האם האדמו"ר הזקן התעניין בשיטות הפילוסופים?

הרב יהודה גינזבורג

שלשום היה היארצייט הראשון של אבא ע"ה. יום מטלטל שהנחמה היחידה בו היא הידיעה שזה 'לרגע קטון עזבתיך' ותיכף ומיד 'ברחמים גדולים אקבצך'.

מנסה לנצל כל רגע להוסיף עוד מעשים טובים הן בעצמי והן ע"י אחרים לזכותו ולע"נ של אבא היקר ולהבאת הגאולה, (יצאנו בקמפיין החלטות טובות לעילוי נשמתו, כאן בלינק אפשר לקחת מעשה טוב ולזכות בדולר מהרבי),  וכך זכיתי להניח תפילין ליהודים רבים שלא חשבו שיניחו אבל עזבו הכל כולל דעות קדומות בשביל אבא.

זה היה שלש דקות לפני השקיעה, ואני רואה מולי בחור צעיר מלא בקעקועים עד שלא נשאר מקום פנוי… לא היה לי מספיק זמן להתווכח.

פשוט אמרתי לו 'עזוב הכל' בוא תעשה מצווה חצי דקה בשביל אבא.

והוא הניח, אבל לא וויתר לקרוא את כל קריאת שמע בדביקות עצומה. ובסוף סיפר שהוא נין ונצר למשפחה מפורסמת מאוד בצדיקותה וחסידותה בעולם כולו. כי כשהגוף מלא בקעקועים, המקום היחיד שנשאר להוסיף בו זה תורה ומצוות…

*

פרשת השבוע מתחילה במילים "אשה כי תזריע וילדה זכר… וביום השמיני ימול בשר ערלתו".

ב'פרשה החסידית' מביא אדמו"ר הזקן את שיטת הפילוסופים, שניסו לבאר מתי נולד בן ומתי בת, וקבעו כי כשהאישה מזרעת תחילה, אזי טיפת הזכר באה בסוף ולכן נולד בן.

הוא מביא זאת, אבל מבאר שזה לא הסיבה, אלא דווקא מזרע האישה נולד הבן. איך?

זהו עניין ההתכללות, ונקדים בקצרה להבין את מושג ההתכללות בקצרה: בריאת העולם הייתה במידת הדין אבל גם במידת הרחמים, כדי לאפשר 'איזון' וזו גם הסיבה שיש לקב"ה כמה שמות, בכל פעם הוא 'מתגלה' באופן אחר אם במידת הרחמים או במידת הדין וכדומה, כך גם בכל יהודי שנברא 'בצלמו בדמותו' שמורכב מכמה מידות, אצל האחד החסד הוא המרכזי והגבורה והצמצום רק לפעמים – ויש להיפך.

וכעת נוכל להבין, שלמרות שהאיש הוא מקביל למידת החסד (כנאמר 'זכר חסדו') והאישה למידת הגבורה, הרי שגם בגבורה יש חסד (חסד שבגבורה הוא כדוגמת אב שמונע מהילד שלו להשתמש בסכין מרוב אהבתו), וכשהאישה מזרעת תחילה היא נותנת את החסד שבה, מה שמוליד את הזכר (וילדה זכר), ולעומת זאת כשהאיש מזריע תחילה, הוא נותן את הגבורה שבו ואז תלד נקבה.

*

באחד משיחותיו הקדושות, של הרבי מלך המשיח, שאל: מדוע הביא אדמו"ר הזקן את שיטת הפילוסופים אם סובר שהיא טעות ואינה נכונה? ומבאר שבכך שהביא זאת סימן שיש לזה מקום, אבל זה לא האמת.

האמת היא שדווקא מזרע האישה נולד הזכר, מהגבורה מגיעה השפעה של חסד, ודווקא על ידי הצמצום והגבורות מתגלה מידת השפע והנתינה (כפי הלשון בחסידות בכמה מקומות שמטרת הצמצום היא הרי בשביל הגילוי. הרב מצמצם את שכלו כדי שהתלמיד יוכל להבין…).

כמה נאים הם הדברים למי שאמרם, ה'עולם' סובר שיש אנשים טובים ויש אנשים בעלי מידות אחרות, ואילו הרבי מלמד אותנו כי הדרך הנכונה היא להיפך.
בכל אחד יש טוב ודווקא אלו שכלפי חוץ נראים רחוקים, הם קרובים באמת.

הרבי לא הסכים להשתמש בביטוי 'קירוב רחוקים' כפי שמשתמשים ארגוני תשובה שונים. מי החליט מי הקרוב ומי הרחוק?

אהבת ישראל היא לראות בכל יהודי את הטוב שבו, ולעיתים דווקא אלו שחושבים אחרת מאיתנו ואף מתנהגים בקצה השני, יהיו קרובים ויעזרו לנו בעת רצון.

זו הסיבה (כפי שמבאר אדמו"ר הזקן בהמשך המאמר), שכשאדם חם לו הוא רוצה מים קרים ולהיפך, כי ישנה 'התכללות' בעולם שלנו.

*

בימים אלו של ספירת העומר בהם אנו אבלים על תלמידי רבי עקיבא שנפטרו מאחר שלא נהגו כבוד זה בזה, הדרך הנכונה להצליח לתקן זאת היא לראות זאת בעיניים גאולתיות כפי שמלמדת החסידות.

אז נצליח לפעול ולמצוא את הנקודה המקרבת מול כל אחד, ולהביא תיכף ומיד את ההתגלות של הרבי מלך המשיח בגאולה האמיתית והשלימה.

ראש חודש אייר טוב ושמח, ושבת שלום ומבורך!