מי שונא את הקב"ה? משיח בפרשה

האם צריך לסלוח לכל האויבים והשונאים של עם ישראל, זוהי שאלה לאלוקים

תפקידו של הצבא הוא סה"כ לארגן את הפגישה ביניהם…

בפרשתנו אנו קוראים על מסע בני ישראל במדבר העמים. חלק בלתי נפרד ממסעות אלו היה מסע ארון הברית, שעליו נאמר בפסוק:"ויהי בנסוע  הארון, ויאמר משה: קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך" (בהעלותך י, לה) 

מי הם אותם אויבים? ומי הם אותם שונאים? ומה בדיוק פשר התפילה הזאת?

רש"י מפרש ש"אויביך" הכוונה ל"מכונסים" ומשנאיך "אלו הרודפין. אלו שונאי ישראל שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם". לאו האמור, מובנת בקשת משה רבינו במילים אלו. משה רבינו מתפלל ומבקש מהקב"ה שאויבי ישראל (ולא חסר כאלו…) הן המכונסים והן הרודפין לא יצליחו לממש את זממם ולפגוע בעם ישראל. בקשה ותפילה שכזאת, היתה נחוצה לפני שלושת אלפים שנה, בזמן מסע בני ישראל במדבר, והיא נחוצה לא פחות היום, כאשר אויבי ושונאי ישראל, מכל סוגי האנטישמיים למיניהם, מגיחים מכל צד ופינה. אולי לכן, בעת פתיחת הארון להוצאת ספר התורה, אנו מזכירים את הפסוק הזה כל פעם, בימי חול, שבת חג ומועד.

אבל במקום להתמרמר מהמצב בשטח, ולהתעצב על כך שכבר אלפי שנים מנסים אויבינו לפגוע בנו, אולי יש מסר גאולתי לפסוק הזה? ייתכן שמתחת לפני השטח נוכל למצוא מוסר השכל מחשל, שידרבן אותנו להוסיף בעבודה ה' שלנו להבאת הגאולה?!

בשיחה נפלאה, הכוללת ביאור ארוך דייקני ומפותל על פרש"י שצוטט לעיל, מבאר הרבי מה"מ את העומק העוצמתי של הפסוק הזה.

נתחיל בביאור החילוק בין "אויביך" למשנאיך". מה ההבדל בין "אויב" ל"שונא"? כפי שאמרנו כבר, יש לנו אויבים ושונאים לרוב, באמת לא חסר לנו… אז מה ההבדל בין מוסא אבו מרזוק לאחמד טיבי? שניהם אויבים ושונאים, והיינו שמחים להיפטר משניהם באותה מידה, לא?!

אויב הוא תיאור התנהגות, מדובר על אדם שנלחם בפועל נגד הזולת ומבצע נגדו מעשי איבה וטרור. לעומת זאת, "שונא" הוא תואר נפשי-רגשי, והוא מסוכן הרבה יותר . מדובר על אדם שיש בליבו שנאה עמוקה כלפי הזולת. הלה, לא זו בלבד שהוא נלחם נגד הזולת, אלא מחפש כל הזמן דרכים להציק לו ולפגוע בו. הוא שקוע בשנאה זו ועסוק תמיד בחיפוש ּ אחר דרכים ורעיונות לפגוע ברשעות במי ש ּשנוא עליו. הוא אובססיבי, ורצונו היחיד הוא לרדוף ולרדת לחייו של השנוא עליו.

אבל מי שונא את הקב"ה בכזו אובססיביות? הרי ממה נפשך, אם אתה מאמין בה', למה שתשנא אותו?! ואם אתה לא מאמין בה' (ח"ו) הרי אין מה לשנוא…אבל איך אפשר להאמין בה' מצד אחד, ומצד שני, לשנוא אותו באובססיביות עד כדי רדיפה מתמדת?! זה נשמע כמו פרדוקס מוחלט!

זאת מתרץ רש"י בדבריו: "אלו שונאי ישראל שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם". באמת, אי אפשר להאמין בה' מצד אחד, ולשנוא אותו מצד שני. אבל יש (וה-ר-ב-ה..) אנשים שמאמינים בה' אבל שונאים את עם ישראל, ועליהם מבקש, מתפלל ומתחנן משה רבינו ש"ינוסו משנאיך (משנאינו!) מפניך".

אבל למה זה חשוב? ומה בדיוק המסר המחשל הטמון פה?

משה רבינו מדגיש בתפילתו שאין הקב"ה מציל אותנו מפני שמגיע לנו, מפני מעלת העבודה הרוחנית שלנו, אלא בעיקר מפני שמי ששונא את ישראל – שונא בעצם את הקב"ה. הסיבה לכך היא, כי הפסוק מתייחס למצב בו ישנו חסרון חמור בעבודתם של ישראל, באמת לא מגיע להם להינצל, ולכן משה רבנו קורא לקב"ה: "קומה ה'". אותם גויים אינם מתעניינים כלל בשאלה אם מגיע לנו ניסים או לא, האם מגיע לנו גאולה, ישועה והצלה או לא. הם יודעים דבר אחד, שהיהודים הם "העם הנבחר", העם של הבורא, ולכן הם נלחמים בהם. אם הם (ח"ו) יצליחו לפגוע בעם ישראל, יהיה זה חילול השם איום ונורא, ולכן "לא לנו ה'..כי לשמך תן כבוד" (תהלים קטו, א) גאול את עם ישראל, עשה למען שמך הגדול שלא יתחלל, וכדברי הנביא יחזקאל (לו, כג):"שמי הגדול המחולל בגויים".

אבל תפילתו של משה מצביעה ומלמדת על עוד פרט חשוב, ועמוק עוד יותר.

תפילת משה כוללת בעצם שני פרטים: 

א- אם יראו אומות העולם שביכולתם לפגוע ר״ל בישראל – בעוד שכולם יודעים שהם ״עם סגולתו״ של הקב"ה, והוא בכל זאת אינו עוזר להם, הרי זה חילול השם!

ב- בבקשה זו ("קומה הוי'"), משה רוצה לגלות את הקשר בין ישראל לקב״ה , קשר נעלה מאוד שאינו תלוי בקיום התורה והמצוות, קשר ששום דבר בעולם לא יוכל להחלישו.

בהקדים, ישנם שני אופנים בהסברת הקשר המיוחד בין עם ישראל לקב"ה.

א- קשר הבא ע"י עבודתם של ישראל, כשבני ישראל מקיימים תורה ומצוות כדרוש, הם מתקרבים ומתאחדים עם הקב"ה, ולכן מגיע להם בתמורה לכך "יחס מיוחד", דהיינו תשועה והצלה מידי אומות העולם הזוממים להרע להם.

ב- קשר עצמי, שאינו תלוי בשום דבר, אפילו לא בתורה ומצוות. זהו הקשר הנובע מהיות בני ישראל "בנים אתם לה' אלקיכם", ואבא אוהב את בנו ללא כל סיבה.

וזהו תוכן התפילה:"קומה ה'" דווקא. שם הוי' מורה על התהוות וקיום העולם. מצד מציאות העולם, ישועתם של בני ישראל תלויה בעבודתם הרוחנית, מידה כנגד מידה. אבל כאשר משה רבינו מבקש "קומה ה'", הוא מבקש ומתחנן שתהיה "קימה", עליה של שם הוי' למעלה מהגבלות הטבע והעולם, למעלה מסדר ההשתלשלות, ומשם תמשך ותבוא הגאולה, הישועה וההצלה, מעל כל הגיון.

הרבי מה"מ ממשיך להסביר שעל מנת להביא את הגאולה העל טבעית הזאת בתוך גדרי העולם, עלינו להמשיך את ה"קומה ה'", את הקימה והעליה של שם הוי' בתוך מציאות העולם.  ולכן אנו מוצאים שלושה סגנונות/לשונות שונים בפסוקים וברז"ל. בלשון התורה נאמר: "קומה ה' ויפוצו", כי בתורה מאיר השרש והרמז של כל דבר, ושם הוי' הוא שורש הקשר הנצחי ִשל עם ישראל עם ה'. לעומת זאת, בתהלים אנו מוצאים פסוק דומה בשינוי לשון:"יקום אלוקים ויפוצו אויביו", שם זה (אלוקים בגימטריה הטבע) מרמז על שורש ומקור העולם, ועל הצורך להמשיך את הקשר הנצחי של עם ישראל עם הקב"ה גם בתוך מציאות העולם. בלשון רש"י (שצוטט לעיל) הקב"ה נקרא בשם "מי שאמר והיה העולם", עולם מלשון העלם, ועי"ז שגם בתוך ההעלם וההסתר הגדול הזה אנו ממשיכים את הקשר הנצחי שלנו עם הקב"ה, מעל כל הגיון, עי"ז נפעל שכל ה"אויביך ומשנאיך" למיניהם מתבטלים מיד, והקב"ה גואל אותנו בגאולה שלימה נאו ממש. 

נסיים בסיפור הצלה קצר, אחד מיני רבים, המעידים ש"קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך".
קבוצת חיילים שנכנסה לאזור מסוכן בעזה. דיווחים מודיעיניים הזהירו כי מחבלים ממתינים בבניין מסוים, וכי כניסה לרחוב מלפנים עלולה להיות קטלנית. החיילים התכוננו למארב גדול.

רגע לפני הפריצה קדימה, אחד החיילים הרגיש לפתע דחף פנימי לעצור ולבחור דרך אחרת, ללא כל מידע מוקדם. במקום התפתח ויכוח בין החיילים, אך בסופו של דבר כולם הסכימו.

כעבור מספר דקות הם גילו שהכביש המקורי מולכד כולו במטעני חבלה. והפיצוץ היה יכול להרוג את כל היחידה.

החייל הסביר לאחר מכן שלא הייתה לו סיבה ברורה להחלטה הפתאומית. אחד מהם תיאר זאת כהרגשה ש“מישהו שמר עלינו מלמעלה”.

שבת שלום!

__________

מבוסס על לקו"ש חלק כ"ג בעלותך שיחה ב'

____________________

שליח? רב קהילה? זה בשבילך! קבלו את משיח בפרשה דרשה שבועית עם רעיונות מתורת הרבי בעניני גאולה ומשיח על פרשת השבוע, מונגשות בצורה מעניינת ואקטואלית עם סיפורים והוראות לחיים.

הירשם עכשיו לקבלת הדרשה בוואטסאפ:

עברית – לחצו כאן

אנגלית – לחצו כאן

רוסית – לחצו כאן

צרפתית – לחצו כאן