-
בחיבור אישי ונוגע ללב, מתיישב יו"ר מפלגת 'נועם', חבר הכנסת ר' אבי מעוז, לשיחה עם כתב מרכז החדשות החב"די – חב"ד אינפו, על מפגשו הראשון עם הרבי וחסידות חב"ד, כיצד הוא פועל בשליחותו הגדולה בתודעת הזהות היהודית של עם ישראל וקידום חוק 'מיהו יהודי' וגם מסר מיוחד לשלוחי הרבי הפועלים ברחבי תבל • מאת: אבריימקה אייזנשטיין • לקריאה
אבריימקה אייזנשטיין|ל׳ בסיון ה׳תשפ״האבריימקה אייזנשטיין, חב"ד אינפו
בחיבור אישי ונוגע ללב, מתיישב יו"ר מפלגת 'נועם', חבר הכנסת ר' אבי מעוז, לשיחה עם כתב מרכז החדשות החב"די – חב"ד אינפו, לקראת היום הקדוש – ג' תמוז.
במהלך השיחה, הוא משתף בבלעדיות, על מפגשו הראשון עם הרבי וחסידות חב"ד, כיצד הוא פועל בשליחותו הגדולה בתודעת הזהות היהודית של עם ישראל וקידום חוק 'מיהו יהודי' וגם מסר מיוחד לשלוחי הרבי הפועלים ברחבי תבל.
מתי הפעם הראשונה בחיים, שנחשפת לחסידות חב"ד ולרבי?
"את האמת אני לא זוכר במדויק מתי נחשפתי לראשונה לחסידות חב"ד", הוא פותח, "אך כיליד שכונת קריית שמואל, שם היה סניף של חב"ד, בית חב"ד, בראשות הרב יגאל פיזם, אותו הכרתי".
"הפעם הראשונה שראיתי את הרבי בפועל", הוא מספר, "זה היה בשליחות שלי, כשפעלתי בשנת תשמ"ה ובחלק מתשמ"ו, בשליחות בניו יורק עם אביטל שרנסקי במאבק שחרור של נתן שרנסקי ויתר אסירי ציון".
"התפללתי בליל שבת ב-770", הוא מספר על המפגש הראשוני עם הרבי, "זה היה אירוע מדהים".
"היה רעש בקבלת שבת, ופתאום דממה, והרבי עבר מטר וחצי ממני, בדרכו אל מקומו, ואז התחילה תפילת ערבית, זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את הרבי, ממש", הוא משתף בהתרגשות.
איך היה התחושה שהרגשת ב-770?
"ראיתי בעיניים אווירה מיוחדת של קדושה", הוא מספר בעיניים בורקות.
"אווירה של חיבור, אווירה של חסידים מול הרבי, זה חלק נכבד וחשוב בעם ישראל".
היה לך קשר עם חסידי חב"ד בעבר, בהתחלה?
"האמת היא שלא היה לי קשר מיוחד", לדבריו "זה היה תופעה די חריגה בקרית שמואל – שכונה דתית לאומית רגילה, ולא היה לי קשר מיוחד עם אף אחד".
אך הוא מוסיף: "יש לי אחיין שהוא חזר בתשובה והוא חסיד חב"ד, אני מכיר את זה מקרוב".
"כיום, בשליחותי כחבר כנסת, אני נפגש הרבה עם רבני חב״ד, חסידי חב״ד, בכל מקום ומקום. הפעילות שלכם זו פעילות של שליחות. אתם נמצאים בעולם הזה בשליחותו של הרבי, ועושים דברים טובים למען עם ישראל, ואני משתדל גם כן לעשות את שליחותי למען עם ישראל, באותה רמה של דביקות".
בוא נדבר רגע על חוק 'מיהו יהודי', שזה בעצם חוק שמאוד כואב לרבי. תכלס, אני יודע שלך החוק הזה מאוד חשוב, מה אתה יכול לספר על זה?
"תראה, חוק השבות זה החוק הכי יהודי שיש בספר החוקים של מדינת ישראל", הוא מסביר.
"חוק השבות מאפשר בעצם לכל יהודי ברחבי העולם לבוא לפה ולקבל אזרחות ברגע שהוא מגיע לפה. וזה החוק הכי יהודי, זה החוק שמאפשר לכל יהודי להגיע לארץ".
"החוק הזה נחקק בשנת תש"י, עשרים שנה לאחר מכן הרחיבו את החוק,כי אז היינו צפויים לגלי עלייה גדולים, גם מברית המועצות לשעבר, והרחיבו את החוק שלא רק יהודי שמגיע, אלא גם היהודי ובת זוגתו הלא יהודים, גם ילדיו שהם לא יהודים, במקרה שבת זוגתו היא לא יהודית, וגם הנכד שלו".
"כלומר, יכול להיות סבא יהודי שהתחתן אם אינה-יהודייה, וממילא ילדיו וצאצאיו אינם יהודים, כי על פי ההלכה רק מי שאימו יהודייה או שהתגיירה כהלכה, אז הוא יהודי. ואז הנכד שלו גם עוד יותר רחוק מהסבא שהוא יהודי, אבל לצערנו, בגלל הגלות וההתבוללות, הוא התחתן עם לא יהודייה, ונולדו להם צאצאים, אז הנכד גם היה יכול להביא".
"הרציונל של החוק בשנת 70 זה שאם הסבא רוצה לעלות, אי אפשר להפריד אותו מבני משפחתו. אז קראו לזה גבול, עד הנכד, לא בן נכד, לא נין".
"לצערנו היום, כל הסבים כבר לא עולים, כל הסבים כבר לא נמצאים. הסבים קבורים אי שם בערבות סיביר, אי שם במוסקבה, אי שם, אני לא יודע איפה".
"ואז הנכדים, או אלו שמזדהים כנכדים, מחפשים את הסבא היהודי שאולי היה להם, ואז על פי זה הם לא רוצים לבוא, אבל הם רחוקים מיהדות. הם לא יהודים כבר, שלוש דורות שהם לא יהודים, ולכן אני חושב שהגיע הזמן שמדינת ישראל תטפל בחוק הזה, ותצמצם את האינם-יהודים שזכאים על פי חוק השבות לקבל אזרחות כשהם באים לארץ".
"ואני חושב להתחיל עם הנכד הכי רחוק, הנכד ובת זוגתו, לא יוכלו יותר לעלות. הצעתי הצעת חוק ונימקתי אותה, והצעת החוק הזאת תעלה להצבעה, אני מקווה בשבועות הקרובים כשאני אראה שאני אצליח לגייס לזה רוב".
על הקשר לזעקתו של הרבי על חוק 'מיהו יהודי' הוא מוסיף: "ברור לי לגמרי שאני ידעתי שהרבי צעק כל הזמן על מיהו יהודי, והניסיון הזה לגרום לכך שיבוא לפה כמה שיותר גויים, תהיה פה התבוללות".
"הרבי, ורבים מרבני ישראל, הזהיר על זה והתריע על זה. זה חלק מהשליחות שלי".
מה המסר המרכזי שאתה היום שואב מהתורה של הרבי בשליחות הציבורית שלך?
"ברור לי לגמרי שמה שהרבי הטביע את חותמו, זה הנושא של השליחות, ואני רוצה להיות שליח ציבור, ואני עושה תפקידי כשליח ציבור. ושליח ציבור זה שלוחה דרחמנא, שלוחה דרבנן, שלוחי הציבור, וכל השלוחים, מעצמת השלוחים שהרבי העמיד בכל העולם כולו, כדי להפיץ את הזהות היהודית, כדי להפיץ את התורה לכל אחד מנדחי ישראל בכל מקום שהוא, זה דבר שעושה רושם. והרושם הזה אני לוקח איתי, ואני רוצה להפיץ את הזהות היהודית".
"אני רוצה לדבר גם על הזהות היהודית של המדינה, לא רק על הזהות האישית היהודית, אלא על הזהות היהודית של המדינה שלנו. צריך לחזק אותה. זה חלק מרכזי בשליחות שנטלתי על עצמי. גם את השליחות וגם את הזהות היהודית, זה הדברים שאני משתדל למלא נאמנה".
"אומרים עליי שאני משיחיסט. אני לא מתבייש בזה. אני חושב שכל עם ישראל משיחיסטי. לא רק חסידי חב"ד, אני מצפה למשיח כל יום. בכל יום שיבוא. ואף על פי שיתמהמה, אם כל זה אחכה לו. כולנו משיחיסטים, כל עם ישראל משיחיסטים".
אנחנו רואים היום, לאחר שלושים ואחת שנה מ-ג' תמוז, שחסידי חב״ד ממשיכים לפעול בשליחות, והשליחות לא רק שהיא לא קורסת, אלא הולכת ומתעצמת, הולכת וגודלת, עוד ועוד שלוחים ועוד בתי חב"ד וכולם ממשיכים ברוחו וכוחו של הרבי, איך אפשר להסביר את זה?
"מה שמניע את עם ישראל – זה התורה שניתנה לנו. עם ישראל קיבל את התורה, הלך איתה במדבר, נכנס לארץ, בנה ממלכה, עבר חורבן וגלות – והתורה איתו. זה מה שמחזיק אותנו".
"וכך, גם בעידן שבו ההיגיון אומר אחרת – הרוח של הרבי נטועה עמוק בלב של כל חסיד, של כל שליח, ושל כל יהודי שמקבל חיזוק מבית חב"ד בקצה העולם".
"הרבי בדור האחרון – ההטבעה שהוא טבע בחסידות חב"ד ובשלוחים – ממשיכה לחיות. זה מה שמעמיד את חסידות חב"ד. השלוחים הולכים, מתרבים, מביאים אור, וזה לא נעצר".
וכמו שנאמר: "ופרצת – ימה וקדמה צפונה ונגבה", להשיב את כל נדחי ישראל למקורותיהם, ולזהות היהודית שלהם, ואנחנו פה גם באותה שליחות, אנחנו מחזקים את הזהות היהודית, ובונים את מדינתנו – היהודית.
אז יש לך פה ממש בית חב"ד, אתה פה פועל בזהות היהודית פה, והם פועלים בזהות היהודית.
"אני אגיד לך, אני לא בית חב"ד, פה זה לשכה של חבר כנסת, אני יושב ראש מפלגה", הוא עונה בחצי חיוך, "אבל בהחלט, זו השליחות של המפלגה שלנו".
"בדיוק. לחזק את הזהות היהודית. לחזק את הזהות היהודית, ואני אשמח מאוד, זה לא בית חב"ד אחד פה. יש פה אלפי, אלפי שלוחים של חב"ד. יבואו, ירגישו פה בבית, ירגישו אצלנו במפלגה בבית, בשמחה רבה, כי אנחנו עושים שליחות, ואנחנו מחזקים את השליחות של שלוחי חב"ד, ואנחנו מחזקים את הזהות היהודית של המדינה".
לסיום, מה המסר שלך לרבבות גולשי מרכז החדשות החב"די – חב"ד אינפו ולקהל חסידי חב"ד בארץ ובעולם?
"אני מאחל לכם, חסידי חב"ד, שהדביקות הזאת, שאתם מגלים בשליחותו של הרבי, ששלח אתכם, ומרגישים את השליחות הזאת, ומרגישים את העוצמה הזאת, ומרגישים את רוחו של הרבי יחד איתם, שנותנת לכם כוחות, שתלכו ותתחזקו בשליחות הזאת".
"ותמשיכו לעשות טוב ולחזק את הזהות היהודית של כל אדם מישראל, אפילו יהיה נידח, אפילו נמצא בקצה העולם, אבל לעורר אצלו את אותו ניצוץ נשמתי שקיים אצלו, ועל ידי כך לגרום לאחדות בין כל עם ישראל".
"אני מאחל לכם שרק תתרבו, תתעצמו, תתחזקו ותפרצו "ימה וקדמה, צפונה ונגבה".
תגיות: אבי מעוז, אבריימקה אייזנשטיין, ג' תמוז, מפלגת נעם, פרויקט ג' תמוז תשפ"ה
כתבות נוספות שיעניינו אותך: