איך עובד שלי שעזב, הפך לעצמאי מצליח? • הרב יהודה גינזבורג

הרב יהודה גינזבורג

זה קרה לי לפני מספר שנים. קיבלתי לעבודה עולה חדש שהיה כמה שנים בארץ.

העברית עוד לא הייתה משהו, המנטליות עדיין הייתה שונה, למרות זאת, נתתי צ'אנס שנצליח יחד.

הדרך הזו שרדה קצת יותר מחצי שנה.

כשהחלטתי לא להמשיך, היה ברור לי שמדובר ב'לא יוצלח'.

הוא ביקש להישאר, אבל זה כבר היה בלתי אפשרי – בהתחשב בטעויות והאתגרים עקב פערי השפה והתקשורת….

חלפו כמה שנים, ופתאום שמעתי עליו דרך אגב.

מישהו באחת הקבוצות חיפש את מספר הטלפון שלו, וכשפניתי בפרטי כדי לברר במה אפשר לעזור, התברר שהבחור יושב כיום בתפקיד בכיר מאוד ומצליח בצורה יוצאת דופן.

נפגשנו כמה פעמים מאז, ואף שטרם שאלתי אותו ישירות מה דעתו על מה שקרה אז, הלימוד מסיפורו ברור.

*

תחשבו שניה על אברהם אבינו, דור עשרים בעיראק, החל מאדם הראשון ממשיך בלמך ונוח ועד אביו תרח.

כל השכונה והעיר מכירים את המשפחה, אברהם מכיר כל סמטה ורחוב, ופתאום מכה שכזו. ציווי מה' "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך"

ה' אפילו לא מגלה לו מיד לאיזו ארץ הוא הולך.

נפילה שכזו? מסתבר שלא.

זו לא הייתה סתם הבטחה "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה", אלא מה שאכן קרה בפועל. אברהם ראש האומה שלנו, היהודי הראשון, הפך לשם מוכר בפי כל ילד יהודי מגיל 0 כמעט.

אדם בן 75 שעוזב את כל המשפחה, יוצא אל הלא נודע, ועלול למצוא את עצמו מתמודד עם שפה אחרת ומנטאליות שונה מצליח לבנות אימפריה של מיליארדי מאמינים בא-ל אחד, והוא היה הראשון.

מסתבר, שמי שרוצה להצליח – צריך לצאת מארצך, מולדתך ומבית אביך.

*

בתורת החסידות מוסבר ש"ארצך" זה לא רק הארץ אלא גם מלשון "רצון".

מולדתך, זה לא רק מולדת אלא גם מהמידות והרגשות שהם "נולדים", ו"מבית אביך" זה לא רק הבית של ההורים אלא בעיקר מהתובנות מהם הגענו ועליהם גדלנו.

הדרך להצלחה בחיים היא קודם כל "לך לך".

לצאת מהקיבעון המחשבתי, הרגשות שאנו סוחבים והרצונות שלנו.

לנסות ולהשתדל לחשוב גם הפוך,

כמו לדוגמא במקום "אין סיכוי שזה יקרה", לומר "יש סיכוי שזה יקרה", לשנות את הרגשות ואת ההרגלים,

ואז – מגיעים למקומות נפלאים.

מצליחים קודם כל על עצמנו, לגלות בעצמנו כוחות חדשים, מחשבות ורגשות אחרים וממילא מגיעים להצלחה "והיה ברכה".

*

לפני שישים ושתים שנים בפרשת לך לך אמר הרבי מלך המשיח: "…ואת זה דורשים מכל אחד, שיהי' "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך", "לצאת" מכל ההגבלות.

ואפילו אלו הסבורים שהם נמצאים בתכלית העילוי, וה"ארץ", "מולדת", ו"בית אביו" הם בקדושה, ואם כן, מדוע צריכים הם "לצאת" מזה?

• הרי לפי המבואר בתורה-אור ריש פרשת לך לך (ב"סדרה החסידית") ש"לך לך מארצך גו'" קאי על ירידת נשמת אברהם מלמעלה למטה, מובן,

ש"מארצך וממולדתך ומבית אביך" הם ענינים הכי נעלים בקדושה (ולא כפירוש המבואר במקום אחר בדברי-אלוקים-חיים, שהם ענינים בלתי רצויים),

ואף-על-פי-כן נאמר על זה "לך גו'", ש"יצא" מכל הענינים שלו.

ובשעה שהוא מקיים את הציווי, ובדרך קבלת עול, הרי זה נעשה "להנאתך ולטובתך", ונמשך למטה בטוב הנראה והנגלה."

*

לפעמים צריך לצאת גם, ואולי דווקא, כשלא רואים סיכוי.

כשלא מצליחים להשתחרר. פשוט לפעול בדרך של קבלת עול לצאת לדרך.

ואז מצליחים בהצלחה בלתי רגילה – וההצלחה הגדולה ביותר, שתבוא הגאולה עוד היום, תיכף ומיד ממש, אמן.

שבת שלום ומבורך