מה תעשו ארבעים דקות באוטובוס?

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי מלך המשיח בחיפה

את אותו יום שישי לא אשכח לעולם.

הייתי אז בן 16, וכבר לימדתי ילד לבר מצוה. מנחם קראו לו, ילד ממשפחה לא פשוטה שזכיתי ללמד לקרוא פרשה שלימה. פרשת צו תשס"ה.

הקביעות היתה שפורים חל ביום שישי, והילד עלה לתורה בנתניה – בשבת הסמוכה.

כמו חב"דניק, ניצלתי את פורים במלואו כדי לחלק משלוחי מנות לילדים וקשישים, לקרוא במגילה לאלו שלא הסתדר להם להגיע לבית הכנסת, ולשמח לבבות.

ומה עושים כדי להגיע לשבת?

עליתי אז לאוטובוס האחרון של קו 947 שיצא שעתיים לפני שבת מחיפה לנתניה, ואיתי מגילת אסתר.

הייתי כולי אפוף באווירת הפורים, ואני פשוט מנסה לחזור למה שהיה.

"הודעתי" לנהג, שעכשיו פורים וחייבים לשמוע מגילה, ביקשתי את סליחת הנוסעים והבטחתי להם שבתחנה הראשונה בנתניה אני יורד, ועד אז אקרא את מגילת אסתר. מצאתי מתנדב שבירך את שלשת הברכות, וב"ה שסיימתי את קריאת המגילה דקות לפני שהגענו לנתניה.

ואולי זה מה שכתוב במגילה "ואיש לא עמד בפניהם". זה היה נראה לי אז כל כך טבעי, שאין אפשרות אחרת.

*

בהמשך למה שכתבתי בשבוע שעבר על האש הטבעית שקיימת אצל כולנו, אומרת התורה בתחילת הפרשה (צו) "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה".

יש חובה להבעיר אש תמידית על המזבח, גם בשעה שאין קרבנות.

מפרש המגיד ממעזריטש, תלמידו של הבעל שם טוב:

כאשר אש תמיד תוקד על המזבח – אז ה"לא" – יכבה. כל הדברים השלילייים ייעלמו.

*

בימים אלו חוגגים אנו את חג הפורים, הוא מלא במצוות ומעשים טובים, ובעיקר – מצוות השמחה "עד דלא ידע".

אחד ההסברים לחובת השתיה "עדלאידע" בפורים הוא כדי לגלות את האמת הפנימית.

בדיוק כמו שבזמן המגילה, למרות שעם ישראל נהנה מסעודתו של אחשורוש, התגלה בסוף שכל עם ישראל נשאר דבק באמונתו ובזכות זה ניצח –

כך גם אנחנו, בזכות השתיה "נכנס יין יצא סוד" יתגלה האמת האמיתית, האש הטובה שבכל אחד מאיתנו,

וזה עצמו יביא לכך ש"לא-תכבה". שכל הדברים השלילייים ייעלמו. ולא רק שהרע יתבטל, אלא אנחנו נהיה במצב שאפילו לא נחשוב על אופציה אחרת.

וכך, גם אם נמצא את עצמנו על אוטובוס, האש הטובה תשפיע על כל הסובבים אותנו, והעולם כולו יתמלא באש טובה, אש של גאולה.