הרב אהרון בוטבול, שליח הרבי מלך המשיח לקרית גת ומנכ"ל בית חב"ד המרכזי
בקרית גת יש בית דפוס שאני מדפיס אצלו כל מה שנדרש עבור הפעילות של בית חב"ד, את מנהל הדפוס אני מכיר למעלה מ-20 שנה.
במהלך אחד הביקורים שלי הצעתי לו להניח תפילין והלה סירב: "מאז שהתחלתי להניח תפילין אני מפסיד בעסקים ולכן הפסקתי", אמר.
הזדעזתי. הסברתי לו שבמצב כזה צריך להתחזק ולהוסיף במצוות ומעשים טובים ושזה הנסיון שלך, אך הוא לא הסכים איתי.
העניין נגע לליבי והתייעצתי עם הרב יעקב סנגואי – רב בית כנסת חב"ד המרכזי ואמר לי להגיד לבעל הדפוס שיהיה חזק וזה הנסיון שלו, אך בו בזמן לא היתה ניכרת עליו השפעה כלשהי.
השנה שבאתי לקראת חנוכה לקחת שלטים שהודפסו לחנוכיה בכיכר הפרפרים לע"נ הרב זלמן אבעלסקי – השליח הראשון של הרבי לקרית גת – אמר לי בעל הדפוס "אני צריך את עזרתך" והפנה אותי להביט על משהו שנמצא במשרדו. הייתי בהלם היו שם זוג תפילין מהודרות מונחות בשולחן.
"גיסי הביא לי במתנה תפילין ואני רוצה להתחיל להניח אותם בקביעות, תזכיר לי איך בדיוק מניחים, אני רוצה להניח תפילין בקביעות, תדאג לי בבקשה לקריאת שמע גדול מודפס וכיסויים".
שאלתי אותו: "כמה זמן הפסקת להניח תפילין בקביעות?", והלה השיב לי: "17 שנה", כמובן שבירכתי אותו ועודדתי אותו במילים חמות על הצעד החשוב שהוא מתחיל בו.
אבל עדין יצר הסקרנות שלי גבר ושאלתי אותו: "תגיד את האמת מה קרה שפתאום אתה רצית לחזור להניח תפילין?"
ואז הוא נפתח וסיפר לי, שלאחרי שהתרחש לצערנו טבח שמחת תורה, אחד מהעובדים בדפוס דיבר איתו שהוא מחליט ללבוש ציצית, והוא מקבל על עצמו להניח תפילין, אבל עובר יום ועוד יום עובר והוא רואה את העובד שלו עם הציצית וזה מציק לו שהוא לא עומד במילה שלו עד שהחליט לקיים את ההחלטה ולהניח תפילין.
שלשה חדשים התפילין ישבו במשרד ושהגעת עכשיו לדפוס קיבלתי החלטה שעכשיו אני מתחיל להניח תפילין.