חי? משיח! • הרב מענדי ליפש

הרב מענדי ליפש, שליח הרבי מלך המשיח בבית שמש

שאלה למביני דבר: מישהו יודע למה אנשים שמתו, כבר לא הולכים בבוקר למכולת לקנות חלב לילדיהם הקטנים? לא עוזרים בעבודות הבית, וגם לעולם לא זורקים את פח האשפה. למה?

מה זה למה? כי הם כבר לא חיים! אי אפשר לעשות פעולות אם אתה לא חי! החיים הם מקור הבסיסי ביותר לכל פעולה שרוצים לעשות.

בדבר מלכות (השני) לפרשת תולדות, דורש מאיתנו הרבי מלך המשיח את הדרישה הכי גבוהה שדרש מאיתנו אי פעם: לא רק לעשות פעולות להבאת הגאולה, אלא להגיע למצב שאתה מרגיש שאתה חי בעולם בשביל להביא משיח.

התוכן של הרבי: כל ימי חייך להביא לימות המשיח – פירושו: בכל רגע ורגע שהאדם חי. בין כשהוא ער, בין כשהוא ישן; בין כשעושה פעולות, מדבר או חושב על הבאת המשיח, ובין כשהוא אפילו לא חושב על זה. ובכל רגע ורגע שהאדם חי, עליו לחיות בשביל "להביא לימות המשיח". זו צריכה להיות התחושה הנפשית העמוקה ביותר שלנו!

וכשזה כך, כשאתה באמת חי את זה שאתה נמצא בעולם בשביל להביא משיח, הרי ממילא אתה לא מפסיק לדבר, לחשוב ולעשות, בשביל הבאת המשיח. החיות הפנימית שלך הופכת להיות מקור אנרגיה אדיר, שלעולם לא נגמר, לאין ספור פעולות ומעשים להבאת המשיח!

● מרגישים משיח באוויר

ובפרטיות יותר – ממשיך שם הרבי בשיחה – כשיהודי מתעורר בבוקר, עליו להרגיש בנשימת האוויר שהוא נושם "אוויר של משיח". לקום בבוקר ולהרגיש באוויר גאולה! בכל מה שקורה!

(כמו הסיפור הידוע על שני חסידים מהעיירה אודסה שנכנסו בזה אחר זה ליחידות אצל הרבי מהר"ש. שאל הרבי את הראשון מה קורה באודסה, והחסיד השיב בשורות טובות, שאנשים שקועים בלימוד תורה, באהבת ישראל, וכולי. נתן לו הרבה מטבע גדול על הידיעות שהביא. אחריו נכנס החסיד השני, גם אליו פנה הרבי בשאלה מה קורה באודסה. אמר החסיד 'אני לא אעבוד על הרבי כאילו הכל טוב. אני אומר לו את האמת!', והחל לספר על כל הבעיות: לא לומדים תורה, שקועים כולם במחלוקת, וכולי. כשסיים נתן לו הרבה מטבע קטן על הידיעות שהביא. שאל החסיד: הרי חברי, שאמר דברים שאינם אמת בלשון המעטה, קיבל מטבע גדול, ואילו אני שאמרתי את האמת קיבלתי מטבע קטן?! השיב לו הרבי: איני צריך אתכם כדי לדעת מה קורה באודסה. אתכם שאלתי מה קורה באודסה כדי לדעת היכן אתם מונחים? באיזה עולם אתה חי, שלפי זה אתה רואה ומפרש את כל המציאות…

אחת מאחיותי אמרה לאחרונה לבנה הקטן: נפל טיל ויש עשרות חיילים פצועים, צריך לומר הרבה תהילים! הילד מיד מגיב: וואו, תודה לה', איזה נס! האמא: למה נס? אני אומרת לך שהמון חיילים יהודים נפצעו! הילד: בטח נס! צריך להגיד תודה לה' שהם לא מתו מהטיל!…

כך אצלנו: כשיהודי מרגיש בנשימת האוויר משיח, הרי הוא רואה ומרגיש בכל היום, בכל דבר שקורה לו – איך זה קשור ושייך למשיח!

● אם לא תקלוט, איך תרגיש?

ואומר הרבי: להרגיש בנשימת האוויר משיח, זה קשור לגילוי עצם מציאותו של משיח צדקנו – גילוי אותו צדיק שהינו מנהיג ישראל ומשיח שבדור כבר בזמן הגלות, וכשמגיע זמן הגאולה, מתגלה אותו צדיק בתור מלך המשיח.

עניין זה – שמשיח שבדור מתגלה כמלך המשיח – זהו עניין שהרבי דיבר עליו שבועיים קודם לכן, בשיחת ש"פ וירא תשנ"ב, ושם אומר ברור שנשיא דורנו הוא המשיח בדורנו, וכעת כבר הסתיימו כל הדברים שעיכבו את הגאולה, ולכן "ישנה כבר ההתגלות של מלך המשיח". המשיח שבדור הוא הרבי בעצמו, וכעת הוא כבר מתגלה כמלך המשיח!

וכשאומר בשיחה של פרשת תולדות ש"אוויר של משיח מורה על התגלות עצם מציאותו של מלך המשיח", כוונתו היא בוודאי על גילוי משיח עליו דיבר שבועיים קודם לכן – שכבר ישנו.

וכעת, הבה נשים לב היטב למה שאומר לנו כאן הרבי: זה שיהודי מרגיש בנשימת האוויר משיח, זה קשור לגילוי עצם מציאותו של משיח – התגלותו של הרבי (שכנ"ל, כבר הייתה), בתור מלך המשיח.

ואנו שואלים: כיצד זה קשור? מדוע ההרגשה האישית שלי, שאני קם בבוקר ומצליח להרגיש משיח, מדוע זה קשור לעובדה (שהינה עובדה היסטורית, שלא תלויה כלל במה שאני מרגיש!) שהרבי התגלה בתור מלך המשיח?

והתשובה לכאורה פשוטה וברורה: הדבר היסודי והבסיסי ביותר כדי שאני אתחיל להרגיש משיח, שאני ארגיש שמשיח זה לא משהו ששייך לעתיד הרחוק אלא זה משהו שנוגע אלי, עכשיו, ואני רואה את זה בכל דבר – הוא שאתפוס ואקלוט ("דערהרן") את המציאות שהרבי כבר התגלה בתור מלך המשיח!

גילוי מציאותו של משיח צדקנו הוא הרגע המשמעותי ביותר בכל תהליך הגאולה! (כפי שכתוב מיד בפסקה הבאה בשיחה). מנקודה זו מתחילים להימשך ולהתגלות בעולם כל ענייני הגאולה, עד לבניין בית המקדש ותיקון כל תושבי העולם לעבוד את ה'! וכשיהודי קולט שאנו נמצאים בזמן ומצב שמשיח כבר התגלה, הרי שמכאן כל ענייני הגאולה נהיים עבורו הכי רלוונטיים ואקטואלים שיש, עד שהוא ממש מרגיש שהוא נושם אוויר של גאולה!

● לזכור את משמעות 'יחי המלך' – לעולם!

ומסיים הרבי בשיחה שזוהי משמעותה האקטואלית של ההכרזה (הכתובה בהפטרת פרשת חיי שרה) "יחי אדוני המלך דוד לעולם" כוונתה של ההכרזה בימי דוד, הוא האיחול שמלכות דוד תמשיך ותתקיים לעולם. אך משמעותה האקטואלית של הכרזה זו, היא שאנו מכירים ומכריזים שישנה כבר "התגלות מציאותו של מלך המשיח" – שאנו מכירים שהרבי הוא הינו המלך המשיח, והוא כבר התגלה כמשיח, ולכן כעת אנו מכריזים עליו: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

ולסיכום: ההכרה שהרבי הוא מלך המשיח וכעת הוא כבר התגלה בתור משיח צדקנו (שהכרה זו מתבטאת בהכרזה יחי אדוננו) – היא המפתח ויסוד היסודות כדי להתחיל להרגיש אוויר של משיח, ולהיכנס להרגשה שאני חי בעולם בשביל המטרה העליונה של הבאת הגאולה בגילוי ממש ובפועל ממש!