לבטא את צעקת הלב • הרב מנחם טל

הרב מנחם טל, מגזין בית משיח

לחיים חסידים!

הרבי מלך המשיח מכוון ומלמד אותנו שהדרך הישרה להביא את המשיח, זה על ידי לימוד ענייני משיח וגאולה. הרבי מפציר בנו "עשו כל אשר ביכולתכם", ושיצעקו "עד מתי", לא בגלל הציווי של הרבי, אלא מפני שהעניין יהיה אכפת וכואב לכל אחד באשר הוא, עד שהוא מעצמו ירגיש שהפתרון היחיד זה משיח בן דוד. 

סיפר השליח בגדרה הרה"ח בנימין קרניאל, כי במשך חודשים ארוכים הוא ורעייתו ניסו לקבל ממשרד החינוך סמל מוסד עבור בית הספר 'שלהבות' שבניהולם, אך לא הצליחו (כידוע, כל זמן שלא מקבלים סמל מוסד, הכל מתנהל באופן פרטי עם הוצאות של מאות אלפי ש"ח וכו').

לאחר שניסו להפעיל את כל הקשרים והפרוטקציות, אשתו אמרה שהיא חייבת לזעוק בצורה מיוחדת. 

היה זה לפני ל"ג בעומר. כידוע, הרבי אמר שרשב"י עצמו נמצא בתהלוכות עם הצועדים, ומשום כך החליטה לפנות לרשב"י ישירות, והרי "ניתן לסמוך על רבי שמעון בשעת הדחק". 

ואכן, בעת תהלוכת ל"ג בעומר פנתה השליחה מקירות לבה והתחננה לרשב"י שיעורר רחמים אצל הקב"ה: "רשב"י, דאג נא שנוכל לקבל סמל מוסד עבור חינוך על טהרת הקודש". 

ואכן, כבר ביום שלמחרת קיבלו שיחת טלפון ממשרד החינוך בה נמסר להם שהם קיבלו סמל מוסד.

זו כוחה של תפילה שפותחת רקיעים ופועלת את פעולתה – כך, והרבה יותר מכך – צריך להתפלל ולזעוק לה' מעומק הלב, מתוך אכפתיות אישית לגאולת כלל ישראל.

הילדה והמכתב לאליהו הנביא

את הסיפור המופלא הבא שמעתי בהיותי ב'מבצע מצה' בערב פסח באחד מגני הילדים אצלנו. ברגע של הפוגה סיפרה אחת הגננות, שכאשר היא הייתה ילדה בכיתה ג', היא חוותה קשיים רבים בלימודים וכן במעמדה החברתי. 

שנה אחת, ערב חג הפסח, החליטה לעשות מעשה דרסטי ומכונן: לכתוב מכתב לאליהו הנביא!… לא פחות! כיוון שהיא ידעה שהוא מגיע לבתים בליל הסדר, "ויש לו הרבה יכולות", החליטה אפוא לכתוב לו בקשה אישית שהיא רוצה להצליח בלימודים ולהסתדר עם חברותיה. היא הוסיפה "אליהו הנביא, אם אתה אמיתי, תן לי שלושה סימנים: א. אני רוצה שרשרת זהב. ב. אני רוצה שמלה חדשה. ג. אני רוצה נעליים חדשות. 

היא סגרה את המכתב עם נייר דבק וחיכתה במתח עד לסוף ההגדה. בסוף הערב הניחה את המכתב מתחת לגביע של אליהו הנביא מבלי שגילתה לאיש אודות תוכן המכתב – אף לא להוריה ולמשפחתה. בציפייה דרוכה חיכתה לבוקר לראות כיצד ייפול דבר.

אצלם בבית נהוג להשאיר את כוסו של אליהו הנביא מלא על השולחן לאורך הלילה כולו. בבוקר הבחינה שהמכתב נעלם. היא שאלה את ההורים ואת שאר בני משפחתה אם ראו את המעטפה – אך התשובה הייתה שלילית. היא שאלה את אחֶיה שישנו בסלון בסמוך לשולחן הסדר אם הרגישו משהו, ואמרו שהם לא יודעים דבר…

חלפו כמה ימים, והנה היא מטיילת בשכונת מגוריה, ולפתע מצאה שרשרת זהב. עברו עוד כמה שבועות, ואחת הדודות החליטה לפנק אותה בשמלה חדשה. זמן מה לאחר מכן, אחד הדודים קנה לו גם נעליים חדשות…

במקביל, למרות שהיה זה באמצע שנת לימודים – המורה התחלפה באופן נדיר – והיא עצמה עלתה על דרך המלך בלימודיה. גם היחס עם החברות הסתדר בצורה לא טבעית… 

הרבי מלך המשיח רוצה מאיתנו תמימות! הוא רוצה שנצעק "משיח" עם כל הלב – לא רק בשביל להסתדר עם פרנסה טובה יותר, או עם חברים טובים יותר, דירה נאה יותר וכו'. כל אלו הם בבחינת "מעדנים מצויין כעפר" – אבל אנחנו מחכים למשיח כי אז כל אלו יהיו חשובים בעינינו כעפר, שכן אז "לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד". 

"אני מתפלל לדעת זה התינוק" – תינוק מתפלל ישירות להקב"ה בפשטות הלב, בלי לדעת ולהכיר את הדרגות הרוחניות של הספירות העליונות או העולמות העליונים; הוא מתפלל היישר אל מלך מלכי המלכים.

הרבי מציין באחת משיחות קדשו, שילד קטן אין לו דעת, ובגלל זה הוא מתרגז וכועס גם על דברים קטנים – שכן אצלו הכול הוא בפשיטות הכי גדולה. 

ידועה אמרתו של אדמו"ר הזקן על הפסוק "מרובים צרכי עמך ודעתם קצרה" – מרובים צרכי עמך, למה? כי דעתם קצרה! זו הסיבה שמרובים צרכיהם הגשמיים. 

יש משל שכאשר אדם מקבל מתנה יקרה, כמו חליפה ממשי, הוא בוודאי ישמח. אבל אם זה תלוי בבחירה שלו, הוא בוודאי יאמר שהוא רוצה את החליפה עם המידה הגדולה ביותר, כי שם יש הרבה יותר משי ובד יקר… אך בפועל אם יהיה לך יותר מידי משי, כלומר, בגד ארוך מדי, זה רק יסבך ויפיל אותך. כך גם גשמיות–יתר, עלולה רק לגרוע ולהפיל את האדם.

בימות המשיח נהיה כולנו שקועים ברוחניות לדעת את ה' – והוא ילמד את כולנו תורה. אבל עכשיו בימים אלה, ניתן לחשוב שאנחנו רוצים משיח בגלל שפע הגשמיות. לכן אומר הרבי, שצריך לרצות משיח רק בגלל הרוחניות ו"לדעת את השם".

לחזור לאותם מקומות

לצד התקופה הזאת שבה אנחנו רואים ניסים ונפלאות מדי יום ביומו באופן של "אראנו נפלאות", אנו מצויים גם בגלות פנימית בעבודת ה', וכמו שכותב אדמו"ר הזקן בפרק כ"ט בתניא, לאותם אלה שנכנסו ליחידות והתלוננו על מצבם הפנימי בעבודת ה' – אחד הפתרונות זה לצעוק על הנפש הבהמית ולומר ליצר הרע 'עד מתי תסתיר את האור האלוקי שנמצא איתנו בעולם? עד מתי תעלים ותשקר אותנו'? 

היצר הרע הוא כמו זנב – ובזנב אין עצם, ולכן הוא זז מצד לצד, הוא לא חדור מטרה. 

מספרים שפעם נסע מישהו במכונית כשלפתע עצר אותו שוטר. 

"מגיע לך קנס", אמר השוטר בפנים חמורות.

"למה?", תהה האיש. 

"כי נורת הפנס שלך שרופה". 

האיש התחנן בפני השוטר ואמר "בבקשה אל תיתן לי דו"ח. קח מאה שקל ואני מבטיח לתקן את הנורה". נענה השוטר להצעה ושחרר את האיש.

כעבור חמישים מטר שוב עוצר אותו השוטר. "יש לך נורה שרופה".

"אינני מבין, אתה עוקב אחרי?" תהה האיש.

"מגיע לך דו"ח", מתעקש השוטר.

ושוב האיש: "בבקשה אל תיתן לי דו"ח, קח מאה שקל ואני אתקן".

שוב נוסע האיש כמה עשרות מטרים ושוב עוצר אותו השוטר. 

"מה עכשיו?" שואל הנהג.

"מגיע לך דו"ח על נורה שרופה".

"אבל למה אתה רודף אחרי?" מתרגז הנהג.

"אני לא רודף אחריך, תן לי מאתיים שקל נוספים ואגיד לך איך אתה יוצא מהכיכר. אתה נמצא בתוך כיכר גדולה ובכל פעם אתה חוזר אלי מעצמך"… 

כך גם כשעושים חשבון נפש, רואים כיצד אנו נופלים שוב ושוב באותם הדברים.

הרבי אומר לנו שצריך לעשות כל מאמץ כדי לצאת מהגלות הפנימית בעבודת ה', והיציאה מהגלות האישית שלנו, תביא אותנו לגאולה הכללית.

לא ליפול לעצת היצר

בקטע התפילה "השכיבנו לשלום" שבתפילת ערבית, אומרים "והסר שטן מלפנינו ומאחרינו". אחד הפירושים בזה הוא, ש"שטן מלפנינו" זה יצר הרע שבא לאדם ומשדל אותו לחטוא, לדבר לשון הרע, לדבר באמצע התפילה, להסתכל איפה שלא צריך וכדו'. 

ויש גם בחינת הסר "שטן מאחורינו" – זה שטן שאומר לנו לעשות מצווה – להתוועד או ללמוד כל הלילה – ולאחר מכן אדם מתקשה לתפקד בתפילה או בלימוד, והתפילה אינה תפילה, והלימוד אינו כדבעי. הוא מצדיק את עצמו שהוא יכול ללכת לישון, שהרי הוא למד כל הלילה…

כך יצר הרע מתכנן תכנונים שונים כיצד להפיל אותנו, גם באצטלא של קדושה. על הפיקח נאמר "חכם עיניו בראשו". שואלים האם לטיפש אין לו עיניים בראש? אלא שהחכם רואה מראש מה יקרה בהמשך; הוא לא מחכה אפוא שהיצר הרע יפיל אותו, אלא מראש הוא נזהר שלא ליפול.

זה הבקשה של כל חסיד, ובעצם של כל יהודי – שנכוון לאמת, לרצון האלוקי, וניצמד להוראותיו של הרבי מלך המשיח כדי להביא את הגאולה השלימה בקרוב מתוך שמחה וטוב לבב.

לחיים חסידים, מתוך שמחה וטוב לבב!