הרב אברהם יצחק פרודנשטסקי, שליח הרבי למושב גני יוחנן
אתמול מצאתי את עצמי צועד יחד עם אלפי המלווים אחרי מיטתו ומתקשה להאמין.
צובט את עצמי, מנסה לוודא שזה אכן אמיתי.
איבדנו את אחד מדור הנפילים שידעו לחרוש ולזרוע כל כך טוב שעוד שנים לא יפסיק לצמוח.
הרבי ציווה אותו ליצור סביבה חב"דית ברחובות והוא ביצע זאת מעל ומעבר למצופה.
את כל הפעולות העצומות שלו קיפל את תוך סל שוק ישן של הדור הקודם אך חזק שיכל להכיל את הכל..ממש 'מוסד' מהלך.
היה בו גם עלוני שבת וגם תלושי מזון למשפחות מתמודדות, כמו גם מטבעות צדקה שחילק לכל מכריו על מנת שישימו בקופה, היה בו מסמכים לתלושי כולל חב"ד לקראת החגים כמו גם ערכות פעילי חב"ד מתנה למכריו לקראת חג או ספר קודש מתנה ללידה.
תמיד הסל שלו היה מלא וגדוש במעשי חסד רווחה ועשייה להבאת הגאולה תלוי על האופניים שלו , איתם היה נוסע ממקום למקום לממש את חזון הרבי להביא גאולה לעולם.
לעולם לא אשכח את אותו היום לפני כעשר שנים.
פניתי אליו עם פנים נפולות כמחפש עצה ופיתרון לתסבוכת כספית אליה נקלעתי עקב הוצאות גדולות על עשיה מרובה של הבית חב"ד בניהולי בגני יוחנן.
זו היתה תקופה בה פחות הכירו את העשייה במושב וקצב התרומות לא עמד בקצב ההוצאות וכך נוצר מצב שבלי גמ"ח של כעשרים אלף ש"ח מיידית לא יכולתי להמשיך עד כי חששתי שאאלץ לסגור את הבית חב"ד לצמיתות.
פניתי אליו בבקשה כי יציל את הבית חב"ד בהלוואה כזו שהיא פי חמש מהסכום שהיה נותן כהלוואה בדרך כלל.
חשבתי כי זו בקשה שתשבור את הכלים אך הוא דווקא לקח את העניין ברצינות ואמר לי כי הוא אריה אחד וזה לא מספיק אך עם יתווסף אריה נוסף והוא הרב אריה גרינברג השליח במזכרת בתיה, הוא יתן לי הלוואה עם החזר יומי קטן וכך זה ידרבן אותי שלא יעבור יום ללא שאגייס תקציב לבית חב"ד.
אכן כבר בערבו של אותו יום התיישבנו יחד לדין ודברים..
היחד הזה והסכמתו להלוואה גדולה כל כך איפשר לי לעבור משוכה אדירה שנתנה לי אוויר לנשימה לגבור על המכשולים הכספיים ובעצם להמשיך להפעיל בהצלחה את הבית חב"ד כבר עשר שנים נוספות מאז.
ראיתי בכך מסירות נפש שלו שנתן לי הלוואה ענקית תוך אמון מלא וכי בס"ד אמשיך בפעילותי שהוא כל כך העריך.
הוא ידע להיות בעל חסד עצום מצד אחד ומצד שני כשצריך ידע לתת גבולות ברורים על מנת לשמור על ממלכתו, כמין איזון בין צרכי הפרט לצרכי הכלל.
בתפילת שחרית האחרונה שזכיתי להתפלל במחיצתו, פנה אליו אחד מאנ"ש בטענה כלפיו מדוע אינו מעיר בציבור לחזן שנעמד ללא חליפה לתפלה זאת למרות הכלל הברור שהחזן צריך להיות עם חליפה.
בלי להתבלבל ענה לו הרב בתמימות ורכות כי ישנה מצוות "ואהבת לרעך כמוך" ולכן אם יעיר לו בציבור על שלא שם חליפה זה יכול להלבין פניו ואת זה אסור לעשות.
כמו יעקב
הרב אריה לוין ע"ה נפטר וללא ספק איבדתי משפיע שהוא גם רב וגם ובעיקר היה כמו אבא שידע לדאוג לכל אחד ואחד ממכריו וידידיו באופן אישי הן באירוח לסעודות שבת בביתו עם רעייתו ע"ה בדאגה לכל הפרטים על מנת שהאורחים יהיו מרוצים והן בהתעניינות ועזרה בכל הפרטים בגשמיות וברוחניות.
אין זה פלא כלל שנפטר בשבת שבה מסופר על ויחי יעקב כי למרות שבפרשה מסופר שיעקב נפטר הוא עדיין חי כפי שרש"י מדגיש:
"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים"
אין לנו ברירה ואנו מחוייבים להמשיך בדרכו מלאת אהבת ישראל, לממש ולעשות כל שביכולתינו שבשנת 'הקהל' זו יגיע 'משיח נאו' מיד ממש ונזכה לראותו שוב שמח ורוקד יחד איתנו בבית המקדש השלישי מיד ממש.