ליובאוויטש איז אקטיב • טור אישי לה' טבת תשפ"ו

לוי זלמנוב

חגיגת הניצחון של ה' טבת, יום ה'דידן נצח', איננה רק ציון היסטורי של מאבק משפטי. היא הכרזה מחודשת על עצם חיותה והמשכיותה של תנועת חב"ד בדור השביעי. באותם ימים נטען כביכול ש'חב"ד אינה פעילה', שהדרך החסידית כבר איננה מתאימה לדור.

המאבק לא היה על ספרים בלבד, אלא על ה'כיסא' – על עצם המנהיגות של הרבי ועל המשך קיומה של ליובאוויטש. והניצחון הגדול היה בכך שהעולם כולו ראה: 'ליובאוויטש איז אקטיב' – ליובאוויטש חיה, פועמת, מתעצמת.

הדרך החסידית של חב"ד, הבנויה על עבודת השם אישית, על לימוד והתבוננות בחסידות, על אריכות בתפילה ועל תיקון המידות, לא רק שלא נחלשה – אלא הפכה רלוונטית יותר מתמיד. היא זו שמסוגלת להוביל את הדור כולו אל הגאולה השלימה. כי אחת הנקודות היסודיות ביהדות ובחסידות היא שדבר אמיתי אינו נפסק לעולם; הוא רק הולך ומתרבה. כך גם הדרישה המרכזית של חסידות חב"ד – 'עבודת התפילה'.

הרבי הדגיש שוב ושוב, ללא הרף, שעבודת התפילה בהתבוננות, בעומק ובאריכות, נדרשת בדורנו אפילו יותר מבדורות קודמים. במילים אחרות: המשכיותה של חסידות חב"ד בדור השביעי ניכרת בכך שדרישותיה נשארות חיות ורלוונטיות. 'דברי צדיקים חיים וקיימים לעד'. אם אלוקינו חי – הרי שהתורה והמצוות נצחיים. ואם יש חב"ד – יש עבודת התפילה. ואם יש רבי – יש עבודת התפילה.

משום שמהות חסידות חב"ד היא ה'עבודה בכוח עצמו', שהאדם מתייגע להבין אלוקות בשכלו (לימוד החסידות) ולהרגיש בלב את האמת האלוקית (ההתבוננות בחסידות בעבודת התפילה). לכן הרבי התנגד בתקיפות לכל תפיסה שמנסה לטעון שבדורנו אפשר לוותר על כך. כי אמירה כזו היא למעשה ערעור על עצם המשכיותה של החסידות ועל מציאותו של נשיא הדור.

ובהמשך לכך, יצאה לאור סדרת הספרים 'עבודת התפילה בדור השביעי', שמבטאת בצורה הכי חזקה שניתן את ה'דידן נצח' – את העובדה הנצחית שעבודת השם בדרך חב"ד, עדכנית ורלוונטית מאי פעם דווקא בדורנו.

אז מי שעוד לא הספיק, זה הזמן של כל אחד להכניס למדף – ובעיקר ללב – את סדרת הספרים המהפכנית הזו, שמעניקה דרך ברורה וסלולה להפוך את התפילה לעבודה חיה. וכך, מתוך חיות פנימית והתבוננות אמיתית, נזכה לגאולה האמיתית והשלימה. ועל כך אנו חוגגים בראש מורם – 'דידן נצח'!