חופה בגובה העיניים • לקראת ט"ו באב

יוסי סולומון, מגזין בית משיח

עבור זוגות רבים מהמגזר הכללי והמסורתי בארץ ישראל, המפגש עם מוסד הרבנות לקראת יום חתונתם מלווה לא פעם בחששות, ברתיעה מבירוקרטיה ולפעמים גם בתחושת זרות. בנקודת המפגש הסופּר–רגישה הזו, יש מי שבוחרים לפעול לא כפקידים רשמיים – אלא כשלוחים שמטרתם לגשר, לקרב ולהפוך את הטקס היהודי מדורי דורות לחוויה עכשווית מעצימה ורלוונטית.

לקראת ט"ו באב שיחול בשבוע הקרוב, שוחחנו עם שלושה אברכים בולטים המקדישים את פועלם לעריכת חופות וקידושין בקרב הציבור הכללי: הרב לוי יצחק כוחונובסקי, שממשיך את דרכו של אביו בחיבור בין קהלים שונים. הרב ישי אלגזי, יועץ ומטפל זוגי ורגשי המוצא בחופה פתח לקשר ארוך טווח עם המשפחות, והרב מענדי תורג'מן, שליח ומורה לחסידות שמלווה מקרוב את הצעירים של תל אביב–יפו.

ברב–שיח מרתק וחשוף, הם משתפים כיצד הם מתמרנים בין דרישות ההלכה הבלתי מתפשרות, לבין הרצון לבוא לקראת הזוגות. הם גם מספרים מה הן השאלות הנפוצות ביותר שמטרידות את החתנים והכלות רגע לפני האירוע, וכיצד רגע אחד של נועם ותושיה תחת החופה, יכול לשנות חיים שלמים של משפחה.

הניצוץ שמתחת לחופה: למה דווקא הציבור הכללי?

כאשר מנסים להבין מה מניע רב חרדי להעביר את לילותיו באולמי שמחות מול קהל שרובו אינו שומר מצוות – התשובה הראשונה היא תורשה, או במקרה של הרב לוי יצחק כוחונובסקי – דוגמה אישית בבית. "עבורי זה ממש עניין משפחתי", הוא מספר. "ראיתי את אבי, השליח הרב חנן, עושה זאת במשך 25 שנה, ועם הזמן גם אני נסחפתי למעמד המיוחד הזה. 

"עריכת חופה היא אירוע מרגש שמקנה סיפוק אישי פנימי עצום, במיוחד כשעושים אותה בצורה יפה ומקובלת – כזו שמצד אחד נאמנה לחלוטין להלכה, ומצד שני מקרבת בין הקהלים. חופה היא אירוע של פעם בחיים. זו הפעם שדרכה אני רוצה להגיע לציבור המסורתי ולחתן אותם בצורה נעימה ומאירה".

עבור הרב ישי אלגזי, יועץ ומטפל זוגי ורגשי, החיבור נולד מתוך המציאות היומיומית והסביבה שבה הוא פועל. "אני חי באזור שאינו דתי, ומדרך הטבע יש לי קשר הדוק עם מקורבים רבים. השילוב של עריכת חופות וקידושין נולד מתוך רצון לתת להם מענה אמיתי. רגע החופה הוא זמן מרגש בצורה בלתי רגילה עבור הזוג והמשפחות, והוא נחרת בזיכרון ומייצר קרבה עמוקה לרב, ודרכו ליהדות. החלטתי שזה זמן שבו אני רוצה להיות נוכח כדי ליצור חיבור שיימשך ויוכל להשפיע לטובה גם בהמשך החיים שאחרי הנישואין. 

"מעבר לכך, יש פה סגירת מעגל: אני מלמד נערים לבר מצווה, וכשהם גדלים ומקימים בית, אני זוכה גם לסדר להם חופה וקידושין".

בסגנון התל–אביבי המאפיין, אצל הרב מענדי תורג'מן, שליח ומרצה לחסידות, החיבורים האלה קורים לפעמים בצורה הכי ספונטנית שיש. "אני עורך חופות בעיקר לחבר'ה מתל אביב–יפו – צעירים שהכרתי במהלך השליחות שלי בחו"ל, או כאלה שמגיעים מדי שבוע לשיעור תניא שאני מעביר בעיר, בו משתתפים עשרות צעירים. בל"ג בעומר האחרון, למשל, אירחתי בחצר ביתי התוועדות לחבר'ה מהשיעור. באמצע הערב ניגש אליי אחד המשתתפים ואמר לי בהתרגשות: "אני רוצה שאתה תחתן אותי". בסופו של דבר חיתנתי אותם כדת משה וישראל בוילה באזור נתניה".

בין הרגישות התל–אביבית לכללי ההלכה

העבודה עם זוגות שאינם מגיעים מרקע דתי, מציבה לא פעם בפני הרבנים אתגרים מורכבים. אלו דרישות שנעות בין דרישות אסתטיות וטכניות לבין פערים תפיסתיים עמוקים.

"האתגרים הם לרוב סביב הציפיות מהטקס", מסביר הרב כוחונובסקי. "זוגות רבים מבקשים שהחופה לא תהיה ארוכה מדי או 'כפייתית' מדי. לפעמים יש בקשות ספציפיות, כמו לכסות את הכלה רק בחצי מפניה. במקרים כאלה אנחנו מראים להם סרטונים מחופות קודמות שעשינו ומסבירים להם בנועם את החשיבות והמשמעות של כל מנהג. 

"יש גם מורכבויות רגישות יותר. למשל, זוגות בפרק ב' שאחד מהצדדים גרוש, ומעוניינים שלא להתחתן דרך הרבנות משיקולי זכויות מול הרשויות. כמובן שאנחנו לא יכולים לתת יד לנישואין שאינם מוסדרים כחוק, אלא מסבירים להם שבסופו של דבר הכי חשוב זה לשמור על כללי התורה ולא ליצור חלילה בעיות קשות יותר. לשמחתי, בגישה הזו הצלחנו לחתן כבר מעל עשרה זוגות בפרק ב' לפי ההלכה. 

"באחד המקרים חיתנתי חתן בן 63 וכלה בת 58 שאחרי 40 שנה החליטו להנשא כדת משה וישראל. הם אמרו לי: "ראינו איך חיתנת זוג אחר בצורה מרגשת, דיברת איתם בגובה העיניים – עכשיו אנחנו מוכנים להתחתן כדת וכדין".

הרב אלגזי מזהה את נקודת החיכוך המרכזית בעיקר בשלבי ההכנה: "האתגר המרכזי הוא עניין ההבנה. הזוגות שואלים המון שאלות: למה הרבנות מבררת כל כך הרבה בנושא היהדות? למה צריך לעבור הדרכת חתנים וכלות? לעיתים קרובות הם מרגישים שהם עושים את זה בעל כורחם. המטרה שלי כרב היא לחבר אותם לתוכן ולמהות העניין, לעזור להם להבין את החשיבות והיופי שבטהרת המשפחה ובטקס היהודי, ולהראות להם שזה לא כל כך קשה ומאיים כמו שזה נראה. כשהדברים בהירים ונעשים במאור פנים – ההתנגדות נעלמת, והזוג נשאר איתך בקשר חם גם שנים קדימה".

"לעבוד עם הקהל התל–אביבי זה יכול להיות האתגר הכי גדול בעולם", מחייך הרב תורג'מן. "נקודת המוצא שלהם היא לרוב אנטי–ממסדית, והם הכי לא רוצים שהרבנות תחתן אותם. כל המומחיות היא לגרום להם להבין שאני פה בשבילם – לטפל בבירוקרטיה, להפוך את הדרך שלהם לחלקה ולדבר איתם בחופה בשפה שלהם. הרגישות היא מהות העניין. אנשים שעורכים חופות במגזר הדתי הכללי מגיעים כרבנים; ואנחנו כחב"דניקים, מגיעים כשלוחים".

מה באמת ההבדל?

"עבורנו, כשלוחים וחסידי חב"ד, זה לא אירוע של ערב אחד שבו מגיעים, נפגשים, מחתנים והולכים הביתה; אלא רצון אמיתי ליצור קשר מתמשך ולהשפיע לטובה על הבית. הכנתי במיוחד קובץ הסבר על טהרת המשפחה שכתוב בשפה ישראלית עכשווית של שנת 2026, ואני מעניק אותו לכל זוג".

הרב תורג'מן משתף באירוע שממחיש את הדינמיקה הזו: "באחת החתונות, החתן הגיע יחף לחלוטין והכלה הגיע בלי אמא שלה ובלי הינומה… סימנתי להם לחכות מעט, ושלחתי את אחיו של החתן להביא לו נעליים ולכלה הינומה… 

"האתגר המרכזי הוא שהכל יתנהל לפי ההלכה – עליה אנחנו לא מתפשרים – אבל מבלי שהם ירגישו שהיא משתלטת להם על הערב או מאיימת עליהם בצורה כלשהי. במקום לומר 'לפי ההלכה אני לא יכול לעשות משהו', אני מעדיף להציע אופציות הלכתיות נכונות בצורה חיובית ומזמינה: 'נראה לי יותר נכון שנעשה כך וכך'". התוצאה היא אותה תוצאה – שמירה מוקפדת על כללי ההלכה – אבל הדרך נעשית 'בדרכי נועם'.

תוכלו לספר על רגעים שלא נשכחים?

הרב לוי יצחק כוחונובסקי: "אחד הרגעים המרגשים ביותר שחוויתי, היה בחופה של חתן שלחם בטבח שמחת תורה. הוא שיתף אותי שבאותו בוקר הוא נכנס ללחימה יחד עם חמישה מחבריו לצוות – וכולם נפלו בקרב מלבד הוא ששרד. היה לו חשוב בצורה בלתי רגילה שנזכיר את שמותיהם ממש לפני תחילת החופה. 

"עמדנו שם מתחת לאפריון החופה, דיברתי על החיילים הגיבורים, וזה היה רגע מצמרר ומרגש באופן שקשה לתאר במילים. הוא פשוט סירב להתחיל את שמחת חייו בלי לתת להם כבוד ברגע הכי חשוב בחייו. 

"זכור לי עוד מקרה מרגש בו סידרתי חופה וקידושין לזוג מבוגר – החתן בן 78 והכלה בת 73, לאורך ימים ושנים טובות"…

הרב ישי אלגזי: "יש זוג הורים שאני נמצא איתם בקשר עמוק כבר תקופה ארוכה, אבל עם הילדים שלהם לא היה לי שום קשר ישיר. יום אחד גיליתי להפתעתי שהילדים הם אלו שביקשו ולחצו שאני אהיה זה שאחתן את ההורים… באותו רגע הבנתי את גודל ההשפעה השקטה שלי על הדור הצעיר, ואיך מעגל אחד של קירוב יוצר מעגל נוסף ומשפיע על משפחה שלמה. זה הפתיע וריגש אותי בצורה לא רגילה".

הרב מענדי תורג'מן: "סביב מתקפת הטילים והמתיחות הביטחונית מול איראן, נאלץ אחד הזוגות לדחות את החתונה ברגע האחרון. הם היו שבורים לגמרי וחשבו כבר לוותר על הכל מרוב ייאוש. ישבתי איתם והסברתי להם שחתונה ובניית בית יהודי זה דבר שמאוד חשוב, במיוחד בזמנים כאלה. הדיבורים האלה נתנו להם כוח עצום. הם התחזקו, קבעו תאריך חדש והחתונה התקיימה בשמחה עצומה כדת וכדין".

מהטבעת ועד לגאולה: שאלות ומסרים לחיים

מהן השאלות השכיחות ביותר שזוגות שואלים אתכם בפגישות ההכנה?

הרב לוי יצחק כוחונובסקי: "השאלות הן לרוב טכניות ופרקטיות. שואלים הרבה על הטבעות – האם צריך טבעת ספציפית? האם היא חייבת להיות מזהב או שאפשר גם מכסף? רבים שואלים האם החופה יכולה להיות קצרה, והאם החתן והכלה צריכים לזכור את הטקסטים והברכות בעל פה".

הרב ישי אלגזי: "השאלה המובילה היא תמיד: 'איך אנחנו שורדים ומסתדרים עם התהליך מול הרבנות?' 

"לכן, הדבר הראשון שאני עושה זה פגישת היכרות נינוחה. אני מפשט להם את הדברים, מפרק את החששות ומסביר בדיוק מה הולך לקרות בערב החתונה – החופה הולכת להיות קלילה, מרגשת ולא מאיימת. כשהם רואים שהרב מגיע בגישה נעימה ומקשיבה, רוב השאלות הבעייתיות – שמקורן בחששות – נפתרות מעצמן".

הרב מענדי תורג'מן: "הרבה פעמים זוגות מגיעים לשלבי התכנון הסופיים ופתאום קולטים שהרב הוא לא סתם עוד 'ספק' או נספח לאירוע. הם שואלים אותי: 'איזה חלק אתה בעצם תופס בערב הזה?', ואז הם מבינים שבלי הרב שום דבר לא יכול להתקיים; האולם לא מקבל אישור מהרבנות, והחתונה לא יכולה לצאת לפועל… 

"בשלב הזה הם מנסים בעיקר להבין איך לצלוח את החלק הבירוקרטי בצורה הטובה ביותר".

איך אתם מתמודדים עם בקשות מאתגרות מבחינת ההלכה? 

"יש אתגרים, ויש התמודדויות", אומר הרב כוחונובסקי, "אבל הזוג צריך לדעת שכל יהודי מחוייב להלכה, ופשוט שהרבנים לא יכולים לעבור על ההלכה בשום אופן. מה שמותר ואפשר לעשות במסגרת ההלכה – אעשה ואבוא לקראתם, אבל על ההלכה עצמה אי אפשר לעבור". 

הרב אלגזי מחזק את הדברים ומציג נוסחה ברורה: "אני משתדל מאוד להסביר את הטעמים שעומדים מאחורי כל אקט ומנהג. ברגע שאדם מבין את הסיבה, ההתנגדות שלו יורדת. חייב שיהיה כאן שילוב של 'נועם–תוקף'. כשאתה תקיף אך מגיב בצורה נעימה, ומסביר שהכללים האלה נועדו עבור הצלחתם הרוחנית של בני הזוג – הדברים מתקבלים. ואם זה עדיין לא מתקבל, אני פשוט אומר בצורה הכי פשוטה וישירה: 'זה דבר שאי אפשר שיהיה'".

איזה מסר של הרבי אתם משתדלים להעניק לזוגות?

הרב כוחונובסקי: "אני מציע להם ללמוד את סוד ההצלחה של הנישואין מהטבעת עצמה. כדי שהזוגיות תצליח, כל אחד מבני הזוג צריך לדעת להתכופף ולהתגמש לקראת השני – בדיוק כמו הטבעת העגולה. החתן צריך לדעת שהכלה היא מספר אחת עבורו, והכלה צריכה להרגיש שהחתן הוא מספר אחד עבורה. זוהי אהבת ישראל האמיתית – והיא מתחילה קודם כל בתוך הבית פנימה. 

"כפי שאמרתי, בשבילי החופה היא הזדמנות פז לקירוב. אני רואה במוחש איך מאירוע אחד שאני עורך מגיעים אירועים נוספים; זוגות ששקלו להתחתן דרך רבנים רפורמים ר"ל ורואים שאני מנהל חופה נעימה, קצרה ויפה שמושכת את הלב – אך עדיין נאמנת לחלוטין להלכה – מבקשים שאחתן גם אותם".

הרב ישי אלגזי: "כמטפל זוגי מוסמך, אני מראה להם ששמירה על גבולות ועל טהרת המשפחה מייצרת ברכה מוחשית וקרבה גדולה. אני תמיד מאחל להם בחיוך שלא יצטרכו לבקר אצלי בקליניקה, והסוד לכך הוא לדעת שדווקא השמירה על כללי ההלכה יוצרת קירוב, חידוש והתרעננות. 

"ברגע שנוגעים לאדם ברגש בזמן הכי חשוב בחייו, נוצר חיבור עמוק. יש פתגם שאומר: 'אנשים לא יזכרו מה אמרת או מה עשית, אבל הם לעולם לא ישכחו איך גרמת להם להרגיש'. 

"זוגות רבים שלא הכרתי קודם שומרים איתי על קשר עד היום, מתייעצים איתי על הילדים, וחלקם אפילו התחזקו והכניסו את הילדים לחינוך חב"ד". 

הרב מענדי תורג'מן: "המסר הכי חזק שאני מביא מהרבי הוא, שאני מלכתחילה לא מגיע כנציג של מוסד רשמי, אלא כשליח של הרבי. אני מספר להם מי זה הרבי וממליץ להם לכתוב יחד לרבי באמצעות האגרות קודש – לא בשביל לקבל תשובה טכנית, אלא בשביל עצם הברכה והעצה לדרך החדשה שלהם". 

איזה רגע בחופה הכי מרגש אותך באופן אישי?

הרב תורג'מן: "הרגע המרכזי שמסב לי התרגשות עצומה הוא תחילת החופה. כשאני מבקש מכל הקהל לעצור, לחשוב דברים טובים על החתן והכלה ולברך אותם בליבם. זה רגע שבו כולם מכוונים חזק ועונים 'אמן' על הברכות. אז אני נכנס לקטע של 'מי אדיר על הכל' – וזה רגע עוצמתי להפליא מבחינתי".

הרב אלגזי: "הרגע המרגש ביותר עבורי הוא שבירת הכוס – הרגע שבו אנחנו מזכירים את הכמיהה לגאולה, ומחברים את השמחה הפרטית של הזוג לרצון בברכה שלמה לעם ישראל כולו".

עצות לדור הבא של עורכי החופות

לסיום, אילו עצות הייתם נותנים לרב צעיר שמעוניין להתחיל לעסוק בתחום?

הרב כוחונובסקי: "לא הכל זה כסף או מעמד. לא פשוט לעבור את מבחני הרבנות ולעמוד מול קהל. מי שרוצה לעסוק בכך – מלבד יראת השמים הנדרשת, ומלבד עמידה בכל כללי ההלכה – לא כדאי להיכנס לזה אלא אם כן אתה באמת אוהב את זה. תן את המאה אחוז שלך לזוג, ותעשה עבורם את מה שהיית רוצה שיעשו לך ביום חתונתך".

הרב ישי אלגזי: "לא להסתפק רק בפן ההלכתי היבש. בחר רב מנוסה שעורך חופות בצורה טובה, ולווה אותו לשטח כמה פעמים. חשוב להתלוות ולראות בעיניים איך עושים חופות, איך מגיבים למצבים משתנים בתוך האירוע, וכיצד מכניסים את הקהל ואת המשפחה לתוך העניין בצורה רגשית ושמחה. הליווי המעשי הזה הוא קריטי לפני שיוצאים לדרך לבד".

הרב תורג'מן: "חשוב לזכור שאתה שליח! תפקידך הוא להכיר את האנשים, להעצים את הזוג, ללוות אותם במסע החיים ולחבר אותם לרבי. כל האפשרות הזו ניתנת לך בזכות אחת ויחידה – שאתה פוגש זוג ברגעים החשובים והרגישים ביותר בחייו. מי שניגש לזה, שיגש אך ורק מתוך תחושת שליחות".