למילים יש משמעות • הרב שניאור זלמן אבצן

הרב ​שניאור זלמן אבצן, מטפל באמנות (M.A)

"נו, כבר ביקשתי.., "תתארגן."

"שמעת אותי? אני אומר לך כבר בפעם הרביעית… מה כל כך קשה לעשות מה שביקשתי?"

רוב ההורים מכירים את הרגע הזה. אנחנו מוצאים את עצמנו אומרים שוב ושוב את אותו המשפט, בתקווה שהפעם הוא ייקלט.

בפרשת השבוע נאמר על מעמד הר סיני: "קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף." למרות שבני ישראל עמדו במדבר, מקום שבו בדרך כלל קול יוצר הד, קול מתן תורה לא חזר כהד, אלא נקלט ונחקק.

יש כאן רעיון חינוכי עבורנו: לא פעם אנחנו חושבים שכדי שישמעו אותנו צריך לומר עוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם. אבל פעמים רבות דווקא החזרה הבלתי פוסקת מלמדת את הילד שהפעם הראשונה עדיין לא באמת מחייבת. בלי לשים לב, הוא לומד שהבקשה הראשונה היא רק תחילתו של המשא ומתן.

ילדים זקוקים להורים שהמילים שלהם ברורות.

ילדים זקוקים להורים שהמעשים שלהם עקביים.

ילדים זקוקים לדעת שאפשר לסמוך על מה שנאמר.

סמכות אינה נבנית מעוצמת הקול, אלא מהחיבור בין המילים לבין המעשים. כשאבא או אמא אומרים דבר מה, ומגבים אותו בעקביות, אין צורך בעוד ועוד מילים. לא מפני שהילד תמיד יסכים, אלא מפני שהוא יודע שלמילים יש משמעות.

לפעמים השינוי הגדול ביותר בבית אינו לדבר חזק יותר, אלא לדבר ברור יותר. פחות לחזור על אותה בקשה, ויותר להיות נוכחים, עקביים ואמינים.

"קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף" מזכיר לנו שלמילים יש כוח אמיתי, לא כשהן נאמרות שוב ושוב, אלא כשהן פוגשות לב שמכיר בכך שהן אמינות.

זו אינה הורות של יותר מילים. זו הורות של מילים שיש להן משקל.