לקט פניני גאולה על הקאפיטל החדש

ליקוט פנינים על תהלים קט"ו בעניני גאולה ומשיח

לע"נ הרה"ח משה ב"ר ישראל אליעזר ז"ל רובין

*

בהלל יש שני חלקים: החלק הראשון – ששייך ליצי"מ, והחלק השני – ששייך לגאולה העתידה, שאותו אומרים בליל הפסח לאחרי כוס שלישי, ולאחרי אמירת "שפוך חמתך", שזוהי ההכנה לגאולה העתידה.

(משיחת אחש"פ תשכ"ו)

חלק ההלל שאומרים לפני האפיקומן שייך ל"בצאת ישראל ממצרים", וחלק ההלל שאומרים לאחרי אכילת האפיקומן – שייך לגאולה העתידה.

(משיחת אחש"פ תשכ"ז)

ידוע שחציו השני של הסדר (לאחרי ברכת המזון – סיום ההלל, הלל הגדול ונשמת, עד "לשנה הבאה בירושלים") שייך לגאולה העתידה.

(משיחת אחש"פ תשד"מ)

ידוע שעניני "ליל הסדר" נחלקים לשני חלקים: חלקו הראשון של הסדר  – קשור עם הגאולה ממצרים, וחלקו השני של הסדר – קשור עם הגאולה העתידה.

(משיחת ש"פ קורח תשד"מ)

ד' כוסות הם כנגד ד' מלכויות ואם כן כוס ד' הוא רמז לגלות וגאולה האחרונה ולכן אז דוקא אומרים שפך.

(הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים)

מנהגי הרבי: החל מאמירת שפך חמתך וחלק ההלל של ההגדה – משתנה אופן האמירה, לא עוד אמירה בחשאי אלא אמירה בקול, במתיקות נשמעת לאוזן ובדביקות ניכרת לעין. ומפעם לפעם דמעות זולגות מעיניו. וגובר והולך באמירת הלל הגדול ונשמת.

(מפי השמועה)

שפך חמתך אינו ענין לפתיחת הדלת כי היא רק פתיחה ללא לנו כמו שיתבאר . . מה שנתקן לומר הפסוקים קודם לא לנו יען כי קבלה בידינו שבגמר הגאולה שלימה תהי' מלחמת גוג ומגוג על ישראל ועל המשיח . . ורז"ל פירשו על לא לנו שמוסב על מלחמת גוג ומגוג שיעשה הקב"ה כליה בהם בעבור שם כבודו המחולל ביניהם. ורק אחרי מפלתן אז תגמר הגאולה בשלימות והי' ה' למלך על כל הארץ . . וע"כ אנו מתפללים בלילה הזה לא לנו על מפלתן כיון שבו נפתחו שערי הגאולה לישראל ובו עת רצון לגאולה העתידה לבא בב"א. ולפיכך מתחילין לומר תחלה שפוך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך וגו' כדי שיהי' קאי עליו לא לנו ה' לא לנו כי כך כתיב אצל גוג ומגוג בנבואת יחזקאל והי' ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל וגו' תעלה חמתי באפי ובקנאתי באש עברתי דברתי וגו'.

(הגש"פ מהר"ל)

לא לנו ה'. אחר שהזכיר יצי"מ דכתיב בה כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, מתפלל על זה שימהר ויחישה אותה, אף אם אין בנו מעשים כמו שעשה במצרים שגאל אותנו והעבירנו בים בזכות אבותינו, ולזה אמר לא לנו ה' הוצאתנו ממצרים, וכן תעשה לדורות אף אם אין בנו מעשים ותגאלנו לא לנו.

(חזה ציון)

לא לנו ה' לא לנו וכו'. מכאן מתחיל ענין חדש, שקודם אכילה כבר אמרו שירות ותשבחות על כל מה שעשה ד' לנו. עתה מתחילין אנו לבקש על העתיד, שגאולת מצרים מלמדת אותנו על הגאולה האחרונה.

(הגש"פ מהר"ם שיק)

בטח בה' עזרם ומגינם הוא. לעיל מיני' כתיב כמוהם יהיו עושיהם. הנה מקללתם של עובדי ע"ז נודעת ברכתם של עובדי ה'. כי עע"ז כמוהם יהיו עושיהם אלמים וחרשים וכדומה. אמנם ישראל בטח בה' ישראל עובדי ה' יהיו ג"כ כמותו כביכול כי עתידים ישראל הצדיקים שיקראו בשמו של הקב"ה ועתידים שיאמר לפניהם קדוש והקב"ה גוזר גזירה וצדיק מבטלה ותגזר אומר ויקם.

(הגש"פ חתם סופר)

יברך יראי ה'. לעתיד. יוסף ה' עליכם. כאמרו ופניתי אליכם והפרתי אתכם. עושה שמים וארץ. כאמרו השמים החדשים וארץ החדשה אשר אני עושה, שיחזרם אז לקדמותם וימלוך הוא לבדו על כלם כי אמנם קודם הישועה. השמים שמים לה. הרקיע ושמי השמים. אמנם הארץ נתן בני אדם. לאומות.

(ספורנו)

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד