מה עומד מאחורי 'מכון ריא"ל'? • החסיד הפרופסור בראיון מרתק

שניאור זלמן נוימן, בית משיח

זר כי ייכנס ביום רביעי השבוע לאולמי שלום ורעות בבת ים, יתקשה להבין היכן הוא נמצא – האם בכנס מדעי, כפי שעולה מהמצגות עמוסי הנתונים המדעיים; או שמא בהתוועדות חסידית כפי שעולה מלבושם של חלק מהמשתתפים, וגם מאמירות מלאות אמונה וגאולה שנשמעות גם מפיהם של פרופסורים ומדענים בעלי–שם… חזותו החיצונית של מארגן הכנס רק תעצים את הבלבול – מחד, מראה של חסיד מאמין הפותח את נאומו בהכרזת 'יחי', ומאידך מדבר על יחסים בינלאומיים בשפה מדעית–טהורה… ברוכים הבאים לכנס 'משיח ומדע' של מכון ריא"ל, שנערך זו השנה ה-35 ברציפות, לעילוי נשמת אחיו של הרבי מלך המשיח שליט"א, ר' ישראל ארי' ליב, לרגל יום היארצייט – י"ג אייר.

את יו"ר המכון, הרב שמעון סילמאן, אין צורך להציג לפני קוראי 'בית משיח'. רובם ככולם בוודאי זוכרים אותו מביקוריהם ב-770 בית משיח, שם נישא קולו ברמה כשהוא מכריז 'יחי אדוננו' בכל שבת לאחר קריאת התורה במניין של הרבי מלך המשיח שליט"א. באופן אישי הכרתי אותו יותר לפני מספר שנים, במסגרת פעילותי ב'מטה לימוד הדבר מלכות', כאשר ניגש אליי בבקשה להקדיש את הדבר מלכות השבועי שמודפס ב–770 לזכרון ר' ישראל ארי' ליב ו"לזכות המשתתפים בכנס משיח ומדע ע"י מכון ריא"ל למחקר בעניני משיח ומדע".

לקראת י"ג אייר, התיישבתי לשיחה מרתקת עם החסיד הנושא גם בתואר פרופסור, לשיחה על הקמת המכון ופעולותיו במהלך השנים.

אך לפני כן, כמה מילים על סיפור חייו:

מפגש ראשון עם הרבי

הרב פרופסור שמעון סילמאן נולד במיניסוטה, ולאחר שסיים את מסכת לימודיו בבית הספר המקומי, נסע לניו–יורק ללמוד בישיבת 'יצחק אלחנן' בראשות הרב יוסף בער סולובייצ'יק, שם השתלם במקצועות הקודש לצד, להבדיל, מקצועות החול שלמדו בישיבה.

"המדע והאמונה" אומר הרב סילמאן "יכולים להתפתח לקונפליקט אמיתי במידה ולא מטפלים בזה על דרך החסידות. כי רק דרך חסידות חב"ד אפשר להבין שאין שום סתירה ביניהם. האווירה בישיבה הייתה מלאה בעניין המחלוקת הזו – מי צודק? הקודש או החול? היו כמה שיטות בנושא. שיטה אחת טענה שהקודש צודק והחול נועד לצרכי פרנסה בלבד. אחרים טענו להיפך – 'המדע זה רציני ואמיתי, והקודש צריך להתפרש באופן שלא יהווה סתירה'. הויכוח הזה מאד משך את תשומת לבי. לי עצמי לא הייתה דעה, ונקרעתי בין הדעות השונות".

המפגש הראשון שלו עם הרבי, היה בסמיכות לשבת תשובה תשכ"ו, כאשר הרבי ניגש כשליח ציבור אחר אמו הרבנית חנה ע"ה, יום השנה הראשון להסתלקותה. "היה זה מחזה מיוחד" נזכר הרב סילמאן. "כשהגעתי בשעת בוקר די מוקדמת, בית הכנסת היה נראה ריק, מלבד אנשים שנראו פה ושם. לפתע הבחנתי בקבוצה קטנה של אנשים עומדים צפופים ליד עמוד הש"ץ. לקח לי זמן להבין שהם תופסים מקומות בכדי לשמוע את הרבי מה"מ בתפילתו. הייתי 'טרי' ולא ידעתי להידחף כמו שצריך, כך שלא הצלחתי לשמוע את תפילת הרבי ונפלטתי החוצה. כשהמארח שלי שמע את אשר קרה, אמר לי "בשביל לשמוע את הרבי, צריך לדחוף ולהידחף! אתה נהגת כמו עשב, התקפלת על הקווץ' הראשון…"

"גם בפורים של אותה שנה זכיתי להשתתף בהתוועדות של הרבי. עד אז הייתי רגיל לראות אנשים ובחורים שותים 'עד דלא ידע', משתוללים ושמחים. אצל הרבי קיבלתי פרספקטיבה אחרת לפורים. ראיתי אלפי אנשים עומדים על מקומם ברצינות רבה, ומקשיבים לדבריו. רק בהמשך ראיתי שחרור מסוים, אך במדידה והגבלה באופן של 'וגילו ברעדה'. מאז הייתי מגיע יותר ויותר להתוועדויות של הרבי מה"מ, למרות שעדיין הזדהיתי בתור ליטאי. נראה לי כי גם דעתו של הרב סולובייצ'יק היתה נוחה מזה. כאשר סיפרתי לאבי על השתתפותי בהתוועדויות הרבי מליובאוויטש היה ניכר כי גם הוא מרוצה מכך".

בגיל 16 נכנס ללמוד פיזיקה באוניברסיטת מיניסוטה. "שוב פגשתי את הסתירה המדומה שבין התורה למדע" הוא אומר. "שם החל להתרקם בתוכי מהלך מיוחד שהתפתח שנים רבות מאוחר יותר בנושא אמונה ומדע". בשנה השלישית ללימודיו המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה, שם התוודע לאישיותו המיוחדת של הרב ראובן דונין ע"ה והושפע ממנו עמוקות. כאשר חזר למיניסוטה, החל לבקר בקביעות בבית חב"ד, ואף קבע שיעור עם הרב מאניס פרידמן במאמרי חסידות.

בשנת תשל"ב, לפני חתונתו, כבר החליט להיות חב"דניק עד הסוף. הוא אף זכה להכנס ליחידות בתקופה ההיא, כפי שיסופר בהמשך.

מתח תמידי בין קודש לחול

על הדרך בה נכנס אחיו של הרבי, ר' ישראל ארי' ליב לתוך עולמו, מספר הרב סילמאן: "הכל החל לפני למעלה משלושים שנה. בחורף תשנ"ב, ישבתי בבית חב"ד במיניסוטה ולמדתי ליקוטי שיחות. לפתע, צדו עיניי מכתב של הרבי ליהודי שהתייחס ליהודים שאינם שומרי תורה ומצוות בביטוי 'חילוני'. הרבי הגיב: "איני מאמין שיש מבני ובנות ישראל מי שהוא חילוני במובן שמשתמשים בו עתה, כלומר מציאות חילונית, שהרי הוא בן וחלק מגוי קדוש, אלא שיש מהם עוסקים בעניני חול, ויש מהם עוסקים בעניני קודש, ויש מהם עוסקים, בסגנון הידוע, בחולין על טהרת הקודש".

"הנושא הזה נגע מאוד ללבי, שכן כאמור – כחסיד מצד אחד וכמתמטיקאי מצד שני, הייתה לי מעין מלחמה ומתח תמידי בין הקודש והחול שקרע אותי מבפנים.

"זה החזיר אותי עשרים שנה אחורה, ליחידות הראשונה לה זכיתי להכנס לאחר חתונתי. היה זה במוצאי 'זאת חנוכה' תשל"ד, בשעה 4:30 לפנות בוקר. הרבי פנה אלי לפתע ושאל: 'מה המקצוע שלך?' לרגע התבלבלתי, שכן מצד אחד לימדתי מתמטיקה באוניברסיטה, אבל מצד שני בדיוק בימים ההם ביקשתי להתחיל ללמד בתלמוד תורה המקומי.

"הרבי מחכה לתשובה והמחשבות מתרוצצות, מה לענות… המקצוע שלי מתמטיקה או לימוד תורה? לבסוף עניתי 'אני מלמד מתמטיקה באוניברסיטה'.

"הרבי הסתכל עלי במבט מיוחד. מבט שהיה ניכר בבירור שאינו מתמקד בי, אלא בנקודה רחוקה באופק, ושאל 'איפה, כאן בניו יורק?'

"התבלבלתי לגמרי. הרי הרבי יודע ממכתבים שכתבתי שאני מלמד במיניסוטה. ומדוע הוא שואל כך?! לאחר כמה שניות עניתי 'לא, במיניסוטה'. והרבי כתב על הפ"נ שלי 'מיניסוטה'.

"ב'היום יום' מובא שהיחידות הראשונה של חסיד עם רבו, היא לפי ערך מהות עצמו של החסיד, כך הרבי מה"מ נותן לו את סדר העבודה. התבוננתי אפוא בדברי הרבי מה"מ שוב ושוב, וניסיתי להבין. רק כעבור שנים נראה לי שהבנתי לאן הרבי הסתכל… היה זה למרחק בזמן, כי משרה קבועה במתמטיקה קיבלתי אכן רק כשעברתי לניו יורק… התחלתי ללמד ב"טורו קולג'", שם אני מלמד עד עצם היום הזה. עיניו הקדושות של הרבי מלך המשיח צפו זאת עשרות שנים קודם.

"לאורך כל התקופה הזו, היתה לי התלבטות מה אני צריך לעשות. או להיכנס ללימודי קודש – ללמוד וללמד, או להבדיל בתחום המתמטיקה. לימדתי כבר מתמטיקה ומחשבים, אך חשבתי אולי לעזוב את זה ולעבור ללימודי קודש. כתבתי על כך הרבה מכתבים לרבי מלך המשיח, ולא קיבלתי שום תשובה. אך כשכתבתי באופן ספציפי על הזדמנות מסויימת ללמוד או ללמד ענין מסויים במתמטיקה שהיה אז, קיבלתי ברכה".

כנס המדענים הראשון

"נחזור למכתב שראיתי בלקוטי שיחות", ממשיך הרב סילמאן. "המכתב נשא את התאריך י"ג אייר תשל"ב, יום היארצייט העשרים של ר' ישראל אריה ליב. מכיוון שהתקרבנו באותה שנה – תשנ"ב – ליארצייט הארבעים, חשבתי לעצמי שמן הראוי לערוך משהו מיוחד עבור זה. לפתע צץ לי רעיון לערוך כינוס בו ידברו חב"דניקים אנשי מדע בנושא החיבור בין הקודש והחול, ובעיקר בתחום המתמטיקה – המקצוע של ריא"ל, וגם שלי".

"למרות שהתוכנית המקורית הייתה שהכנס יעסוק בחיבור בין הקודש והחול – בסופו של דבר הנושא הוחלף לתפקיד המדעים בימות המשיח. השינוי נעשה לאחר שבחודשים שקדמו לכינוס עורר הרבי בשיחות, שיחות הדבר מלכות המיוחדות, על הצורך לחיות גאולה ומשיח בכל הפרטים, כולל גם 'לפקוח את העינים' ולראות את הגאולה בענייני העולם. הבנתי שהרבי מלך המשיח רוצה שאנחנו נתרכז בעניני משיח. לא סתם קודש, משיח!

"גם המכון שקם בהמשך נקרא 'משיח ועולם המדע'. לא תורה ומדע. זה היה רעיון מהפכני – לא סתם תורה ומדע אלא משיח ומדע.

"כתבתי לרבי מלך המשיח, אך לא קיבלתי תשובה, כי היה זה אחרי ז"ך אד"ר. באותה תקופה לא היו תשובות. דיברתי עם השליח הרב משה פעלער על כך שלא קיבלתי תשובה, אבל הוא אמר: אנחנו צריכים לפעול, זה התפקיד שלנו.

"האירוע, תחת הכותרת 'תפקיד המדעים בימות המשיח', נערך בבית חב"ד במיניסוטה בי"ג אייר תשנ"ב, בו לקח חלק פרופסור פסח רוזנבלום ע"ה, מתמטיקאי גדול ומוכר בעולם המדע. בשנת תשל"ה, מסר הרבי מה"מ לידיו חיבור מתמטי שכתב אחיו הרב ישראל ארי' ליב וטרם נדפס. הרבי מה"מ ביקש ממנו לתרגם אותו מגרמנית ולהוציאו לאור ואף הציע תשלום כספי עבור זה. הוא אכן ביצע את המלאכה ופרסם את העבודה בכתב עת מתמטי. הזמנתי אותו לכינוס בעקבות קשריו עם הרבי מה"מ והמקרה הנ"ל. רוזנבלום סיפר גם, שבכל שנה הוא מגיע לרבי ומציג מחקר מתמטי שערך לכבוד יום הולדתו של הרבי מה"מ.

"אגב", מספר לנו פרופסור סילמאן, "ניסיתי בעצמי וגם דיברתי עם פרופסורים אחרים, ולא הצלחנו להבין את כל העומק שריא"ל כתב. ב"ה נפגשתי עם גאון מתמטי צעיר בשם מילר שהתקרב לחב"ד בבולטימור, הוא כתב הסבר על זה שעוזר יותר להבין את הדברים".

בכנס השתתף גם המתמטיקאי צבי סאקס ע"ה שעסק בטופולוגיה (מקצוע מתמטי מופשט). הוא הסביר שעה ארוכה את הקשר המיוחד שבין התורה למדע, ואת חוסר הסתירה כאשר זה מבואר על פי חסידות. בסך הכל, הכינוס היה מוצלח מאוד, והקהל התרשם מאוד מהדברים.

התשובה של הרבי שהכריעה את ההתלבטות

בשלהי תשנ"ב עבר הרב סילמאן עם משפחתו לגור בקראון הייטס. "לקראת היארצייט של אח הרבי מה"מ בשנת תשנ"ג, הסתפקתי אם לעשות אירוע דומה גם השנה בקראון הייטס, היות שהאירוע הקודם התקיים לרגל מלאת ארבעים שנה לפטירתו של רבי ישראל אריה לייב, אבל לאו דווקא צריכים לעשות כך בכל שנה, חשבתי. נוסף על זה, הייתי חדש בשכונה ולא ידעתי איך מסדרים כאן כינוס. ובכן שאלתי את הרבי מלך המשיח האם לעשות הכינוס, והאם להדפיס את ההרצאות מהכנס של השנה שעברה. על שתי השאלות קיבלתי הסכמה וברכה מהרבי.

"בעצת פרופסור רוזנבלום, בקשתי מפרופסור יעקב רייך לסייע בידי, ויחדיו הפקנו את הכינוס. הוחלט כי הכינוס יתפרש על שני ימים. הזמנו את הרב ד"ר נפתלי בערג ז"ל, חב"דניק שהיה ראש מחלקה מחקרית בפנטגון. כותרת הכינוס היתה כמו בשנה שעברה: "תפקיד המדעים בימות המשיח". לקראת הכנס הואיל הרבי מלך המשיח שליט"א למסור – ע"י המזכירות – בקבוק משקה".

הרבי מאשר את פתיחת המוסד

"בבוקרו של יום הכינוס, חשבתי לעצמי שכדאי להקים מוסד רשמי שיעסוק בכנסים והוצאה לאור ויתן תנופה לכל הרעיון הזה, ולא לעסוק בזה 'בדרך אגב'. כתבתי מכתב לרבי מה"מ בו הצעתי את הרעיון הנ"ל, ושאלתי האם לייסד מוסד בשם "RYAL Research Institute on Moshiach and the Sciences"  – המכון ע"ש ר' ישראל ארי' ליב למחקר בעניני משיח ומדע".

"בסיום הכינוס התקשרו אליי מהמזכירות עם ההודעה המשמחת שהרבי העניק את הסכמתו וברכתו לארגון החדש, שיטמיע בקרב ציבור המדענים את המיזוג בין התורה ובמיוחד עניני משיח וגאולה לבין, להבדיל, המדע.

בסמל של הארגון רואים איור של מערך האטום ובאמצעו הגרעין. "האיור הזה נועד לבטא את הרעיון של גולה וגאולה", מסביר הרב סילמאן. "מסביב יש את האותיות של גולה, ובתוך הגרעין יש את האות האל"ף, וכך הכל הופך לגאולה, כפי שהרבי מלך המשיח מסביר בדבר מלכות של השבוע".

מה פעל על עורכות הדין, להכיר ש'הוא בחיים'?

עם השנים, התחיל הרב סילמאן בהליכים לרישום המוסד באופן רשמי.

"הכרתי יהודי ממיניסוטה שקירבתי ליהדות ולחב"ד (סיפור בפני עצמו. הסבא שלו קיבל ברכה מהרבי "שהנכדים שלך יחזרו בתשובה"). עם השנים הוא עבר לניו–יורק ופתח משרד עורכי–דין. דיברתי איתו, והוא קישר אותי עם שתי עורכות דין שעוסקות בתחום שהייתי צריך.

"לאחר שהכנתי את כל הניירת הדרושה, הן אמרו לי: 'אנחנו צריכות ממך רק עוד דבר אחד, תכתוב לנו מה המטרה של המוסד'. כתבתי הכל לאמיתו, שאנו חוקרים כיצד המדע מתקרב לתורה, מדענים מתקרבים לאלוקים, כלי מלחמה מתהפכים לכלי שלום, והכל מיוסד על השיחות של הרבי מלך המשיח שליט"א. היה זה כבר לאחר ג' תמוז תשנ"ד, אבל כחסידים המאמינים בחייו הנצחיים של הרבי, הבאתי זאת לידי ביטוי גם במסמך הרשמי.

"כעבור זמן קצר אני מקבל טלפון. על הקו היו עורכות הדין, וגם העורך־דין החב"דניק שקישר בינינו. הרגשתי שמשהו לא בסדר…

"הם אמרו לי: 'הכל טוב ויפה, אבל אנחנו לא יכולות לעשות את זה… אם אתה כותב שהרבי חי, אנחנו לא יכולות להגיש את זה לממשלה'.

"התחלתי להסביר להם את הענין והבאתי מקורות שונים. אבל בסופו של דבר הן אמרו: 'הבנו את דעתך, אבל אנחנו לא יכולות להגיש את זה'. הן הרגישו לא נעים לסיים כך את השיחה, והציעו שאסיים בעצמי את הכנת הטפסים, והן יתנו לי הדרכה מה צריך לעשות.

"הבנתי שמבחינתן הענין סגור ואין מה לדון בנושא, אלא שלפתע הרגשתי דחף לומר להם משהו, וכך אמרתי להם: 'החלטתן שלא להגיש את הניירות, זו החלטה שלכן. אבל אני רוצה לומר לכן עוד דבר אחד. דעו לכן, שלא רק שהרבי מלך המשיח חי וקיים, אלא הוא אמר גם על הרבי הריי"צ ש'הוא בחיים".

"הייתי בטוח שבזה תסתיים השיחה, אך הופתעתי מאוד כשפתאום הכל התהפך מהקצה אל הקצה. לפתע הן אמרו: 'אנחנו מצטערות על מה שאמרנו עד כה, ואנחנו נכין עבורך הכל ונגיש את זה'…

"וואו! לא היו מילים בפי. רציתי לשאול 'באמת? אתם תעשו את זה? למה שיניתם את דעתכם?' אבל שמרתי את המחשבות לעצמי, לא רציתי שיתחרטו… הן אכן הגישו את הניירות, והמוסד קם והוכר באופן רשמי על ידי ממשלת ארצות הברית.

"לאורך כל אותה תקופה חשבתי על אותה שיחת טלפון, ולא הבנתי – מדוע כשאמרתי להם שהרבי חי וקיים, הם התקשו לקבל את זה, ואילו כאשר הוספתי לומר שגם הרבי אמר על הרבי הריי"צ ש'הוא בחיים', פתאום הן ביטלו את כל ההתנגדות שלהן…

"כמה חודשים אחר כך, קראתי בגליון 'בית משיח' את הקטע המפורסם מהשיחה בט"ו תמוז תשמ"ה שנאמרה בקשר לפרשיית הספרים, ובה הרבי מלך המשיח התבטא אודות הרבי הריי"צ ש'הוא בחיים' ולכן אין מה לדבר על ירושה.

"ואז קלטתי. הרבי מלך המשיח פועל הרי בעולם את מה שהוא מדבר בשיחות. לכן, לאחר שאמר בשיחותיו אודות הרבי הריי"צ ש'הוא בחיים' גם כאשר מדובר בעניינים משפטיים, כפי שהיה שם בקשר למשפט הספרים – זה נכנס כבר לתוך גדרי העולם, וכפי שהרבי התבטא בשיחות אחרות, שהדברים התקבלו על ידי בית המשפט הפדרלי. לכן, את זה הם קיבלו מיד.

"כנראה שאת האמונה שהרבי מלך המשיח חי וקיים – את זה הרבי השאיר עבורנו לפעול, ולכן צריכים להתאמץ עוד קצת כדי שזה יתקבל בעולם…"

כך עבר הכנס לארץ הקודש בהשגחה פרטית מופלאה

בהמשך למענה החיובי שקיבל מהרבי בשנת תשנ"ג, הבין הרב סילמאן שזה צריך להיות פעולה נמשכת, בכל שנה. ואכן, במשך השנים הלך המכון והתפתח, והוא החל לערוך כינוסי מדע במקומות שונים בעולם.

"יום אחד" מספר הרב סילמאן, "כתבתי לרבי, וקיבלתי מענה מהרבי באמצעות ה'אגרות קודש', שם כותב הרבי מלך המשיח: 'בטח השתתף בכינוס הבינלאומי בענייני מחקר'. באותו רגע לא הבנתי למה הכוונה, אבל לאחר כמה שעות קיבלתי לפתע טלפון מיו"ר האגודה למען הגאולה, הרב זמרוני ציק ע"ה, שהציע לערוך באוניברסיטת ת"א כינוס מדענים ופרופסורים בענייני מדע וגאולה.

"הכינוס אכן יצא לפועל, ובאירוע לקחו חלק: פרופסור הרב ירמיהו ברנובר, הרב יצחק גינזבורג, הרב שמואל חפר, הרב זמרוני ציק, ואנוכי. ההיענות היתה גבוהה והיכל ההרצאות היה מלא עד אפס מקום. בזכות הכינוס הזה, אנשים רבים החלו להתקרב לתורת הרבי מה"מ ולענייני משיח וגאולה".

"בשנים האחרונות הכנס מתקיים בארץ הקודש, וזה סיפור מעניין של השגחה פרטית מיוחדת: בחודש תשרי תש"ע פגשתי ב–770 חב"דניק שהגיע מהארץ. היה נדמה לי שאני מכיר אותו מאז שלמד בישיבת 'הדר התורה'. דיברתי איתו קצת והזמנתי אותו לסעודת החג בביתי.

"כשהוא הגיע, גיליתי שזה לא מי שחשבתי… אני לא מכיר אותו בכלל… נו, השגחה פרטית. הוא כבר אצלי בסעודה. שמו ר' שלמה דבניק מבאר שבע. דיברנו על המכון והכנס שעושים בכל שנה, הוא אמר כאילו לעצמו "אולי נוכל לסדר שהכנס הבא יהיה בבאר שבע". חשבתי לעצמי 'רעיון טוב, אבל בטח זה לא יקרה'.

"הוא לא קשור לתחום בכלל, אבל הוא שמע את זה והתלהב. הוא בעל מרץ. אין לי מושג מה גרם לו לעשות את זה, אך אחרי כמה חודשים קיבלתי טלפון ממנו, והוא בישר לי שהוא עובד על זה והכנס אכן יתקיים בעז"ה בבאר שבע. בסיוע ר' ירמיהו קאליפא הוא סידר מקום במלון פרדייז (לאונרדו כיום), ואף דיבר עם כמה מרצים מהארץ ובהמשך גם אני הזמנתי עוד כמה מדענים שהכרתי מארץ ישראל.

"לקראת הנסיעה לארץ ישראל, היה ברור לי שאבקר בציונו של הריא"ל בצפת עיר הקודש, והחלטתי שזה הזמן לסיים את הספר Scientific Thought in Messianic Times (חשיבה מדעית בימות המשיח), עליו עבדתי במשך שנים רבות, אך לא הגעתי לידי גמר.

"בספר מופיעות כתבות שפרסמתי בבית משיח באנגלית, וכן נאומים נבחרים מהכינוסים בכל השנים. כל הזמן הצטבר עוד ועוד חומר שעבדתי עליו, בשלב מסויים עצרתי והחלטתי לא להכניס עוד כלום, והזדרזתי להדפיס את הספר. ואכן ב"ה זכיתי להגיע לצפת ולהביא את הספר המודפס לציון ר' ישראל ארי' ליב.

"אחד הנושאים העיקריים של הספר, והמכון בכלל, הוא 'וכתתו חרבותם לאתים' כי זה קשור לטכנולוגיה שמשתמשים בה לעניני משיח. קראתי לספר 'שארית ישראל – חשיבה מדעית בימות המשיח', כיוון שפעם ראיתי באגרות קודש בו הרבי כותב למישהו "מאשר הנני בתשואות־חן קבלת הספר שארית ישראל". אחר–כך חשבתי שזה בדיוק מתאים לספר שלי, מכיוון שכאשר הרבי דיבר עם פרופסור רוזנבלום אודות החיבור המתמטי של אחיו, הרבי התבטא אז: "זה כל מה שנשאר ממנו". זה התחבר לי ל'שארית ישראל'. גם התוכן של דברי הרבי, וגם 'ישראל' שזה השם שלו.

"הספר מיועד לציבור הרחב. יש חלקים שיותר מיועדים למדענים, ויש חלקים שכל אחד יכול לקרוא. חלק מהספר כבר תורגם לעברית ופורסם, ואני מקווה בעז"ה להוציא גם את הספר כולו מתורגם לעברית. הספר עצמו הופץ ברחבי העולם מאוסטרליה ועד לצרפת, ואפילו למדינות ערב…

"אני עובד עכשיו על ספר שני שמתמקד כולו בנושא של וכתתו חרבותם לאתים. חלקו מדברים שנאמרו בכנסים, ודברים רבים נוספים שחקרתי ומצאתי ב"ה".

על השפעתו הברוכה של הספר, הוא מספר: "כמרצה מן המניין באוניברסיטת 'טורו', אני מקפיד לשלב בכל שיעור גם דבר–תורה בענייני משיח. פעם ניגש אליי סטודנט ואמר שיש לו כבוד גדול לחב"ד, כיוון שאביו חזר בתשובה על ידי חסידי חב"ד, אך מאז החלו לעסוק בנושא המשיח, זה כבר נראה לו שיגעון.

"לא רציתי להתווכח איתו, אך אמרתי שאשלח לו באימייל חלק מהספר שכתבתי. שלחתי לו את הפרקים המסבירים על כך שהרבי הוא מלך המשיח ושרואים כבר את עניני הגאולה בעולם, וגם פרק על כך שהרבי חי וקיים.

"כעבור כמה ימים הוא כתב לי חזרה: 'עד עכשיו חשבתי שכל הנושא של משיח, והאמונה שהרבי חי וקיים, אין לה מקום בשכל. אבל אחרי שקראתי מה ששלחת לי – הבנתי שהכל מבוסס על הגיון ומעוגן במקורות התורניים".

'שלום עליכם, מלך המשיח!'

את הראיון מסיים הרב שמעון סילמאן בסיפור מיוחד, כשהתרגשות רבה בקולו:

"יום אחד ראיתי בשיחת דבר מלכות במדבר, שכשמשיח צדקנו יבוא, "כל אחד מאתנו אומר למשיח צדקנו 'שלום עליכם'!" החלטתי אפוא לקיים את הדברים כפשוטם, ובשעה שאזכה לעבור מול פני הקודש, אומר לרבי מלך המשיח 'שלום עליכם'. וכך הווה. בכ"ז בתשרי תשנ"ד זכיתי לעבור מול פני הקודש במסגרת יחידות לאורחים ובעלי שמחה. בני יהודה לייב נעשה בר–מצווה בחול המועד סוכות, וכך זכיתי לעבור עם אשתי ובני לפני הרבי.

הרב סילמאן חוזר לרגע הגדול ההוא, ורעד נשמע בקולו. "בעוברי על יד הרבי מה"מ הייתי נתון בהתרגשות גדולה מאוד. לאחר שקיבלתי את הדולר לצדקה, אזרתי אומץ והכרזתי בחרדת קודש: 'שלום עליכם, מלך המשיח!'.

הרב סילמאן שותק לרגע כשהוא משחזר את המעמד המרטיט. "ונענע לי בראשו הקדוש" הוא אומר בקול חנוק.

עורך הדין שקיבל ש'הוא בחיים'

בהמשך לסיפור על עורכות הדין שאמירתו של הרבי אודות הרבי הריי"צ ש'הוא בחיים' התקבלה אצלן בקלות, מספר הרב סילמאן סיפור דומה, ומופלא עוד יותר שקרה לו בהזדמנות אחרת:

"בחגים אני נוהג ללכת ל'תהלוכה' לבית חב"ד של הרב זלמן ליברוב בפלטבוש. כשהייתי נושא דברים היה שם יהודי עורך–דין שהתווכח איתי על כל מה שאמרתי. השתדלתי להשיב לו בדרכי נועם, וחשבתי לעצמי שכנראה הוא מסוג האנשים שפשוט אוהבים להתווכח…

"שנה אחת ביקש ממני הרב ליברוב להגיע לכנס התעוררות מיוחד שערך בקשר לג' תמוז. מכיוון שלא מדובר בתפילה רגילה, שבה משתתפים כולם, אלא בכנס עם נושא מאוד ברור, לא חשבתי לפגוש שם את העורך–דין שאוהב להתווכח. אבל הוא כן הגיע וכרגיל התווכח על כל דבר…

"בין הדברים הזכרתי את דברי הרבי האמורים אודות הרבי הריי"צ, ש'הוא בחיים'. כאשר הזכרתי בחגים שהרבי חי, אותו עורך דין התקשה לקבל, ואילו כעת הוא קם פתאום מכסאו ואמר בקול: "אתה צודק! ואני יכול להוכיח את זה!"

"הוא התחיל לספר סיפור מופלא, שאירע בשנות המ"מים. באותה תקופה, כאשר עבד באחד מהמשרדים הממשלתיים בעיר, נעלמה תיקיה של מסמכים חשובים. זה היה באחריותו, ואם הוא לא היה מוצא את התיקייה, הוא היה יכול להינזק מאוד. הוא חיפש וחיפש אך לא מצא.

"בצר לו, החליט להתפלל באוהל של הרבי הריי"צ. בלילה הוא חלם שהרבי הריי"צ נכנס למשרד בו הוא עובד, ניגש למגירות של התיקיות, פותח את אחת המגירות, מחפש ומחפש, ומוציא תיק אחד. בשלב זה נגמר החלום המוחשי.

"בבוקר, כאשר הגיע למשרד, הוא גילה על השולחן שלו את התיק האבוד – – –

"עורך הדין סיים את הסיפור המופלא באומרו: אני מאמין שהרבי הריי"צ נכנס בגופו ממש לחדר, הוציא את התיק ושם את זה על השולחן שלי!"