שופט בית המשפט בניו יורק הוציא ביום שישי האחרון פסק זמני בדיונים המקדימים לקראת הערעור על ניהול בית חיינו – 770, בו דחה כמעט לחלוטין את דרישות התובעים וקיבל את טענות הגבאים, תוך שהוא קובע באופן ברור ביותר כי בית חיינו 770 איננו "נכס להשכרה" חלילה כפי שביקשו התובעים לקבוע ברוב חוצפתם.
המדובר בפרק נוסף בסאגה הארוכה המתנהלת מזה למעלה משש עשרה שנים בבתי המשפט השונים, במהלכם התפרסמו שוב ושוב פסקי דין סותרים לגבי זכויות הניהול של בית הכנסת.
כזכור, לפני כחצי שנה, פסקה השופטת גב' האריט תומפסון בתביעה שהוגשה בשם אגודת חסידי חב"ד, וקבעה כי בעלי הנכס החוקיים יכולים להחליט שלא לאפשר לגבאים לנהל את בית הכנסת, וכי אין למתפללים זכות לנהל את בית הכנסת.
מיד לאחר מכן, הודיעו הגבאים כי יערערו על הפסיקה לערכאה גבוהה יותר. בתחילה ביקשו התובעים מבית המשפט שיקבע כי עד סיום הערעור תועבר השליטה במקום לידיהם, אך השופט לא קיבל את טענותיהם וקבע כי ניהול בית הכנסת יישאר בידי הגבאים.
משהחל ההליך המקדים לקראת הערעור, התברר למרבה התדהמה, כי התובעים הוסיפו בקשת תביעה ממונית, ולפיה על המתפללים לשלם לבעלי הנכס שכירות על התפילה בבית הכנסת! לצורך כך הזמינו הערכת שמאי על הנכס, ולפיה דרשו סכום של מליון וארבע מאות חמישים אלף דולר. לטענתם, הם מצאו בית ספר המוכן לשכור את המקום, ומכיון שכעת המקום תפוס על ידי המתפללים, הרי שהדבר גורם להם היזק כספי עצום, והם ביקשו מבית המשפט לחייב את הגבאים בסכום זה.
בנוסף ביקשו התובעים, שהגבאים יפקידו סכום של חמש מליון דולר(!) כערבות, וזאת כדי שיובטח שהמתפללים בבית הכנסת לא יגרמו נזק לבנין…
עורכי הדין מטעם בית הכנסת ענו בפירוט על הטענות המופרכות, והסבירו כי בית הכנסת איננו נכס להשכרה אלא מקום קדוש, בית כנסת ובית מדרש ובית מעשים טובים, השייך לכלל חסידי חב"ד בכל העולם, ולא יעלה על הדעת להשכיר אותו לבית ספר.
ביום שישי הגיע כאמור פסק הדין הזמני, בו קובע בית המשפט כי אין שחר לטענה ולבקשה לקביעת סכום שכירות לבנין, וגם לא קיבל את הטענה כאילו יש סיכון שהמתפללים יזיקו לבית הכנסת, ולכן קבע סכום ערבות נמוך ביותר, עד לסיום הערעור בעז"ה.
השופט כותב בפסק הדין:
בית המשפט מבקש להפנות את תשומת הלב לחשיבות ההיסטורית והדתית של הבנינים המדוברים, כמו גם לקשר הארוך בין הבנין לבין הקהילה (בשכונה) ולקהילת חב"ד ליובאוויטש בעולם כולו.
בית המשפט לא רואה בבנין הנדון נכס להשכרה, ומשכך, בית המשפט אינו סבור כי התחייבות בנושא זה צריכה לכלול תשלום על השכרה ושימוש.
אם כי באמצעות העדות והדו"ח של השמאי, העותרים ניסו לקבוע שווי שוק של הבניין ודמי שכירות דומים המשולמים על ידי מבנים לשימוש דומה באזור זה, הרי שהנכס המדובר איננו נכס להשכרה, מעולם לא היה נכס להשכרה, ולעולם לא יהיה נכס להשכרה.
למעשה, בהתבסס על החשיבות ההיסטורית והדתית שיש למבנה עבור קהילת ליובאוויטש, בית המשפט מתקשה מאוד לדמיין תרחיש בו ייווצר אי פעם חוזה שכירות לנכסים אלה.
*
הגבאים קוראים לחסידי חב"ד להוסיף באמירת תהלים להצלחה במשפט, שרצונו הק' של הרבי מלך המשיח יתקיים ובית הכנסת ימשיך להתנהל על ידי הגבאים, וכפי הוראות רבני השכונה.
להורדת מסמכי התביעה
להורדת מסמכי ההגנה
להורדת פסק הדין
*
לסקירה אודות דעת הרבי לגבי ניהול 770