שיעור היסטוריה באחרית הימים • אלישיב הכהן קפלון

הרב אלישיב הכהן קפלון

במצב הנוכחי העגום של התגברות הרע על הטוב, והסתערות מחריבי המדינה על בניה ובוניה – מה יעשה יהודי ויחיה, יישאר שפוי, ויצליח להאמין שעוד יהיה טוב?

יהיה אפתי לקורה סביבו?

יצטרף לאויב? – זו אופציה. עובדה, זה קרה בעבר, כשאנשים נפלו מתוך ייאוש לזרועות שונאיהם, והפכו ל'מוסרים'.

ירחף בגבהים רוחניים, ייזהר שלא להיות מעודכן בחדשות, ויתפלל שלא ייקלע בעצמו לשום אירוע בטחוני שיהפוך אותו עצמו חלילה לאירוע חדשותי?

כיון שאין להאריך בדברים בלתי רצויים – אקצר ואגיע להמלצה המקוצרת שלי:

יהודי ישראלי טוב – יהיה מעודכן בחדשות, ייתן הרבה צדקה, ילמד הרבה תורה, וכך יתמודד טוב יותר עם הייאוש, שכן מצוות ודברי תורה הם  "משמחי לב"; ולא יפסיק מלהתפלל על שמירת השפיות; המצב שברירי מאד בקטע הזה בקרב אזרחים מודאגים רבים, ודווקא אצל אלה השפויים באמת.

[לענין ההתעדכנות בחדשות הסתייגות אחת: תלמיד ישיבה "פטור" מהתעדכנות בחדשות. תקופת הלימוד בישיבה כמוה כממ"ד בפני כל ההשפעות שמבחוץ, ואשרי מי שמשתתף בצערן של ישראל מבלי להתמכר להתעדכנות קבועה בפרטי הפרטים].

מדוע לא עדיף להתנתק מהמציאות? כי לא זה מה שהרבי לימד אותנו! ראינו זאת בשיחות הרבות, שבהם, מצד אחד, גער הרבי באנשים שמצפים לשמוע את דעתו בנושאים העומדים על הפרק, ואין הם מתעניינים כדרוש ברוב-רובה של ההתוועדות שהיתה ביאורים נהדרים בעניני תורה וחסידות; ומצד שני – נכנס הרבי לפרטי-פרטים כאשר הביע את דעתו באותם נושאים, וציפה שאנשים יבינו את חומרת המצב, ואזי ישתדלו לעשות מה שתלוי בהם להטבת המצב; או בדרכי הטבע, באם יש בידם, או על ידי הוספה בתורה ומצוות, שהם הם הגורמים האמיתיים להשפעת ברכות והצלחות לעם היהודי ולכל יהודי.

רואים גם במציאות, שמי שאינו מעודכן במה שקורה [לא בשל לימוד התורה, אלא בשל שקיעה במציאותו שלו, ובמאווייו הפחות קדושים], מסתובב לפעמים כשדעתו זחוחה, משמיע הלצות כדאשתקד, כאילו אינו חלק מהעם הסובל הזה. לא רק שזה לא נראה טוב, שהרי מביטים בנו בזכוכית מגדלת כדי לבקר ולקטרג, אלא שזה באמת לא טוב: אם בחרת לגור בארץ הקדושה הזאת – עליך לחוות את כל מכאוביה, בבחינת "שישו את ירושלים – כל המתאבלים עליה" דייקא.

•

אבל בכל זאת, כמה מלות רקע על המתחולל כעת במדינה הקורסת, רגע לפני שענן האבק מתנשא לשמים:

הסיפור הזה אינו חדש. הרבה אנשים אינם רוצים ללמוד היסטוריה, כי "היסטוריה זה משעמם". אז הנה ההיסטוריה טופחת להם/לנו על הפנים, כאשר הם מופתעים לגלות שגם כאן ליד הבית, בשנת תשפ"ד – 2024 למניינם (תרתי משמע..) – קיימת אותה בגידה שהיתה בזמנים קדומים.

מהי ההיסטוריה? שבכל דור ודור, לצד הגויים שעמדו עלינו לכלותנו היו גם יהודים בני-טובים נבזיים, אמיצים לטעמם, שהצליחו להגיע לשיא של בגידה בעמם ובמורשתם.

לא נתחיל פה עם סיפורי המתייוונים או הצדוקים והמשתפי"ם למיניהם מהעת הקדומה. נתקדם 1700 שנה קדימה, ונזכיר ונמנה רק על חודו של מחט שבקצה המזלג אירועים מהמאה שקדמה להקמת המדינה עליה השלום:

יהודים נוכלים [ה"כאפערס"] שהסגירו ילדים רכים מבית הוריהם לידי הצבא, בעת חובת הגיוס שגזר הצאר. גזירת גיוס ל-25 שנה!!

סופרים יהודים, סטודנטים מבריקים, או ציונים נלהבים, הבזים לערכי היהדות המיושנים, ומשקיעים את כל מרצם וכישוריהם בכתיבה – נגד מסורת הוריהם הפרימיטיביים.

חוגי האינטליגנציה היהודית ברוסיה שהתעלמו מהסבל של אחיהם היהודים, מחוסרי ההשכלה הגבוהה, שנידונו לחיי אביונות מזעזעת בשל גזירות הצארים.

חוזה המדינה שהתמכר – בחלומותיו על המדינה העתידית – לחיקוי מודל הקסם האירופאי המזוייף, ובז ליהודים שמקרבם יצא. שמו יצא לפניו כחוזה המדינה, אך הוא בסך הכל נכנע לציוניים בקונגרס בנושא אוגנדה, ועל כרחו קרא להקמת המדינה במזרח התיכון, ולא אי שם באפריקה – המקום שלדעתו היה כנראה המקסימום הראוי ליהודים המסורתיים הבזויים בעיניו.

יהודים שבגדו בעמם והחליפו את האמונה בה' אחד בסטאלין אחד.

מי שבעתיד נהיה לנשיא המדינה, שלא היה לו זמן לעסוק בהצלת יהודים בזמן השואה, ובתגובה לפנייה בהולה בענין הגיב באדישות: "אכתוב בעוד שבועיים כשאחזור מחופשה".

יהודים שהסגירו את אחיהם לידי הבריטים האכזריים, בימי הסזון, הראשון והשני.

אלה ממייסדי המדינה שנתנו את הפקודה לגזול תינוקות מידי משפחותיהם, ועינו את ההורים בסבל נורא עד יומם האחרון.

המפלגה הקומוניסטית משנות החמישים – שכיום כל מפלגת שמאל מתחילה אינה מתביישת במצע של אותה מפלגה.

ובחזרה לזמננו:

המערכת המשפטית אוהדת המחבלים והשונאת כל בעל צלם יהודי; התקשורת השקרנית והמרושעת, ושורה של אישים, שעיקר תפקידם הוא להביא לניצחון הרוע על הטוב, על ידי מסע תעמולה שקרי יום-יומי, שאותו מפנימים רבבות מחלושי המוח שבין אחינו היהודים, מאמינים בני מאמינים…, ובכך מסייעים להצלחת ולהשלטת שלטון הרשע של אותה מערכת ואותה תקשורת.

ובכל זאת, זו אינה אותה היסטוריה. מדובר כעת, על פי חזונו ונבואתו של הרבי מליובאוויטש, בנקודת-מפנה בחיי העם היהודי לקראת בוא הגאולה השלימה על ידי משיח צדקנו [ולא שפשוט כל-כך להביט כך על אירועים קשים המדכאים את הנפש]. בנקודת זמן כזו, גם פילוג מבהיל שכנראה לא היה דומה לו מאז ערב חורבן הבית השני – מקבל משמעות שמיימית. כאילו שמשמים מובילים את העם, ערב הגאולה, לחידוד הרע והטוב שקיימים בתוכו: יִתְבָּרֲרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים, ככתוב בנבואת דניאל על מה שיקרה באחרית הימים, שהם ימינו אלו; יתברר מי באמת איתנו, ומי לצרינו. האין זה תואם במדויק את אשר אנו רואים לנגד עינינו?!

רק אוסיף:

רבים מהצעירים שבחוגי השמאל אינם מקבלים אף קמצוץ של מידע אמיתי, וחיים רק מרעל ההסתה של ראשיהם, כך שטיעונים פשוטים ביותר שמפילים ברגע את חומות השקרים בנוגע לעסקת החטופים [וכן בשאר הנושאים] – לא מגיעים לידיעתם כלל. אבל זו בדיוק כוחה של תעמולה. הלואי ויכולנו לנהל תעמולה עוצמתית כזאת, ולא היינו מסתפקים בכך שהאמת עצמה לצידנו.

מתקרב חודש הרחמים, שבו נפתחים שערי רחמים ותשובה גם לאלה שבחרו להיות בצד השלילי של המאורעות כעת.

פדה אלוקים את ישראל מכל צרותיו! והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו!