שילוט המזהיר מפני האיסור לכניסה להר הבית הוצב מחדש

לאחר פניות רבנים וגדולי תורה ועל פי הוראת רב הכותל המערבי הרב שמואל רבינוביץ, הוחזר לאחרונה השלט שנקבע ע"י הרבנות הראשית לישראל בשנת תשכ"ז המזהיר מפני איסור העליה להר הבית בכניסה להר הבית.

עם שחרור הר הבית והכותל המערבי בשנת תשכ"ז פרסמו הרבנים הראשיים דאז, עם למעלה מחמישים רבנים מפני האיסור החמור שיש בעליה להר הבית.

וכך כתבו הרבנים: "לפיכך אנו חוזרים ומזהירים על מה שהוזהרנו מכבר שבל יהין איש ואשה להכנס לכל שטח הר הבית, בלי הבדל דרך איזה שער שנכנסים בו. ומלבד עצם הזהירות מאיסור חמור זה של פגיעה בטהרת מקום הקודש והמקדש, יש גם מצווה של מורא מקדש ושמירתו ובזכות זאת יזכנו הקב"ה לשמירתו המהירה…"

עוד הוחלט כי יוצב שלט המזהיר מפני האיסור החמור לכניסה להר הבית.

במשך השנים הוצב השלט וגורמים שונים הסירו אותו. כך כתב רב הכותל דאז הרב יהודה גץ ביומנו כחצי שנה לפני פטירתו בחודש אדר א' תשנ"ה: "הזמנתי שילוט חדש, המרתיע על איסור כניסה להר הבית למרות שאני יודע שהשילוט לא יאריך ימים, כי הארגונים השונים של תומכי העליה – למרות יעלימוהו או ישמידוהו כדרכם".

גם בשנים האחרונות הוצב השלט והוסר, אולם לנוכח האירועים האחרונים בהם גורמים שונים מבקשים להגביר את חילול הקודש ופועלים נגד האיסור שרוב מנין ובנין של רבני ישראל קבעו נחרצות כי אין לעלות להר הבית, הוצב שלט מחדש במקום בולט, ובאמצעים שיהיה קשה להסירו.

כידוע, דעתו של הרבי אודות איסור מוחלט לעלות להר הבית, כפי שכתב הרבי במענה מתאריך ז' מר-חשון תשמ"ו ופורסם לראשונה כאן במרכז החדשות החב"די – חב"ד אינפו, בו כותב הרבי:

במענה למכתבו ע"ד לעלות להר הבית וכו' והמצו"ב

הרי כבר פס"ד בזה ראשי רבני אה"ק, כמפורסם.

יש לציין כי בהמשך לפרסום דעתם של הרבנים הראשיים השוללים את העליה להר הבית, פרסם לאחרונה הרב הראשי הרב יצחק יוסף את דעתו, וכתב: "מתוקף תפקידי כרב הראשי לישראל, וכממשיכם של הרבנים הראשיים לדורותיהם, אני חש חובה להתריע על חומרת איסור עלייה להר, ולבקש בשם הרבנות הראשית לישראל להימנע בעתיד מלעלות להר הבית, כדי לא להכשיל את הרבים."

בקשר לכך נזכיר גם מענה נוסף של הרבי בכתב יד קודשו: "פשוט אשר במצב הנוכחי בכל כיוצא בזה הנמשך עשיריות בשנים בכיון אחד, מימין (- אש דת למו) לשמאל – שהנני בכל התוקף נגד ההעל[א]ה על סדר היום [את] שאלת היתר העליה על הר הבית כי תיכף ומיד להתחלת השקלא וטריא בזה יעלו לשם כמה וכמה ולמקומות שאיסורן ודאי רחמנא ליצלן ומספרם ילך ויגדל רחמנא ליצלן. וכל האזהרות בזה (באם תבואנה) ילבו את היצרים ויוסיפו מספר העולים הנ"ל. וכל מי שיעשה בזה ופשיטא העולה בפועל יותר מעלית זקני ירושלים (תרתי משמע יראה שלם) ידו במעל עליית כל הנ"ל. ופשוט".

כמו כן, בהתוועדות מוצאי שבת פרשת ויצא, ט' כסלו, אור לי' כסלו תשל"ח בעת שדיבר הרבי כנגד רצונם של הגורמים הנוגעים בדבר למסור את הר הבית הזכיר הרבי שדבריו אלו הם על אף "שהכניסה להר הבית אסור בהחלט ובלי שום ספק".

עם זאת, הביע הרבי את צערו מאופן השמירה על ההר מפני כניסת יהודים, ובלשונו: "יהודים "פראיים" מתעקשים שלא לאפשר כניסת יהודים לשם, עד באופן שמוציאים משם יהודים בעל כרחם וכו' וכו'". והתבטא כי בכך הם גרועים מהגויים – המודים בשייכות הר הבית לעם ישראל.

בשנת תנש"א איזכר הרבי בשני הזדמנויות את שהותם של יהודים במקומות המותרים בהר הבית. עם זאת במענה מחודש מנחם אב באותה שנה לאחד שכתב שהוא שעוסק בעניני בית המקדש וכו' ובסיום מכתבו ציין שלפני נסיעתו לכאן ביקר במקומות הקדושים ובהר הבית במקומות המותרים, השיב הרבי: "על פי תורתנו הקדושה – הלימוד בהלכות בנין בית המקדש – מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו, ואין בזה הגבלות, מה שאין כן בעליה בהר הבית – צריך להיות ברור מקום המותר לעליה, אזכיר על הציון להנ"ל".