שלא נתבלבל בחודש אלול • הרב מנחם טל

הרב מנחם טל, מגזין בית משיח

לחיים חסידים!

בתניא באגרת הקודש פרק כ"ד נכתב על עניין התפילה, ומביא שם אדמו"ר הזקן משל למלך שהחליט לרדת אל המון ההם, והוא העביר קול בכל מלכותו שהנה המלך מגיע. אולם מי שעוסק בתפילה בעיקר בבקשת צרכיו האישיים – הרי הוא מגלה בכך שהתגלות המלך לא יקרה בעיניו, אלא רק ענייניו האישיים. "..והמספר בצרכיו מראה בעצמו שאינו חפץ להתבונן ולראות בגילוי כבוד מלכותו ונעשה מרכבה טמאה לכסיל העליון שנאמר עליו לא יחפוץ כסיל בתבונה כו' כמ"ש הזהר והאריז"ל דהיינו שאינו חפץ להתבונן ולראות ביקר תפארת גדולתו של מלך מה"מ הקב"ה הנגלות למעלה בשעה זו…"

כמה הדבר מהווה ביזיון למלך!

בהקשר לכך שמעתי סיפור על מלכת אנגליה האחרונה – סיפור שסופר בשם שומר הראש שלה רייצ'ארד – והוא מהווה עבורנו משל שממחיש עד כמה צריך לייקר את גילוי המלך.

מסופר שמלכת אנגליה הייתה יוצאת לנופש בסקוטלנד אחת לכמה חודשים. הייתה לה שם אחוזה – ומסביב אזור של יערות ואגמים יפהפיים. בכל בוקר היא הייתה עושה הליכה באיזור. 

שומר הראש היה צועד כמה צעדים מאחור, ומפני כבוד המלכה, הוא לא היה פונה אליה ואף לא מדבר איתה, אלא אם כן היא הייתה פונה אליו.

יום אחד הם הלכו בהליכת הספורט הקבועה, והנה הם רואים בשביל בין היערות, זוג תיירים יפנים שהזדמנו לסקוטלנד ונהנו מהיופי של הטבע. היפני החזיק בידו מצלמה. היפני שראה אותם, עצר את המלכה שאותה לא זיהה, ושאל: "האם אני יכול לשאול אתכם שאלה?" המלכה השיבה בחיוב.

"האם את מכירה את האזור?" המלכה השיבה בחיוב: "כן, אני מסתובבת הרבה באזור זה". 

היפני הצביע לעבר האחוזה שבגבעה הסמוכה ושאל, "האם נכון שהמלכה מתגוררת באחוזה זו לעיתים?" המלכה ענתה בחיוב. 

"האם יצא לך פעם לראות את המלכה ולדבר איתה?" המלכה השיבה בשלילה, אך הסתובבה לעבר שומר הראש שלה רייצ'ארד, הצביעה עליו ואמר כי לו כן יצא לפגוש את המלכה ולדבר איתה…

אורו עיניו של היפני, הוא עזב את המלכה ופנה לשומר הראש בהתרגשות: "זה נכון שאתה דיברת עם המלכה ואף ראית אותה?" רייצ'ארד השיב שכן.

"האם אוכל להצטלם איתך?", רייצ'ארד אישר שיסכים להצטלם עם התייר ועם רעייתו. 

כאן פנה היפני למלכה ושאל: "האם את יכולה בבקשה לצלם אותנו?"

"כן, בשמחה", השיבה המלכה וצילמה אותם בכבוד גדול…

בגמר הצילום רמז רייצ'ארד בעדינות: "אולי כדאי שגם הגברת הזו תצטלם איתנו, בכל זאת היא נמצאת פה, אפשר לעשות סלפי משותף"… 

היפני הגיב בנימוס: "אם אתה מבקש, נצטלם גם איתה"…

היפני הלך לדרכו שבע רצון והמלכה המשיכה בהליכתה כאשר רייצ'ארד הולך צעד מאחוריה. ואז שמע את המלכה אומרת לעצמה בקול משועשע כדי שגם הוא ישמע: "מה יקרה כאשר התייר יראה לנכדיו את התמונות מהטיול, והם יזהו את המלכה – כמה הוא ישתאה"…

את הסיפור הזה סיפר הרב מונדרוביץ', מפקח במוסדות גור, בועידת המחנכים האחרונה. 

על דרך זה יש לומר בעניין "המלך בשדה". אדמו"ר הזקן כותב לנו בלקוטי תורה, אודות חודש אלול: "משל למלך שמקבלים פניו בשדה, ורשאין כל מי שרוצה להקביל פניו, ומקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם…"

המילים המרכזיות זה "לצאת להקביל פניו"; כי כדי שהמלך יקבל את פניו בסבר פנים יפות, הוא צריך לרצות לצאת אל המלך… אמנם המלך בשדה, אבל יכול להיות שהמלך נמצא שם בלבוש פשוט ואזי אפשר לפספס אותו ח"ו ולהתפעל דווקא משומר הראש… אם כן, צריך לשים לב ולפקוח את העיניים בחודש אלול, כמו שכותב אדמו"ר הזקן בתניא פרק כ"ד באגרת הקודש הנ"ל, "שהמלך עלה ברצונו, להתגלות לכל והעביר קול בכל מלכותו להתקהל ולעמוד לפניו להראותם כבוד מלכותו ויקר תפארת גדולתו, מי שעומד לפניו ואינו חושש לראותו ומתעסק בצרכיו, כמה גרוע וסכל ופתי הוא…"

כדי לא ליפול להיסח הדעת הזו, צריכה להיות הקדמה, כפי שכותב אדמו"ר הזקן: "לפי שכלו יהלל איש", היינו להפעיל את עיני השכל ולהתבונן שהמלך נמצא בבית הכנסת, וזו שעת התפילה עת רצון מיוחדת במינה, וצריך לנצלה.

בחודש אלול המלך בשדה, וזו עת רצון נפלאה של 24 שעות לאורך כל החודש. יש לנצל זאת לתפילה, ללימוד תורה, למבצעים, לשמירה על הדיבור. 

זה גם הזמן לצעקה "עד מתי?" – הזעקה לגאולה האמיתית והשלימה ברגע זה ממש. 

המכרז על מפטיר יונה

מספרים על רוטשילד שהיה קונה קבוע את 'מפטיר יונה'. הגבאי היה פותח במכרז וכל אחד היה מציע כמה עשרות או מאות לירות שטרלינג. אך כאשר רוטשילד היה מכריז את נדבתו – סכום עתק של עשרת אלפים לירות שטרלינג – מיד היה מסתיים המכרז, שכן אף אחד לא יכול היה להתחרות איתו. 

שנה אחת, לאחר שרוטשילד הציע עשרת אלפים לירות שטרלינג, קול נשמע מתוך הקהל והציע 11 אלף לירות שטרלינג. רושטילד היה מופתע בשניים: ראשית, מי זה שמתחרה בו? שנית, למי יש את הכסף לשלם את הסכום העצום הזה?! 

כשהוא הסתכל לעבר המכרז, ראה שם לא פחות ולא יותר מאשר את ג'ורג' – השותף הגוי שלו – שהציע 11 אלף לירות שטרלינג. 

רוטשילד נדהם: "מה לך ולמפטיר יונה?" 

ג'ורג' ענה: "רוטשילד, אני יודע שאתה עושה עסקים טובים ולא מבזבז את הכסף, ואם אתה משקיע את הכסף, סימן שבדקת היטב את העסקה וידעת שזו עסקה טובה ששווה להשקיע בה. אז אם השקעת ב'מפטיר יונה', סימן שזו עסקה טובה – וגם אני רוצה בה"…

מה המסר אלינו? 

יצר הרע יודע מה טוב באמת עבורנו, ועל הנקודה הזו הוא שם את כל כובד משקלו כדי לבלבל אותנו. המלך בשדה היא הנקודה המרכזית של אלול; היא כל כך חשובה, עד שהוא מנסה לבלבל אותנו בעניין זה שלא נשים לב למלך שנמצא ממש לידנו. 

כך גם בעניין ההתעוררות בנושא משיח וגאולה – היצר מנסה לבלבל אותנו ולהסיח דעתנו מעניין זה לעניינים אחרים, אולי אפילו חשובים, אך לא עיקריים. 

זכורני שהמשפיע בישיבה התוועד איתנו אחרי חגי תשרי, וסיפר על רגע שזעזע אותו ביותר. היה זה במעמד 'מארש נפוליאון' במוצאי יום הכיפורים, אחד מרגעי השיא של חודש תשרי בו הרבי עולה על המדרגות ומרים את כל הקהל לגבהים, שיא השיאים.

והנה באותם רגעים, שמע מאחוריו שני בחורים מדברים ביניהם. האחד אומר לרעהו: "חבל שאין לי מצלמה לצלם את הרבי ב'מארש נפוליאון". השני מתפלא ואומר לו: "יש לך בכלל מצלמה? איפה קנית אותה?" והראשון עונה לו: "קניתי בחנות מסוימת במנהטן". השני מתאכזב במקצת: "חבל, יכולת ללכת לחנות אחרת ולקנות במחיר זול יותר את אותו הדגם"…

אומר המשפיע בזעזוע ובכאב: "אנחנו עומדים בשיא השיאים, ובמה הם שקועים?!…"

כך גם אנחנו – המלך בשדה, קרוב אלינו, שלא נהיה שקועים בדגם ובמחיר, וגם לא להתלהב משומר הראש, אלא לזכור את הדבר העיקרי: המלך!

אלול זה הזמן לשים דגש על עבודת התפילה, בבחינת "אני לדודי ודודי לי". לא להתפלל כבכל ימות השנה, אלא בעבודת התפילה, שתהיה מתוך שמחה. לא די בגעגועים לגאולה, אלא שהציפייה תהיה באופן של שמחה על כך שהגאולה כבר כאן, ואז נזכה ל"שירו לה' שיר חדש".

לחיים חסידים!