אחד הניסיונות הקשים ביותר שאנחנו מתמודדים איתם באופן אישי, כהורים וכמחנכים, כאשר אנחנו ומשפחותינו מתפללים עבור מישהו – או שמשהו יקרה – והדברים לא מסתדרים כפי שקיווינו. או אז אנחנו נשארים עם התחושה שפנינו לה' אך הוא לא נענה לבקשתנו.
למרות שאנחנו בהחלט מבינים שאנחנו, כיצורים מוגבלים, לא יכולים להבין את דרכי השם האינסופי, עדיין אנחנו רוצים להרגיש שתפילותינו נשמעו ונענו.
לפני מספר שנים שמעתי מישהו מתלונן בפני הרב שלו, שה' לא ענה לתפילותיו. הרב הסתכל לו בעיניים ואמר: "ה' כן ענה לך; הוא ענה 'לא'"…
למרות האמור לעיל, ברצוני לשתף סיפור אישי שחוויתי לאחרונה, שהבהיר לי מאוד שה"לא" שקיבלתי מה', יכול להיות פתח למשהו הרבה יותר גדול. כל פרטי הסיפור, והניסים המרתקים הרבים הקשורים לתשובות שקיבלתי מהרבי, היו יכולים למלא מאמר ארוך בן מספר עמודים; לכן אסתפק בסיכום של חלק מהעובדות והפרטים הגולמיים.
ההלוואה שהוחמצה
במהלך ההתאוששות ממגפת הקורונה, ממשלת ארצות הברית השיקה תכנית שנקראת הלוואות PPP. הלוואות אלו נועדו לעזור למוסדות שנאלצו להיסגר בזמן המגפה, להמשיך לשלם משכורות לצוות למשך מספר חודשים. עבור מוסדות ללא כוונות רווח היה בונוס מיוחד נוסף: ההלוואות היו ברות מחילה, ולכן היו שוות ערך לתרומה מהממשלה.
הישיבה שלנו בסינסנטי, כמו רבות אחרות, פתחה חשבון בנק מיוחד בו יכולנו לייעד את המימון לתוכנית ספציפית זו. קיבלנו את הכסף ואת המחילה, ושמחנו.
זמן מה לאחר מכן, הממשלה השיקה סבב שני של הלוואות PPP, אך אלה היו הלוואות שלא היו ברות מחילה אבל היו בריבית נמוכה. יעצו לי להגיש בקשה (בסכום של כ–45,000 דולר), וכדי לשמור על הדברים חלקים וקלים, להשתמש באותו חשבון שקיבל את הכסף מהסבב הקודם.
כבר ביום הראשון לפתיחת המענק הגשתי בקשה, וקיבלתי מייל זמן קצר לאחר מכן שבקשתי אושרה, ואקבל את הכסף לחשבון תוך מספר ימים.
לאחר מספר ימים בדקתי את חשבון הבנק, אך הכסף לא היה שם. נאמר לי שהייתה בעיה עם חשבון הבנק. הייתי מאוד מבולבל, שכן אותו חשבון קיבל את המענק הראשון. ניסיתי להתקשר לאנשים שונים, ואף אחד לא הצליח לפתור את התעלומה הזו. בסופו של דבר נמסר לי שחלף יותר מדי זמן, ואני כבר לא זכאי להלוואה השנייה.
למען האמת, הייתי מתוסכל ומוטרד. לא יכולתי להבין איך המוסד שלנו – שעשה הכל באופן חוקי ונכון – ייפגע בגלל בעיות טכניות פשוטות. אחרי הכל, לפי המחשבה שלי, כל התוכנית הזאת לא נועדה אלא כדי לעזור למוסדות תורה…
לקח לי מספר ימים "לשחרר", ופשוט לקבל את רצון השם.
מענק בהפתעה
כמה שבועות לאחר מכן קיבלתי מייל ממחלקת החינוך של אוהיו: הם מודיעים לכל בתי הספר שיש כעת מענק חדש – לא הלוואה! – שזמין לבתי ספר. יש רק תנאי אחד: רק בתי ספר שלא קיבלו את ה–PPP השני, יכולים להגיש בקשה!
הגשנו בקשה וקיבלנו 140,000 דולר!
כמה שבועות לאחר מכן קיבלתי מייל נוסף, שבקופת התכנית נותר עדיין כסף נוסף, והם יבחרו 20 בתי ספר בכל המדינה שלא קיבלו את הלוואת ה–PPP השניה, כדי לזכות אותם במימון נוסף. עניתי שאשמח להיות מועמד לאחד מ–20 בתי הספר. למען האמת, כמה סיכוי היה לי להיות אחד מתוך מאות או אלפי מוסדות שהגישו מועמדות, לקבל את הסכום? זו הסיבה שגם שכחתי מהבקשה הזאת.
כמה שבועות לאחר מכן, קיבלתי מייל נוסף, כי המוסד שלנו נבחר כאחד מ–20 בתי הספר, ומשום כך נקבל עוד 630,000 דולר!
ועוד מענק…
למה אני כותב על זה עכשיו?
בנוסף להיותו נושא ודיון חשוב בעיני עצמו, היה לי השבוע המשך של הנס. בסוף חודש תשרי קיבלתי מייל נוסף (אחרי שנתיים של שקט), שנותר עדיין תקציב בקופה, והם יחלקו אותו למספר בתי ספר.
השבוע, ביום שני, ראש חודש כסלו(!) קיבלנו את הבשורה הטובה: סכום גדול נוסף עבור מימון צרכי הישיבה!
כל זה מ"לא" שקיבלנו להלוואה עם ריבית של 45,000 דולר שהייתי כל כך מוטרד ועצוב בגללה.
מהסיפור הזה למדתי שיעור עצום, ואני מקווה שגם אתם תלמדו ממנו ותוכלו להפיק ממנו את הכוחות הדרושים לזכור ולהאמין שהכל לטובה, גם כשאנחנו מקבלים 'לא'…
אתם מוזמנים לשתף את מחשבותיכם על האמור לעיל על ידי שליחת אימייל אישי: rabbiavtzon@gmail.com