים. הכוחות שקיבלנו בתשרי אינם "נגמרים" בגלל ששמשתמשים בהם. מעשה טוב אחד משפיע על אדם נוסף, שיעור חדש פותח רצון ללמוד עוד, והשמחה בבית עוברת הלאה. כך "החבילה" ממשיכה לתת ולהעניק בלי הגבלה.
החלטה טובה: חבילה אחת לשבוע הקרוב
אפשר להתחיל עכשיו. שבו לעשר דקות, לבד או יחד, ושאלו: איזו חבילה מתשרי אני רוצה לפתוח היום? בחרו דבר אחד בלבד, וקבעו לו זמן. החליטו מה ומתי. העיקר שהמתנה של תשרי לא תישאר רק מחשבה יפה, אלא תיכנס ליום מסוים ולמעשה שאפשר לקיים.
התאחדות החסידים ליובאוויטש מלווה את משפחת אנ"ש לאורך כל השנה, גם בשנה מעוברת זו. החבילות כבר איתנו. עכשיו הולכים לדרך, פותחים אותן, ובעזרת ה' ממלאים באור הגאולה את הבית ומקבלים את פני הרבי משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלמה תיכף ומיד ממש. נאו!

