מה המפתח להיות חסיד בריא? • הרב שימעלה פיזם

הרב שימעלה פיזם, מגזין דרך המלך

מה המפתח להיות חסיד בריא?

מי לא רוצה בריאות מיטבית? מי לא חולם על חיים שאין צורך ברופא ותרופות?

 נכנסנו בשערי חודש אייר, עם המטען של האורות הגדולים והגילויים העוצמתיים של חודש ניסן, שבו הקב"ה פסח ודילג על כל חוקי הטבע, עם האור האלוקי מאכילת מצות המצווה "מאכל האמונה ומאכל הרפואה".

והנה חודש אייר מכניס אותנו לעבודת ה' היומיומית. לשגרה. צעד אחר צעד, יום אחר יום של ספירת העומר. תיקון כל מידה ומידה. כל ספירה.  זהו חודש של "עבודה פנימית" עם הלב ובתוך הלב, שראשי התיבות שלו זועקים "אני הוי' רופאך". 

רפואה אמיתית, כפי שמלמדת אותנו תורת החסידות, היא לא רק העלמת הכאב, אלא ריפוי שורשי שאינו מותיר אחריו שום רושם כלל. כשהרפואה באה מהקב"ה גם באמצעות מה שנראה בתוך הטבע, זוהי רפואה שלימה "לא אשים עליך" מלכתחילה!

איך זוכים לכזו רפואה שלימה, ובמובן האישי – במבט של רפואה מונעת – לחוסן נפשי ומשפחתי אמיתי? תשובה לכך ניתן אולי להפיק מהסיפור הבא, שטומן בחובו "מפתח" לחיים חסידיים ובריאים.

"ביים ברודער איז מען געווען?"

בשנת תשל"ה, לקראת ה' מנחם אב יום ההילולא של האריז"ל, התקבלה הוראה מיוחדת מהרבי מלך המשיח שאנ"ש בארץ הקודש יעלו לציון בצפת. הרבי פירט בדיוק מה ללמוד ומה להתפלל שם.

כדרכם של חסידים, ההוראה בוצעה בהתלהבות. מאות מאנ"ש זרמו באוטובוסים לצפת, קיימו את סדרי הלימוד והתפילה, ואף קיימו במקום כינוס מרשים.

אך כאן מגיעה נקודת מפנה מצמררת בסיפור. כמה חסידים ובראשם הרה"ח ר' ישראל גליצינשטיין שי', לאחר שסיימו את סדר התפילה בציון האריז"ל, החליטו על דעת עצמם להעפיל מעט למעלה במעלה בית החיים, ושמו את פעמיהם אל חלקת הקבר של אחיו של הרבי שליט"א, ר' ישראל ארי' לייב, (שיום הפטירה שלו חל בי"ג אייר) ופקדו את קברו.

אחר כך, התקשר ר' ישראל גליצינשטיין שיחי' למזכירות בניו יורק, ודיבר עם הר' בנימין קליין ע"ה, לעדכן בסיפוק שמאות מאנ"ש עלו לצפת ומילאו במדויק אחר כל הוראות הרבי. לפתע, הרב קליין היסה אותו וביקש שיחזור שוב על הדברים. ר' ישראל הבין מיד שישנו "מאזין" נוסף על הקו – הלא הוא הרבי מלך המשיח – והחל לחזור על הדיווח בחרדת קודש.

ואז… מבעד לשפופרת נשמע בוקע קולו הקדוש של הרבי מלך המשיח, ששאל: "ביים ברודער איז מען געווען?" [= אצל האח, היו?].

הרב גליצינשטיין ענה: "כן, אני הייתי, והיו עוד שהיו…".

הנחת רוח של הרבי

תעצרו רגע ותחשבו על זה. הרבי לא הורה לעלות לקבר אחיו. אבל הרבי מצפה שחסיד אמיתי יהיה לו את הראש והלב הבריא! שהוא לא מחכה רק לפקודות רשמיות. חסיד בריא שואל את עצמו: "מה יעשה לרבי נחת רוח? מה ישמח את הרבי?". חסיד יודע שמה שנוגע לרבי נוגע לי!

אנחנו הרי מהססים כמעט לבקש מהרבי על כל פרט בחיים שלנו. על הבריאות, על החינוך, על הפרנסה, על הבית. הנקודה היא שברור לנו שהרבי הוא "רופא הדור", והרפואה האמיתית של חודש אייר נמשכת מההתקשרות אליו. בריאות אמיתית – ובחסידות: בריא = בר י"א, שהוא מחובר למדרגה/למצב של למעלה מהשתלשלות – אנת הוא חד ולא בחושבן – נובעת מהחיבור לנשיא הדור, לנשה רבינו שבדורנו!

אבל האם אני זוכר, בתוך כל הבקשות שלי, גם לתת לרבי את הנחת הזו שמעבר לנדרש? האם אנחנו זוכרים לחשוב עליו ולתת מעצמי גם עניינים ביוזמה שלי, בלי ציווי מפורש?

חודש אייר מלמד אותנו שרפואה מתחילה באמונה (אפשר אולי לומר שאחרי שבפסח אכלנו את "מאכל האמונה", עכשיו הוא הופך בפועל ל"מאכל הרפואה").

וכשהמשפחה שלנו כולה חיה באמונה יוקדת, בגישה של פעולה ומחשבה בקו של "לכתחילה אריבער", שבה מסתכלים על כל המציאות דרך העיניים של הרבי – הרי זו הדרך למשפחה בריאה וחסינה!

חודש הרפואה במשפחה החסידית

אז למעשה: הנה 3 צעדים מעשיים שאנחנו יכולים לאמץ בחודש אייר, כדי להכניס את הרפואה, השמחה והנחת רוח לרבי מלך המשיח לתוך הבית פנימה –

לכתוב לרבי בשורות טובות (ולא רק בקשות): לא נחכה למשבר ח"ו כדי לכתוב לרבי. נקבל החלטה משפחתית: פעם בשבוע, כל הילדים (וההורים!) כותבים לרבי על משהו טוב שעשינו. הוספה בלימוד, ויתור לאח, מבצע תפילין מוצלח, אות בספר תורה, פירסום הנבואה של הגאולה, חתימה על קבלת המלכות. בואו נייצר עבור הרבי זרם בלתי פוסק של "נחת רוח" יזום!

השאלה המנחה סביב שולחן השבת: הִפכו את הגישה החסידית לפרקטית והעלו התלבטות משפחתית, קטנה או גדולה, בסעודת שבת: "מה הרבי רוצה שנעשה עכשיו?" נטכס עצה בשולחן השבת איך אנחנו מצליחים להביא בפועל את הגאולה, הגישה הזו מרימה אותנו מעל למגבלות הטבע והשגרה, ומחברת את הילדים ישירות למקור החיים – נשיא הדור משיח צדקנו!

רפואת הנפש דרך אהבת ישראל פנימית: חודש אייר מוביל אותנו לל"ג בעומר. האור של רבי שמעון בר יוחאי מלמד אותנו שאין כלי מחזיק ברכה אלא השלום. "נהגו כבוד זה בזה" רפואה אמיתית בבית מתחילה בסליחה מהירה ובוויתור על האגו והכבוד המדומה. נקבל החלטה: בבית שלנו לא שומרים טינה ח"ו. אם יש חיכוך, פותרים אותו באהבה ובזריזות, מתוך הבנה שזוהי הדרך למשוך את האור והבריאות של ה' שמאיר בחודש אייר – אל תוך המשפחה. בבית ובמשפחת החסידים!

לחיים לחיים ולברכה, יחי המלך!

שנזכה כולנו בחודש הזה להיות "בריאים" באמת – בגוף, בנפש וברוח. שניקח אחריות משפחתית לגרום לרבי נחת רוח בכל פרט ופרט, ומתוך האחדות וההתקשרות נתכונן היטב למתן תורה ונזכה תיכף ומיד ממש להתגלות השלימה והמושלמת של הרבי מלך המשיח – ולקבלת התורה חדשה מאתי תצא אמן נאו ממש!

שלכם, שימעלה