-
עבודת יום הכיפורים פועלת שני דברים: עשיית טוב ותיקון של דברים לא טובים. למה לא מספיק רק לעשות טוב? איך יכול קושי או טעות לקדם אותנו? • הדרשה נכתבה ע"י הרב ניסים לגזיאל, המותאמת לכל המעונין לומר דרשה בקשר עם פרשת השבוע והגאולה • לקריאה
יוסי סולומון|ד׳ באייר ה׳תשפ״וזוג מרוד בעל משפחה ברוכת ילדים זכה בלוטו בסך מיליוני שקלים.
האישה אומרת לבעלה: ״יצחק, מה נעשה עם כל מכתבי בקשות ותחנונים?״
הבעל: ״אל תדאגי, נמשיך לשלוח אותם!״
בתחילת פרשת השבוע, פרשת אחרי מות קדושים, מספרת התורה על עבודת הכהן הגדול ביוה"כ. כחלק מהעבודה המרובה שהועמסה על שכמו של הכהן הגדול ביום זה, ישנו פרט קטן ושולי, שבדרך כלל נדחק לשוליים, עד כדי (כמעט) התעלמות מוחלטת.
כולם דנים על כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים, "אחת בשנה", על עבודת הקטורת, על ריבוי הקורבנות, אולי אפילו על השעיר המשתלח, אבל מעטים זוכרים שכהקדמה לשילוח השעיר לעזאזל, הייתה הגרלה.
"ונתן אהרן על שני השעירים, גורלות גורל אחד לה', וגורל אחד לעזאזל".(ויקרא טז, ח) הגורל תופס מקום חשוב מאוד ביהדות בכלל ובתורת החסידות בפרט, אבל הגורל ביוה"כ, הינו ייחודי וחשוב מכל גורל רגיל, כמה פעמים ככה.
הגורל בכלל מייצג מדריגה שהיא למעלה מטעם ודעת, הוא נחשב ב"הוראה מלמעלה", כהדרכה אלוקית מפי הגבורה, הוא לחילופין בלשונו של שלמה המלך:"בחיק יוטל את הגורל ומה' כל גורלו" (משלי טז, לג). הדברים מגיעים עד כדי כך שבתשובות הגאונים מצינו לשון חריפה מאוד:"העובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות" (שו"ת הגאונים סי' כ).
להקדיש ולבחור קרבן ע"פ הגורל הוא דבר יוצא דופן בעליל. בדרך כלל, על עבודת הקרבנות קשורה עם ידיעתו, בחירתו והחלטתו של האדם. הוא אמור לרצות להביא קרבן בבחירתו ("לרצונכם תזבחו"), הוא אמור להקדיש את הקרבן בפיו, ע"י דיבורו וידיעתו, הוא אמור להביא אותו לבית המקדש בעת הנאותה לפי דעתו וכו' וכו', למעשה כל פרט בעבודת הקרבנות קשור עם מציאות האדם, עם דעתו, בחירתו, רצונו והסכמתו. הקורבן היחיד שמוקדש מפי ה', ע"י הגורל, הוא הקרבן של יוה"כ. דבר זה מלמד אותנו שביום זה מגיע היהודי למדרגה ש"למעלה מטעם ודעת", למעלה ממציאותו הפרטית.
אלא, שכאן נשאלת השאלה. אם האדם מגיע ביום זה לכזו מדרגה רוחנית נעלית, כיצד יתכן שישנם "שני גורלות", גורל אחד לה', ואילו הגורל השני ל….???
ייתכן שביום קדוש כזה תהיה מציאות של בחירה בטומאה וקליפה?! ייתכן שביום קדוש כזה, תיבחר מציאות שהיא היפך הקדושה?! אחרי חודש אלול, עבודת הסליחות, קבלת המלכות בר"ה, עשרת ימי תשובה, ערב יוה"כ, ועדיין יש נתינת מקום לטומאה, עד כדי בחירה ו"גורל לעזאזל" ?? למה "שני גורלות"?! מדוע לא מספיק גורל אחד לה', וזהו?!
התשובה טמונה בדיון הלכתי על נושא גאולתי. קיום מצוות לא תעשה לעתיד לבא. הרמב"ם בהקדמתו ל'ספר המצוות' (שורש ג) פוסק ש"אין ראוי למנות מצוות שאינן נוהגות לדורות". אם זה לא לתמיד, אז זה לא ראוי להיות מצוה. נשאלת השאלה, הרי לעתיד לבוא תתבטל מציאות הרע, ובכל העולם תשלוט אווירה של חסד וקדושה, אור, טוב ויושר. לפי זה, כל המצוות שעניינן "סור מרע" לא יתקיימו, כי אם אין רע, אז אין ממה לסור, לא כן?!
לפי זה, מדוע מונה הרמב"ם את מצוות לא תעשה כמצוות, הרי הם עתידים להתבטל בעידן
הגאולה?
הרבי מה"מ מסביר את העניין באור יקרות. לעתיד לבא, העניין של "סור מרע" יהיה כמו שהוא מצד התורה עצמה. לא עוד מציאות של רע בפועל, כי אם מציאות של דבר שכל מטרתו היא (אך ורק) לשמש את הקדושה. כיצד מציאות של רע יכולה לשמש את הקדושה, הרי הם הפכים?
מצד הסתכלות התורה, מציאות הרע קיימת (אך ורק) על מנת להביא להוספה בקדושה. הפיכת הרע לטוב, החושך לאור, הטומאה לקדושה, גורמת לעלייה אינסופית בקדושה גופא. עבודת האתכפיא, ולאח"כ אתהפכא, היא המטרה שלשמה התורה דנה ומתעסקת במציאות הרע. כמובא בשם הבעש"ט (כש"ט סי' פט) על הפסוק:"סור מרע ועשה טוב", קודם כל סור מרע, ולאח"כ "עשה" את הרע "טוב". הזכויות הנעשות ע"י הפיכת הרע לטוב, הם ברמה אחרת לגמרי, עד כדי כך שאי אפשר להשוות אותם לחלוטין למצוות "הרגילות" (מצוות עשה).
הרבי מה"מ מוצא לכך מקור פשוט ומדהים. מספרם של מצוות ל"ת גדול בהרבה ממספרם של מצוות עשה. 365 לעומת 248, יש יותר ממאה מצוות ל"ת מאשר מצוות עשה, דבר המעיד על מעלתם המיוחדת והיא היכולת להפוך את הרע לטוב, כך שהטוב נעשה הרבה יותר טוב!!!
זהו גם התירוץ בקשר ל"שני הגורלות". "שני הגורלות" הם לה'! אין עוד "גורל" חוץ ממנו, אחרי העבודה הקדושה של חודש אלול, והתשובה של עשרת ימי תשובה, יחד עם הכתרת הקב"ה כמלך בר"ה, כל מה שנשאר בתודעה היהודית היא הקדושה האלוקית, וזהו!
אלא, שהגורל הרגיל, "גורל אחד לה'", מסמל את הקו של מצוות עשה, "עשה טוב", ואילו הגורל השני, הגורל לעזאזל, מסמל את הקו של מצוות לא תעשה, את ה"סור מרע". שניהם מציאות של קדושה, ושניהם לה' לבדו, אלא הם שני אופנים שונים עבודת ה'
דוגמא נוספת לכך בעולם הקדושה היא מחלוקת בית שמאי ובית הלל. בית הלל מסמלים את החסד, ואת העבודה של עשה טוב, ואילו בית שמאי מסמלים את העבודה של מידת הגבורה, ואת העבודה של סור מרע. מובן מעצמו, ששני הקווים ושני האופנים הם בקדושה גופא, עד כדי כך שהם משלימים אחד את השני, ושניהם נצחיים ומוכרחים.
נסיים בסיפור כיצד כל יהודי יכול להפוך את הרע שלו (וגם של השני-שני גורלות לה') לטוב וקדושה. באחד מימות הקיץ כחום היום, ישב הרה"ק רבי זושא מאניפולי זי"ע, בחצר שליד ביתו. נכנס איש אחד ונתן לו פתקא בכתב ידו שהוא נקי מעבירה.
– וכי מה צריך אתה לפתקא ממני כי נקי הנך מעבירות? שאלו הרבי רבי זושא.
בשביל שיחזירו לי את הבגד העליון שלי השיב היהודי.
והסביר לרבי: כמה אנשים חסידים תפסו אותי, פשטו מעלי את הבגד העליון שלי, ואמרו לי שהם שמעו שעברתי איזו עבירה חמורה, ולכן הם לוקחים ממני את הבגד העליון שלי עד שאביא פתק מהרבי רבי זושא שאני נקי מעוון זה, או שחזרתי בתשובה שלימה.
שאלו רבי זושא: וכי מנין אני יודע שאתה נקי באמת?
החל האיש להתחנן ולהפציר בו: ומה אכפת לך אם תתן לי את הפתקא הזאת, ואציל את הבגד שלי?
אבל רבי זושא רצה לנצל את ההזדמנות כדי להחזירו בתשובה, אבל הוא מתעקש ומתווכח עם הרבי שיכתוב לו את הפתק ללא תנאים, עד שמתוך כעס פלט ואמר: הרי אפילו אם הייתי מתחנן כך אל כומר, היה מרחם עלי.
כששמע הרבי רבי זושא דברים אלה נבהל מאוד והחל לזעוק בקול: אוי לי, שגרמתי ליהודי שידבר דברים רעים כאלו. והחל לבכות ולזעוק, עד שמרוב בכי לא שם לב ונפל אל אחד הבורות שהיו בחצר.
מיד רצו האנשים להרים את רבי זושא ולטפל בו, אותו יהודי מיד ברח לגן הסמוך והתחבא שם, בינתיים הוא החל להתבונן איזו מסירות נפש של הר' זושא, איך כאב לו רק מכך שהוא הוציא מילה לא טובה מפיו, תוך כך החל להרהר בתשובה ולהתחרט על עוונותיו. הוא יצא ממחבואו ונכנס לחדרו של רבי זושא, והפציר בו שיתן לו תיקון על חטאיו, כי הוא חוזר בתשובה שלימה.
אמר לו רבי זושא: אוי אתה מתכוין לבגד שלך ולא לתשובה. אבל האיש התעקש ואמר: לא רבי, אני מוותר לגמרי על הבגד, ובלבד שתתן לי סדר תשובה.
ראה רבי זושא שבאמת הוא רוצה לחזור בתשובה, קם ממיטתו נתיישב על הארץ ואמר לאיש: אם כן נעשה שנינו יחד תשובה. והתחילו שניהם לבכות, עד שהחזיר את האיש בתשובה שלימה, ונעשה לירא אלוקים כל ימי חייו.
__________
מבוסס על שיחת ערב יוה"כ תשמ"ו, מוגה בלקו"ש חלק כט עמוד 329 ואילך
____________________
שליח? רב קהילה? זה בשבילך! קבלו את משיח בפרשה דרשה שבועית עם רעיונות מתורת הרבי בעניני גאולה ומשיח על פרשת השבוע, מונגשות בצורה מעניינת ואקטואלית עם סיפורים והוראות לחיים.
הירשם עכשיו לקבלת הדרשה בוואטסאפ:
עברית – לחצו כאן
אנגלית – לחצו כאן
רוסית – לחצו כאן
צרפתית – לחצו כאן
תגיות: משיח בפרשה
כתבות נוספות שיעניינו אותך:












