אש 'מתן תורה' בוערת בך היום? • טור לקראת חג השבועות

לוי זלמנוב, עורך לחלוחית חסידית

לקראת מתן תורה: להתחבר למעיין החסידות החי

לקראת חג השבועות, חג מתן תורתנו, מתעורר בלב כל חסיד הרצון להתכונן לקבלת התורה מתוך התחדשות והתעוררות פנימית. ההכנה האמיתית והעמוקה ביותר בימי 'ספירת העומר' היא ההתחזקות במושג של 'מתן תורה' החסידי, המתגלה באמירת מאמרי החסידות.

אצל חסידים מקובל מדור לדור כי בעת שהרבי אומר 'מאמר', אין זה כמו שיחה רגילה, אלא מעמד נשגב שבו שכינה מדברת מתוך גרונו של נשיא הדור. החוויה הזו היא בדוגמת מעמד הר סיני, 'כנתינתה מסיני', כאשר הדיבור האלוקי מתלבש בלבושי בשר ודם של משה רבינו כדי להעניק לעם ישראל את פנימיות התורה ברובד הגבוה ביותר שלה.

מסיבה זו, הקהל כולו אופף את עצמו באווירה של חרדת קודש וביטול מוחלט ברגעים שלפני אמירת ה'מאמר'. החסידים עומדים על רגליהם באימה ובדעת מרוכזת, ומנגנים יחד ניגון הכנה מיוחד שמטרתו לנתק את המחשבה מענייני העולם הזה ולפתוח את הלב לקבלת האור.

הרבי כורך מטפחת על ידיו; בעצימת עיניים ובדביקות נפלאה ועילאית, מתחילים לזרום דיברות הקודש בהשתפכות הנפש ובנעימה טהורה. המילים יוצאות היישר ממקור המים החיים, דרך פיו של 'משה שבדורנו', שהוא הצינור המחבר בין הקדוש ברוך הוא לבין עם ישראל בכל דור ודור.

כמובן שכל דיבור היוצא מפי המלך הוא קדוש, ואין חלילה לזלזל או להמעיט בערכן של ה'שיחות' או ה'אגרות' הנפלאות של הרבי, שבהן הוא מתווה את הדרך ומנהיג את העולם. אולם, לא לחינם דווקא בעת אמירת המאמר מתבצעות ההכנות הרוחניות הקפדניות והמיוחדות הללו.

ה'מאמר' נאמר בצורה ובניגון כה ייחודיים מאחר שהוא מייצג את 'דבר השם' בשיא טהרתו ובדרגה הגבוהה ביותר של גילוי אלוקי בעולם הזה. כשהרבי אומר 'מאמר', או כאשר הוא מוציא לציבור מאמר חסידות מוגה, זהו המסר העכשווי והמדויק ביותר של הקדוש ברוך הוא עבור כנסת ישראל באותו הרגע, 'תורה חדשה' ממש שיוצאת מפי הגבורה.

דברי אלוקים חיים: הלהבה החסידית שסביב ה'מאמר'

המונח דא"ח, שהוא ראשי התיבות של 'דברי אלוקים חיים', מתייחס בראש ובראשונה למאמר החסידות, שהוא הוא התגלמות החיות האלוקית המשתלשלת לעולם. משום כך, לאורך כל ההיסטוריה החסידית, הקפידו חסידים להשקיע את מירב כוחותיהם, מוחם וליבם בלימוד עמוק ובהפנמה יסודית של המאמרים. נכון שהם למדו בנוסף בשקידה גם את ה'שיחות' וה'אגרות' וכדומה, ואף נהגו לקשר ולצרף את התובנות מהשיחות כדי להרחיב את ההבנה, אך כל זה נעשה כהכנה אל העיקר, מתוך מטרה להעמיק ולחדור אל עומק המחשבה הטמונה במאמרי החסידות עצמם.

עניין זה נגע בציפור נפשו של הרבי, וביטוי חריף ומטלטל לכך ניתן למצוא בשיחת שבת פרשת 'מקץ' בשנת תשל"ה. הרבי תהה אז בכאב כיצד ייתכן מצב שבו חסיד אינו 'קאך זיך', כלומר אינו בוער, לוהט וחי את מאמרי החסידות בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו.

חסיד הוא מי שחייו סובבים סביב ה'מאמרים'. החסידים מתפללים באריכות, מתוך התבוננות מעמיקה בתוכן ה'מאמר' לפני התפילה ובמהלכה, הם מתוועדים שעות ארוכות על הרעיונות הטמונים ב'מאמר' איתו הם התפללו, וכאשר הם יוצאים להפיץ מעיינות חוצה, מה שנקרא 'חזרת דא"ח' בבתי כנסיות ובקהילות שונות, הם עושים זאת באמצעות חזרה על ה'מאמר' חסידות, איתו הם התפללו והתוועדו.

עבודת המוח והלב: מן ההשכלה אל החיים העכשוויים

בדורנו זה, הדור השביעי, הרבי מדגיש שוב ושוב שיש לשים דגש מיוחד וממוקד על לימוד מאמרי 'עבודה' – אותם מאמרים העוסקים בתיקון המידות, במלחמת היצר ובהדרכה מעשית בעבודת השם – יותר מאשר על מאמרי 'השכלה', העוסקים בעיקר בהסברת 'סדר ההשתלשלות'.

הסיבה לכך היא שדווקא באמצעות מאמרי ה'עבודה' מסוגל האדם להוריד בפשטות ובאופן מעשי את תורת החסידות אל תוך חיי היום-יום שלו. המאמרים הללו מעניקים את הכלים הנדרשים כדי לשכנע את הנפש הבהמית, להסביר לה בלשונה את מעלת הקדושה, ולרתום אותה לעבודת הבורא במהלך התפילה ובזמני ההתוועדות.

הדגש על מעלת ה'מאמרים' – בא לידי ביטוי מובהק כבר בשנת תש"י, מיד לאחר הסתלקותו של הרבי הריי"צ. במכתבים ובשיחות מאותה תקופה, הרבי הדגיש כי ב'המשך' האחרון של המאמרים שפרסם הרבי הריי"צ, שם הובהר ונרמז הכל בצורה השלימה ביותר. במכתב אישי ופרטי אף הוסיף הרבי וציין כי 'אפילו בשיחות' יש לדקדק בכל מילה ומילה, שכן כולן נכתבו ברוח הקודש, אך יחד עם זאת נותר ברור לכל כי הדגש העיקרי והמרכזי של העבודה החסידית צריך להיות מופנה אל עבר ה'מאמרים' האחרונים, המכילים את התמצית המזוקקת של תורת חסידות חב"ד.

הנהגה זו של חיות מוחלטת ב'מאמרים' אינה רק הוראה תיאורטית, אלא היא באה לידי ביטוי ב'מעשה רב' מצדו של הרבי עצמו. ניתן היה לראות בחוש באיזו חיות עצומה, התמסרות פנימית וקודש קודשים התמסר הרבי ללימוד וביאור מאמרי 'באתי לגני', אותם מאמרים שהוגהו לפרסום על ידי הרבי הריי"צ לקראת יום ההסתלקות שלו [למרות שלכאורה לא נאמרו בזמן האחרון, אך הרבי מתייחס לפרסום והגהת המאמרים האחרונים, כמו הם נאמרו אז].

הרבי לא הניח מילה אחת מבלי להעמיק בה, וכתב עשרות מאמרים חדשים המבוססים על מאמרי 'באתי לגני', תוך שהוא מדייק בכל אות, מראה מקום ורמז, ומראה לנו דוגמה חיה ומפעימה כיצד צריכה להיראות החיות שלנו ביחס לתורת הנשיא, בפרט במאמרים האחרונים שזכינו עד כה.

המאמרים האחרונים: מפת הדרכים הרוחנית לדורנו

ההתייחסות המופלאה הזו של הרבי מהווה מגדלור ומודל לחיקוי עבורנו, חסידי הדור השביעי, ומלמדת אותנו כיצד עלינו להתייחס למאמרים האחרונים ממש שזכינו לקבל מידיו הקדושות. מדובר במאמרים שהוגהו בשנים תשנ"א ותשנ"ב, אשר נדפסו ברבות השנים ב'ספר המאמרים מלוקט' חלקים ה' ו-ו'.

מאמרים אלו מייצגים את פסגת הגילוי החסידי, כאשר כל משפט בהם נשקל במאזני קודש והוגה בקפידה רבה על ידי הרבי עצמו, כדי שיהיו לנו למורה דרך נבוכים ולמקור של חיות רוחנית בשנים הבאות [כמובן שבנוסף לכך יש ללמוד את השיחות שהוגהו ונאמרו בשנים האחרונות לעת עתה, שמרחיבים ומוסיפים בהבנת המאמרים, וכן להיפך כמובן].

מקום מיוחד ונעלה עוד יותר שמור לארבעת המאמרים האחרונים שזכינו להם, אשר הוגהו על ידי הרבי בשנת תשנ"ג [לאחר השנים תשנ"א-תשנ"ב], כאשר הקונטרס האחרון שבהם, שהכיל שני מאמרים מוגהים, יצא לאור במיוחד לקראת חג השבועות של שנת תשנ"ג. החיות והעוצמה שאנו נדרשים לגייס עבור הלימוד וההתבוננות במאמרים אלו אינן מותרות, אלא הן דבר יסודי, מהותי וקריטי עבור קיומנו כחסידים.

הרי שם, בשורות האחרונות ובמאמרים המזוקקים הללו של תשנ"ג, הרבי מבהיר לנו בגלוי, ומסמן לנו ברמזים עמוקים, את כל דרך העבודה הנחוצה לנו כדי לעמוד איתן לאחר ג' תמוז תשנ"ד, להביא את הגאולה ולצעוד בבטחה לעבר קבלת 'תורה חדשה מאתי תצא', מ'עצמות ומהות' תיכף ומיד ממש.

הקליקו כאן ללימוד הקונטרס האחרון שהרבי פרסם לחג השבועות תשנ"ג