הרבי קבע: 770 יתנהל על ידי הגבאים תחת מרות הרבנים

שרגא קרומבי, חב"ד אינפו

בקשר עם המשפט על ניהול בית חיינו – 770, וטענות שונות ומשונות כאילו הרבי נתן לאגודת חסידי חב"ד את האחריות לקבוע את כיצד יתנהל בית הכנסת ובית המדרש (מתוקף היותם הבעלים החוקיים על הבנין), אנו מפרסמים את דעתו הק' של הרבי בנושא, כפי העולה בראש ובראשונה משיחת קודש מפורשת וכן ממענות על שאלות שונות, ולפיה ברור כי האחריות על ניהול בית הכנסת היא אך ורק בידי רבני השכונה, חברי הבד"צ, והניהול בפועל הוא בידי הגבאים שנבחרים על ידי תושבי השכונה.

יובהר כי אין חולק על העובדה שהבעלות על הבנין היא בידי אגודת חסידי חב"ד והמרכז לענייני חינוך, ומתוקף כך נושאים כמו הרחבת או שינוי הבנין נתונים בידי מוסדות אלו. המדובר להלן הוא אודות ניהול בית הכנסת עצמו, באמצעות הגבאים הכפופים למרות רבני השכונה.

ראשית – קצת היסטוריה

במהלך השנים מאז פתיחת בית הכנסת על ידי הרבי הריי"צ בעת קניית בניין 770, הופקד ניהול בית הכנסת בידי "גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש", הם שדאגו לתפילות, לנקיון ולשאר צרכי הבית.

בשנת תש"ל, לאחר פטירת הרב יוחנן גורדון ששימש כגבאי מטעם אדמו"ר הריי"צ, התקיימו לראשונה בחירות לגבאים, באישורו של הרבי ובברכתו לגבאים שנבחרו.

בשנת תשל"א התאספו אנ"ש והחליטו שכיון שהגבאים עושים עבודתם נאמנה, הרי שיישארו בתפקידם זה לכל חייהם. במהלך השנים נפטרו חלק מהגבאים ונותרו רק הרב פינסון והרב בלסופסקי והיו שרצו למנות כגבאי חדש את הרב זאב כץ. לשם כך נאספו חתימות כדי למנותו וכאשר נכתב על כך לרבי, שלח הרבי לרבני השכונה שיאשרו את המינוי.

בשנת תשמ"ז, לאחר שבפרשת יתרו לחצו חברי אגו"ח על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה (ראה להלן) ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים "יענישו" את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, וגבאי אחר סירב להתנצל, בעקבות כך הרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.

לאחר מכן התקיימו בחירות לוועד הקהל, בהם היה הרבי מאוד מעורב ולאור הפרשיה מש"פ יתרו ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בקיץ התקיימו הבחירות, שזכו להתייחסות מהרבי, ונבחרו מספר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום ובמשך מספר שבועות כיהנו כגבאים ואף העלו את הרבי לתורה ועוד. לאחר מספר שבועות, בגלל מאורע צדדי, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם כגבאים.

הבחירות לגבאים בשנת תש"ל

כאמור, בחודש טבת תש"ל, התקיימו בחירות לגבאי 770, ואחד הגבאים הנבחר שאל את הרבי האם לקבל את המינוי. על כך ענה לו הרבי:

מפורסם שאיני מתערב בעניני גבאות כו' – ולפלא ששואלני בזה.

בהמשך לזה כתבו בי"ט טבת כל הגבאים שנבחרו לרבי שהם מקבלים על עצמם את המינוי למשך שנה ומבקשים את ברכות הק'. הרבי העניק להם את ברכתו הק' וכתב:

ויהא כל הנ"ל במכתב זה – בהצלחה ויהא ליובאוויטש בליובאוויטש בית גדול עם כל הפי' דחז"ל. אזכיר עה"צ

השיחה החריפה: בכל ענין השייך לבית הכנסת צריכים לפנות לרבנים

נעבור כשש עשרה שנים קדימה, אל אחת הפרשיות החמורות בתולדות בית הכנסת. ראשית הדברים בתפילת שחרית, שבת קודש פרשת יתרו תשמ"ז. התפילה התנהלה כסדרה כמידי שבת, וגם כאשר הגיעה קריאת התורה לא ניכר שום דבר יוצא דופן. רק כאשר הגיעה העליה של עשרת הדברות, הופתעו המתפללים לראות את הגבאי קורא לתורה את אחד מרבני חב"ד מאה"ק, ולא את אחד מרבני השכונה עצמה. לא היה זה מעשה שנעשה בתום לב או בטעות אלא מעשה שנעשה בכוונת מכוון על ידי הגבאים באותה עת, ובהוראה של מספר עסקנים בכירים ביותר שלא היו מוכנים לקבל בשום פנים ואופן את בחירת הקהל ברבנים החדשים שנבחרו תקופה קצרה קודם לכן.

בשבת שלאחר מכן, ש"פ משפטים, התייחס לכך הרבי בשיחת קודש חריפה (נדפסה בהתוועדויות ח"ב עמ' 489) ובין היתר אמר:

"על פי האמור לעיל אודות התוקף של רבנים בכלל, ובפרט רבני קהילה ושכונה זו – הרי, מובן וגם פשוט, שבמקרה שמתעוררת שאלה בעניני הקהילה, בענין השייך לבית הכנסת וכיו"ב, צריכים לפנות לרבני הקהילה ולעשות כהוראתם, וכאמור עליהם מוטלת האחריות על כל עניני הקהילה. ובמילא, אין זה מעניני להתערב בנושאים השייכים לרבנים.

"אלא מאי, ישנם כאלה שאומרים שבענין פלוני רצוני וכוונתי באופן כך וכך, ויתירה מזה, ישנם כאלה שאומרים בשמי דברים שלא היו ולא נבראו, כאילו הסכמתי לענין של השגת גבול וכיו"ב, בענינים שהם היפך השולחן ערוך רחמנא ליצלן – הרי:

"בנוגע לשקלא וטריא מהו רצוני וכוונתי כו' (גם נאמר שיש נפקא מינה מהו רצוני וכוונתי) – אינני זקוק שיפרשו את דברי, שכן, בענין שצריך אני לומר, אומר גלויות ומפורשות, כהוראת התורה "לא תגורו מפני איש", ובענינים שאינני מוצא לנכון לומר בפירוש, להזכיר שמות וכיו"ב – אוסרני לומר פירושים בדברי, שבדברים אלו כוונתי לפלוני בן פלוני, או לענין פלוני וכיו"ב.

"ובנוגע לדברים שאומרים בשמי שהם היפך השולחן ערוך – אמרתי כמה וכמה פעמים, והנני חוזר וכופל עוד הפעם, שכל הענינים כיוצא בזה הם שקר גמור! ולפלא הכי גדול שישנו מי שמעלה על הדעת סברא מבהילה כזו (שיתעורר צורך לשלול אותה) – לא מצד ענין של צדקות, צדיק גמור וכו', עד ל"עמך כולם צדיקים" כי אם, מצד ענין של אנושיות, שכן, כל אדם שפוי בדעתו לא יאמר שיש לעשות היפך השולחן ערוך חס ושלום!

"ומכיון שכן, אין זה מעניני לכאורה לומר את הדברים דלקמן, שהרי כל עניני הקהילה שייכים לרבנים; הסיבה שבגללה החלטתי כן לדבר על זה, היא מפני שמדובר על מאורע שהייתי נוכח בו בעצמי, ובמילא, אם לא אמחה, יכול הדבר להתפרש כהסכמה, "מדשתיק ש"מ אודי ליה", ועל כל פנים – שאין זה דבר מבהיל כל כך שמוכרחים למחות על זה, ולכן, מוכרחני לומר את הדברים."

להתקין שלט? "בטח בהסכמת הרבנים שיחיו"

בשנת תשמ"ח, כאשר התמימים זלמן ליברוב ויוסף יצחק מייזליש הכניסו לרבי דו"ח על כך שליקטו את ההוראות למעשה בפועל מתוך השיחות עבור ה"לוח מיוחד להוראות כ"ק אדמו"ר שליט"א" שהותקן ב-770, הם זכו לקבל את המענה הבא, בו מבהיר הרבי כי גם ענינים שהם לכאורה טכניים, צריכים להיעשות אך ורב בהסכמת הרבנים:

בטח כל זה בהסכמת הרבנים שיחיו כמדובר

סדר ניגונים? "בטח כל זה בהסכמת הרבנים שליט"א"

בשנת תשמ"ט, הכניסו הרב יוסף יצחק לאש והרב שניאור זלמן ליפסקר דו"ח לרבי בו הם מודיעים על קיום סדר ניגונים וחזרת דא"ח בשעת רעוא דרעוין בשבת קודש. על כך הם זכו למענה:

בטח כל זה בהסכמת הרבנים שליט"א שיחי'. אזכיר על הציון

סכסוך על משרד בבנין? כפשוט יפנה לרבני השכונה

כאשר ר' משה מאיר גלוכובסקי כתב לרבי והתלונן על כך שהמשרד בו הוא עבד עבור ישיבת תומכי תמימים, ליד דירת הרש"ג ע"ה בקומה השלישית של 770 עומד להיות מפונה לטובת ספריית ליובאוויטש, ענה לו הרבי:

כפשוט יפנה לרבני השכונה

הכיתוב לפרוכת? הגבאי מבקש הסכמה מהרב

לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא ע"ה, פונה הגבאי הרב זאב כץ בשם הגבאים, אל המרא דאתרא הרב יהודה קלמן מארלאו, וכותב: "בדעתנו לעשות פרכות בבית הכנסת לזכר נשמת הרבנית הצדקנית נ"ע, ועל פי ההוראה הידועה הננו לבקש הסכמה על זה." (ההדגשה לא במקור).

הבד"צ קובע: לגבאים הזכות המלאה לשמש בתור גבאים

כאמור, הרבי קבע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי כל עניני בית הכנסת הם באחריות הרבנים. הבד"צ נדרש לסוגיה זו יותר מפעם אחת, הן בשנת תשמ"ז והן בשנת תשנ"ו, והרבנים קבעו מפורשות כי "יש להציבור ולגבאים הזכות המלאה שישמשו בתור גבאים".