שבת מיוחדת ומרוממת מלאה ב"געשמאק חסידי" התקיימה בעיירה ליובאוויטש בשבת ג' תמוז – אתחלתא דגאולה.
אל השבת, הגיעו תלמידי התמימים מישיבת מכון ר"ן במוסקבה אליהם הצטרפו רבני הישיבה המסורים וכל שאר צוות הישיבה, בראשם ראש הישיבה הרב יהודה שגב פרידמן והרמי"ם: הרב אפרים בורש, הרב משה לביא והרב מיכאל שץ.
במהלך השבת ביקרו התמימים במקומות הקדושים בליובאוויטש, בחצר רבותינו נשיאנו והאוהל הקדוש, התוועדו על עניינו ומהותו של יום, חיזוק ההתקשרות לרבי נשי"ד והפכו כל אבן ואבן בנפש הבהמית..
• מיומנו של תמים:
בליל שישי התיישבנו להתוועדות כהכנה לנסיעה לליובאוויטש. התוועדות שנמשכה אל תוך הלילה ובאמצע הלילה יצאנו בניגון לכיון ליובאוויטש, לאחר נסיעה של שש שעות ממוסקבה הגענו סוף סוף לליובאוויטש. העיירה שבה הייתה חסידות חב"ד 102 שנה.
יום שישי באשמורת בוקר הגענו לעיירה החסידית ליובאוויטש, ראשית, טבלנו במקווה (בנהר של ליובאוויטש כמובן..) למדנו חסידות כשעה ארוכה והתפללנו באריכות מתוך כוונה והתעלות. לאחר מכן צעדנו בדרך עפר לכיון האוהל ותוך כדי ההליכה רצות להן מחשבות בראשי כמה חסידות ספוגה בכל פיסת אדמה פה.. כתבנו פ"נ ונכנסו לאוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש נ"ע מתוך התרגשות גדולה.
צעדנו ברחובות ליובאוויטש, העיירה שלא השתנתה, הבתים מעץ, הבארות מים. פתאום באמצע הדרך יצא אלינו זקן מביתו וסיפר לנו את סיפורה של העיירה במלחמת העולם השנייה, על הקידוש השם של יהודי ליובאוויטש והראה לנו את קבר האחים של הקדושים הי"ד.. אוי רבי, עד מתי?!
במהלך היום, שוב טבלנו לקראת השבת בנהר (המקווה המושלם..) וישירות לאחר מכן נכנסנו לפארבריינגען שלא נגמר.. התפילות הסוחפות, החיות שלא נחה לרגע וכל נשימה ונשימה שמלאה בריח וחום חסידי.. וכמובן שאי אפשר לשכוח את הסדר ניגונים שכ"כ חימם וכיווץ את הלב בחצר רבותינו נשיאנו.. (אחחח.. הצמרמורת שעוד אוחזת בי..)
לחיים לחיים.. שתמיד נרגיש ונחייה את האמת הזו ושלעולם לא נתרגל למצב השגרה היבש והקר שרוצה לצנן אותנו במשך היומיום.. לחיים רבי! שנזכה עוד היום לעמוד מולך ולהתהפך מן הקצה אל הקצה.
כאן המקום להודות לרב גבריאל גורדון על האירוח המיוחד במתחם בשבת נפלאה זו.