לקראת השנה החדשה: 'פרדס ישעיהו' ב' חלקים

האם ישנה בעי' להניח תפילין דר"ת לפני תפילין דרש"י? * אדם שהתחיל לנהוג במנהגי חב"ד, האם יכול גם לנהוג במנהגים ישנים שנהג בהן? * האם עדיף להתפלל תפילה בזמנה במטוס או לדחות התפילה עד שיגיע לבית-כנסת מסודר? * האם אין בעיה בכך שכופלים את המילים בשירת 'אבינו מלכנו'? * האם סופר שאינו מניח תפילין דר"ת יכול לכתוב תפילין דר"ת? * האם באמירת ק"ש בעת הנחת תפילין דר"ת ישנה הגבלה בנוגע להפסק בדיבור?

על שאלות אלו, ועוד מאות כמותן, תוכלו לקבל מענה בספרי "פרדס ישעיהו" שיצאו השבוע מבית הכורך – מפרי עמלו של הגה"ח הרב ישעיהו הרצל שליט"א שבהשגחה פרטית בימים אלו ממש מלאו 40 שנה לכהונתו הברוכה ברבנות בארץ הקודש.

מה בפרדס?

בכרך הראשון אנו מוצאים בחלקו הראשון את "בנתיבי התלמוד" – חידושים וביאורים בסוגיות הש"ס (כמו לדוגמא: בגדר מלאכת הוצאה; ההולך במדבר ואינו יודע מתי שבת; בית המוחזק שאין בו חמץ; בעניין גובה הסוכה; התקדשי לי במנה זו ובמנה סתם. ועוד). ובחלקו השני "ביאורי הלכה" – שם נידונו סוגיות שונות בהלכה (כמו לדוגמא: גידול בעלי חיים טמאים; הוצאת ס"ת שלא על מנת לקרוא בו; גדר תפילת הדרך וברכת הגומל; עיקר וטפל במין דגן; בדין אמירה לעכו"ם וענייני מוקצה; כשרות מי הכנרת בפסח; בדיני שמיטה בארץ ישראל ובחו"ל. ועוד).

הכרך השני מתמקד בעיקרו בסדרת שו"ת בעניני הלכה, מתוך אלפים רבים של שאלות שהגיעו במשך השנים לשולחנו של הרב. ענינים אלו מרתקים במיוחד ומקיפים הלכות רבות באורח חיים.

דוגמא לשאלות המובאות בחלק זה:

אדם שאינו צם האם יוכל לעלות לתורה ביום התענית? האם ניתן להשתמש ב'מנה חמה' בשבת? האם לוי יכול לקנות עליה של לוי ושל מפטיר? האם עוף הנחליאלי מותר באכילה? האם אפשר לאכול מאפים שנאפו בתבניות שלא הוטבלו? דין 'הפרשת חלה' בעיסה נוזלית. 'עין אלקטרונית' ששכחו לכבותה לפני שבת. לימוד דקדוק וחשבון בשבת לצורך מבחן. הכנסת ספר תורה בחול המועד. שליחת הודעה טלפונית למקום שעדיין שבת. תשלום למטפלת שהוזמנה לטפל בילדים בשבת. האם ניתן לברך ברכת רעם וברק לפני נטילת ידיים בבוקר? איזו ברכה מברכים על 'קרוטונים'? השותה יין כשיעור ואכל מזונות פחות מכשיעור, האם מזכיר את המזונות בברכת 'מעין שלש'? האם ניתן לערוך קידוש לבנה בעת ליקוי לבנה? האם ניתן להשלים למאה ברכות באמירת הפסוק "ברוך אתה ה' למדני חוקיך"?

כדאי לציין לכמה מענות קודש שמתפרסמים בספר זה. מענות קודש אלו נכתבו על-ידי הרבי לרב הרצל, בהזדמנויות שונות. ועל פי תוכנם של מענות אלו מיישב הרב הרצל כמה שאלות הלכתיות בסוגיות שונות.

את הספרים מעטרים הסכמות של נכבדי הרבנים, בהם גם: האדמו"ר מצאנז שליט"א; הגאון אב"ד רבי זלמן נחמיה גולדברג שליט"א; הרבנים הראשיים לישראל, הראשל"צ הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו שליט"א; הגאון הרב חיים מאיר הלוי ואזנר שליט"א, הגאון הרב מרדכי פרידלנדר זצ"ל ועוד.

הוראה מהרבי

על הבאת שני הכרכים הראשונים לדפוס, מספר הרב הרצל במבוא לספר:

כל הענין של כתיבת חידושי תורה ולאחר מכן עריכתם לדפוס, בא אצלי בהפתעה גמורה. בהיותי פעם ביחידות אצל הרבי בחדרו הקדוש, ציינתי ב'פתק' (שכתבתי לרבי אז, כנהוג) שמזמן לזמן הנני כותב חידושי תורה. על כך התעכב הרבי בדיבוריו הקדושים אלי ואמר, שזה עניין חשוב, ומן הראוי להביאם לדפוס בהסכמת שני רבנים. וכאן הוסיף הרבי ואמר: ויעזרו מכאן בהשתתפות בהוצאות הדפוס של הספרים!

מובן, שבשעתו הייתי קצת המום, כי מי אני ומה אני ובפרט שהייתי אז בגיל צעיר יחסית, אך חזקה עלי הוראה והסכמה זו להתמיד בכתיבת חידושי תורה בעיון יותר, במשך השנים, ובד בבד לסדרם ולערכם במידת האפשר לדפוס.

מלבד זאת במשך שנות בחרותי, זכיתי לומר פלפולים לפני חברי, תלמידי ישיבת תומכי תמימים, הן בישיבה בכפר חב"ד והן (לאחר מכן) בחצרות קודשנו כשלמדתי ב-770 – אז זכיתי גם להיות נמנה על "שבעת קני המנורה" בנגלה. ובנוסף לזה מה שזכיתי לומר בשיעורי תורה ובכינוסי תורה במשך שנים רבות.

זה היה בעצם הבסיס והיסוד לספרים אלו שיצאו עתה ממכבש הדפוס ולשאר הספרים שיצאו לאור בקרוב בע"ה בכל מקצועות התורה.