בתי חב"ד למטיילים מתגעגעים לישראלים: "אנחנו בקריסה"

נצחיה יעקב, ynet

הנקודה היהודית הדרומית ביותר על פני כדור הארץ ממוקמת בברילוצ'ה שבארגנטינה, עיירת קיט בחבל פטגוניה המוקף קרחונים. הרב בועז קליין ורעייתו הרבנית פרדי מנהלים שם את בית חב"ד בבדידות יהודית מזהרת, אבל עם הרבה מטיילים ישראלים ויהודים שמוצאים בית-לרגע ומקום להפיג את הגעגוע.

לפני קצת למעלה מעשור הגיעו הזוג קליין לארגנטינה לראשונה. זה היה מיד לאחר שיחרורו של קליין משירות צבאי קרבי, עם אירוסיו לפרדי. לאחר זמן קצר נישאו והקימו את בית חב"ד בברילוצ'ה, ושם נולדו ילדיהם שיינא, כיום בת שבע – ושניאור בן השנתיים.

"לא תיארנו לעצמנו שהשליחות שלנו תהיה במקום כל כך רחוק מהבית", מודה הרב קליין, בריאיון לאולפן ynet. "היינו בסך הכל בני 21-20, היינו גם השליחים הכי צעירים שיצאו לשליחות בחו"ל. מצאנו את עצמנו לארגנטינה כי השליח הראשי במדינה, הרב צבי גרונבלט, ביקש שנגיע באופן זמני לשלושה חודשים. הזמני הזה, כמו שומרים בצבא, הוא הכי קבוע – והנה אנחנו סוגרים למעלה מעשור בבית בברילוצ'ה".

ממאה אלף תיירים – ל"אפס תעבורה"

בעשור הזה הספיקו הזוג הצעיר (באמת) להקים מסעדה ישראלית כשרה אותנטית, לסייע רבות למטיילים – חלקם בני גילם ממש – שנקלעו למצבי מצוקה; לחלץ נפגעים, לפנות נפטרים, לחפש נעדרים, לגייס משלחות מקומיות לאיתור צעירים שנעלמו – וגם לארגן טקסי בר מצווה לקשישים שמצאו את יהדותם דרך בית חב"ד, חלקם כאלה שלא פגשו ביהודי עד אז.

על פועלם זכו ללא מעט תעודות הוקרה רשמיות, ביניהן משגריר ישראל בארגנטינה, אבל בעשרת החודשים האחרונים הם עומדים בשיממונם. נקודה יהודית בודדת ללא מטיילים ומבקרים בארגנטינה – והזוג עצמו בישראל, כשהקורונה סוגרת על העולם כולו והם מדברים על קריסה של ממש: "לנו, להבדיל מבתי חב"ד אחרים בעולם, אין קהילה יהודית מבוססת שתורמת ואין לנו גם מקור הכנסה נוסף", אומר הרב קליין. "כל הפעילויות שלנו מתבססות על מטיילים".

הרב קליין מספר על למעלה ממאה אלף ישראלים שעברו בבית חב"ד שאותו הוא מנהל בעשרות האחרון, "95% מהם הם חיילים משוחררים", הוא מדגיש. מול זה זועק מה שהוא מכנה "אפס תעבורה".

"רק לפני שנה התארגנו לארוחת ליל סדר עבור למעלה מ-1,200 חוגגים, במקביל ארגנו ערכות ליל סדר ליהודים שחיים במרחקים עצומים מאיתנו, בכפרים נידחים, וגם למשלחות התיירות ומחקר שיוצאות לאנטרטיקה", נזכר הרב קליין בגעגוע. "אלה היו חודשיים מטורפים סביב השעון עם מתנדבים ישראלים שבאו לסייע".

זוג צעיר, חובות עצומים

אבל השנה הגיעו הקונטיינרים שהוזמנו הרבה לפני החג מלאים במצות, יין ואוכל כשר, "בשר כשר הוזמן כבר בארגנטינה, ובסוף מצאנו את עצמנו יושבים בבידוד, לבד, עם כמויות אדירות של מצות, יין, בשר ובור ענק של תשלומים לספקים וחובות ומחוייבויות שלא הצלחנו לעמוד בהן".

בין היתר שולמו כספים מראש לספקים בעיר, לאולם האירועים ולעובדים שגויסו. "ואם זה לא מספיק, גם התורמים הקבועים שסייעו לנו להחזיק את הבית – צמצמו או עצרו באחת את התרומות. לישראל הגענו אחרי טיסת חילוץ. זה היה לפני עשרה חודשים, ומאז הכול השתבש".

"הקורונה", מוסיף הרב בעצב, "לא פסחה על אף אחד. אנחנו שומעים את כאבם של האזרחים, את בעלי העסקים שקורסים, את ענף התיירות שנפגע בצורה אנושה וגם את העמותות שמתקשות להתאושש. אבל איך הרבי אמר? תחשוב טוב, יהיה טוב. גם בתקופה מאתגרת שקשה לראות בה את האור, צריך לשמור על מחשבה טובה שיוצרת בעזרת ה' מציאות טובה".

המחשבה הטובה, מבחינת הזוג קליין, היא פרויקט מימון המונים "לשמור על הבית", כדבריהם (לחצו על הקישור). לשמור על מפעל החיים שהקימו לטובת כל יהודי באשר הוא, ואולי, באיזה מקום, הזדמנות לרבבות יהודים שנעזרו – לעזור. המטרה: להגיע לסכום של 50 אלף דולר עד לסוף השנה האזרחית. "נכון לעכשיו, צברנו חובות שעומדים על סך של עשרות-אלפי דולרים. מדובר בחובות והתחייבויות שאין לנו איך לכסות אותן".

חוזרים לארגנטינה, לשליחות

הזוג קליין ממתינים לקבל את החיסן המיוחל כדי לצאת חזרה לארגנטינה: "תיירות חוץ אמנם אין עדיין, אבל תיירות פנים כן מתקיימת. בית חב"ד יפתח את שעריו כבר בעוד שבוע לתיירות פנים בציפייה שכבר בעוד חודש, עם הדרכונים הירוקים, נחזור לפעילות מלאה.

קירוב רחוקים הכי רחוק שאפשר

"עם הגעת החיסונים האופטימיות שלנו חזקה מתמיד, כי עם ישראל אוהב לטייל ולחקור יעדים מאתגרים. הם עוד יחזרו לברילוצ'ה, והדבר הראשון שיחפשו זה את הבית והמשפחה והחממה המוכרת, עם שוקולד השחר, החומוס והקפה-עלית. ואנחנו נהיה מוכנים וערוכים בשביל כל אחד ואחת עם אור דולק בבית, עם האוכל החם, עם טיפים טובים ופעילויות בערבי שבת וחג, כמו במשפחה. עם קצת עזרה נוכל להיפגש במסיבת סיום קורונה בבית חב"ד בברילוצ'ה. יהיו הרבה דברים טובים. אני מבטיח".