כמה אתה מתאמץ בחיים שלך?

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי בחיפה

הזדמנתי אתמול להתפלל תפילת מנחה וערבית במשפחה שיושבת שבעה לא-עלינו בעיר.

אחד מבני המשפחה עשה מאמץ רב להזמין עוד אנשים כדי שיהיה 'מניין', לאחר שהסברתי לו את חשיבות הדבר, ואף טרח והביא מבית הכנסת שלנו ספרי תפילה לנוחות המתפללים.

אך כשהגעתי, גיליתי שמלבדי אין מי שיודע להתפלל, להחזיק את הסידור ואפילו לנסות לקרוא. רובם הסתדרו. אך לענות 'אמן' 'קדושה' ודברים שבציבור – לא הכירו.

כך מצאתי את עצמי מתפלל בקול רם גם את תפילת מנחה וגם את תפילת ערבית, למרות שלא היו עשרה שהתפללו את כל התפילה איתי יחד וענו אמן (כך פסק לי הרב ברוין שליט"א, רבה של שכונת קראון-הייטס).

התפעלתי מאוד מהציבור שהגיע למרות שאינו מן המבקרים בבתי הכנסת, ובעיקר מהמארח שעשה מאמץ רב לעילוי נשמת הנפטר.

*

פרשת השבוע השנייה שנקרא השבוע, פרשת 'פקודי', פותחת במילים 'אלה פקודי המשכן, משכן העדות'.

השאלה זועקת מיידית – מדוע התורה כותבת פעמיים את המילה 'משכן'? עד שרש"י שמפרש פשוטו של מקרא, צריך לומר שמדובר על על שני בתי המקדש שנחרבו (והם 'משכון' עד המקדש שלעתיד).

בפרשה החסידית השבוע – הפותחת את הספר 'לקוטי תורה' של בעל התניא, מבאר הרבי הזקן מסר נפלא עבור כל אחד מאיתנו:

העבודה שלנו היא להמשיך את השכינה כאן בארץ, כפי שנאמר 'ועשו לי מקדש – ושכנתי בתוכם'.

ועל כך פירשו חכמינו ז"ל 'בתוכו לא נאמר אלא בתוכם – בתוך כל אחד ואחד'. משכן מלשון שכינה – להמשיך את השכינה אלינו לחיי היום יום.

איך עושים זאת? ישנם שני דרכים. הדרך הראשונה היא משכן 'סתם'. ללמוד תורה ולקיים מצוות, כך ממשיכים את השכינה ואת השפע לעולם שלנו ומקדשים את עניני העולם הזה.

אבל הדרך השניה נקראת 'משכן העדות'. בדיוק כמו ש'עדות' עניינה לגלות דברים נסתרים, כי על דברים גלויים אין טעם לעדות, כך משכן העדות היא המשכה של דרגא נעלית עוד יותר.

על כך נאמר בספר התניא בשם הזוהר: 'כד אתכפיא סטרא אחרא – אסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין', ובתרגום לעברית: כאשר כופים את הרע נמשך הקב"ה בכל העולם.

הכוונה היא, שדווקא כאשר אדם כופה את עצמו ומונע את עצמו מלעשות עבירות, הוא מבטל את עצמו ומתאמץ, אזי נמשך שפע גדול עוד יותר.

זה מתחבר גם עם מאמר הזוהר שמסביר כי קיום מצוות 'לא תעשה' (כלומר שאדם מתאמץ לא לעשות עבירה), גבוה יותר מעשיית מצוה, ומתחבר לאותיות 'יו"ד' ו"ה"א" של השם המפורש. למרות שעשיית מצווה ממשיכה שפע ואילו מניעת עבירה כביכול לא עושה כלום ('ישב ולא עבר עבירה'), יחד עם זאת יש מאמץ גדול במצווה כזו, ולכן נמשכת דרגא גבוהה עוד יותר, הנקראת בלשון הפסוק "משכן העדות".

כשיהודי מתאמץ במשהו, אף הם הוא לא מבין או לא עושה זאת 'עם כל הלב', יש כאן עבודה חשובה מאוד שממשיכה שפע אלוקי.

וזו כוונת התורה בתחילת הפרשה, "אלה פקודי המשכן – משכן העדות.. על פי משה" על ידי משה רבינו, שהוא סימל את דרגת הביטול וההכנעה (כנאמר 'והאיש משה ענו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה'), נמשך וניתן הכוח לכל אחד מאיתנו לעבוד את ה' בשתי הדרכים.

בדרך ה'רגילה' בקיום המצוות, ובדרך ה'עדות' – במאמץ ובביטול, בכפייה העצמית הנקראת בלשון החסידות 'קבלת עול'.

*

אנחנו נמצאים לקראת סוף חודש אדר והשבוע נחגוג גם את ראש חודש בניסן, בימי ההכנה לחג הפסח בהם אנו מצווים על 'קמחא דפסחא' לדאוג לחג לכל אלו שאין באפשרותם.

חשוב מאוד לזכור כי הקב"ה מסתכל על המאמץ, לעיתים יש הנותנים פחות אך עם מאמץ וקושי ואת זה מחבב הקב"ה יותר מכל.

שנזכה בע"ה להעניק שפע לכל מי שצריך, ולזכות להיות מאלו שה' בחר לתת שפע לאחרים, ובעיקר לזכות להתגלות משיח צדקנו בקרוב ממש שאז יהיה שפע גדול לכולם, בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

שבת שלום וחודש טוב ומבורך "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל"