לירז בר יעקב
מי שמסתכל מבחוץ בטוח שאני שוחה בכסף: מחזיק בתואר שני ועובד בכמה עבודות..
האמת שונה. רצה ה' והחנות שהקמתי ביזע יחד עם אשתי, זו שנועדה להיות "ביצת הזהב" שלנו קרסה שלא באשמתנו בגלל כמה "אנשים טובים", ואתה הגיעו הפסדים שמלווים אותנו שנים. בכל חודש אנחנו משלמים אלפי שקלים רק על החזרי החובות על העסק שכשל.
לא הצלחנו להרים את הראש מעל למים, ולכן הרשינו לעצמנו "לדלג" על המעשר. זה גם נבע מפרקטיות, כי המינוס רק הלך וגדל, וגם כי בפנים פנימה לא באמת האמנתי שזה מה שיביא את השינוי. פה ושם ניסיתי לתת מעשר וחיכיתי עם סטופר. כשהמצב לא התייצב, חזרתי לסורי.
בשנה שעברה נתקלתי בחוברת ה'פלעזערס' של התאחדות החסידים. אני לא "צפתי" אבל כיליד קראון הייטס, הלהט המיוחד של ר' שימע'לה פיזם שראיתי בתור ילד ובחור תמיד כבש אותי. העובדה שהוא פועל באמת ובתמים כדי להחדיר חסידישקייט באברכים ובמשפחות, ושהוא "חי להחיות", למרות שזה גורר אותו לקשיים כלכליים כבירים.
ישבתי עם אשתי והחלטנו לנסות. הבנו שעד היום ניסינו לעשות קונצים, ועכשיו הגיע הזמן לשנות את כללי המשחק. הדברים המפורשים של הרבי שהובאו בעלון, הראו שזה משהו רציני ושאם הרבי מבטיח, הרבי מקיים.
זה היה נראה לא הגיוני כי מהיכן בדיוק נביא את הכסף הזה, אבל כתבנו לרבי וחתמנו בעיניים עצומות ובשמחה על הו"ק נכבדה ל'התאחדות החסידים'.
זה לקח כמה חודשים לא קלים, אבל פתאום דברים התחילו להתבהר. כסף זרם מפה וכסף זרם משם, ואחרי כמה שנים קשות הצלחנו לעצור את הגלגל ואפילו לגלגל אותו בחזרה לכיוון החיובי. הצלחנו להחזיר כמה עשרות אלפים מהחובות ו"הנזילה" החודשית נעצרה.
לא זכינו בלוטו ולא קיבלנו סכום כסף מדוד עשיר מאמריקה. זה היה רק רצף של אירועים קטנים ו"פשוטים" שהוביל אותנו פתאום לכיוון הנכון. אפשר להסביר את זה במקריות, אבל לנו זה ברור מה גרם פתאום לשרשרת המקרים הזו.
חד וחלק. אנחנו זוקפים את זה ל'פלעדזש' ומודים ל'התאחדות החסידים' ולר' שימעל'ה על כך שבזכותם קיבלנו את חבל ההצלה הזה.
חסידים, נסו והיווכחו!
(מטעמים מובנים, לא אוכל להזדהות בשמי המלא)