הרב אוהד מעון
שליחות, ענינה קירוב העצם של יהודים, ואין זה מושג חדש. בדורות קודמים ידועים סיפורים כמו הסיפור של נסיעתו של הרבי מהר"ש לפריז בשביל להחזיר יהודי בתשובה. אין עוד עניין שהרבי השקיע בו יותר למעט ביאת משיח צדקנו וכמובן שהשניים קשורים זה בזה. מהו אם כן שליח? וכיצד עלינו להתנהג כשליחים בעידן הגאולה האמתית והשלמה? כמו כן האם השתנה אופי השליחות? וגם מה עם הבית? טור לאנשי הגאולה.
ראשית כל לכל חסידי הרבי הוא מלך המשיח כלומר אמרת רבי – אמרת משיח. ולכן חילוקי ההנהגה הינם פשוט חילוקי ביטוי ולא יותר. שליחות אינה רק במקומות רחוקים ונידחים או בשכונה שבה רוב הדיירים אינם יראי שמיים עדיין, אלא שליחות היא גם עם האדם עצמו, אשתו, ילדיו וכל סביבתו הקרובה. בתוך המילה שליח ישנו הצירוף חי. במילה משיח ישנו צירוף זה גם כן. הכוונה היא ששליח צריך להיות בחיות כל הזמן. בכל מצב ולכל אחד. כמו כן על כל שליח להתכונן בפועל להתגלותו של הרבי, כלומר להיות מעורה היטב בכל השינויים שיהיו בזמן הגאולה כך שהוא עצמו ידע מה לעשות וכן יוכל להנחות את כל אלו שיבואו לשאול מה לעשות.
כמו כן השליח חייב להיות בחיות שמראה שהו נמצא כבר בגאולה. חשוב לעשות אירועים גדולים ולהכריז את ענייני המשיח מבלי להתחשב, אך חברי היקרים לכל לראש קודם כל משיח הוא בלב. העבודה בפנימיות בימות המשיח היא באופן של דילוגי מבלי הבט על מה שנראה המצב הגשמי. הגאולה הרוחנית היא העיקר ולכך התכוון הרבי כשאמר בכ"ח ניסן נ"א "ועל כל פנים נשארו בגלות בעבודת ה' הפנימית."
בשני המחנות ישנם הרבה אנשים הנצמדים לשיחות הקודש של הרבי מתשנ"א-נ"ב ומצטטים אותן כל הזמן. החסידות היא עולם מלא יש חשיבות עליונה ללמוד כל חלקי החסידות ולא רק את השיחות האחרונות כל חייו של חסיד חייבים להיות מודרכים לפי הוראות החסידות ומנהגיה בכל תנועה מגדולה ועד קטנה. לכן יש חיוב על חסיד ועוד יותר על כל שליח להיות מלומד בכל חלקי החסידות. לדוגמא בספרי המגיד ממעזריטש ישנם הסברים, הוראות והדרכות שיעזרו לכל חסיד בבניית חיים נכונים ומלאים וכמו כן מופעים דברים מופלאים המורים לנו כיצד אפשר לחיות טוב.
הדוגמא החזקה ביותר נאמר על ידי הרבי מלך המשיח עוד בשנת תש"יב התבטא שאפשר לרפא את המחלה הידועה כעל ידי החסידות כי חסידות מביאה לשינוי המידות. וכך מסביר הרבי אפשר למנוע את העניין "יצר הרע שואף להרגו" כלומר את האדם. כי יצר הרע הוא מחלה קשה ביותר עד כדי כך שהגמרא אומרת שאם אין הקדוש ברוך הוא עוזר לאדם אינו יכול להתגבר עליו. התניא הוא ספר מבנה, תחזוקת ורפואת נפש וכתוצאה מכך גם הגוף.
שלוחים בכל רחבי הכפר העולמי של הרבי מתמודדים עם שאלות שהם בעצם שייכות למומחים לנבכי הנפש. שלום בית, חינוך יעוץ לאחר אבדן הכנה לנישואין ועוד. עם היות שישנן תשובות נפלאות באגרות הקודש עדיין אין תחליף ללמוד והפנמת החסידות. בכדי להכין את העולם עלינו להיות מוכנים בעצמנו או בלשון החסידות "לטפוח על מנת להטפיח" כלומר רק כאשר המשפיע עצמו הוא בתנועה והתפתחות רק אז הוא יכול להתקדם ולקדם.
כל העבודה כיום היא בכדי לגרום לגילוי בפועל לכן כל כולנו להתמקד בפיתוח פנימי. כותב שורות אלו מתעסק בסיוע לכל כאבי הנפש שיש לבני האדם. אך דבר זה נעשה אפשרי רק אחרי שנות עבודה רבות והליכה בדרך המותוות על ידי הרבי. גאולה כללית תלוי בגאולה פרטית.