עשרות ילדים השתתפו בלימוד מצוות החג תוך חוויה בבית חב"ד בדרום ניו דלהי שבהודו, במהלכה לקחו חלק באפיית מצות, יצירת קערת סדר וסיפור החג מומחש בציורי ענק.
כמובן שהשלוחים לא מוותרים על אף יהודי והשתדלו שכל יהודי בדלהי יקבל ערכת מצות שמורות לליל הסדר (חוץ מעשרות היהודים שערכו את שולחן החג בבית חב"ד). כך עברו בין הבתים, משגריר ישראל בהודו ועד לשרידי הקהילה היהודית בדלהי.
השליח הרב שניאור קופצ'יק מספר שני "סיפורי נשמות" מחלוקת המצות:
א. הגענו ליהודי בן 90. יהודי הודי ממוצא עירקי שהתגייס לצבא ההודי להלחם בנאצים כששמע שהם משמידים את בני עמו. הוא מעולם לא עזב את הצבא, לא התחתן ובעצם החיים הלכו לו. הוא מפורסם בהודו, היה ראש מדינה ואיש צבא גדול. שמו גנרל ג'ייקוב. בקיצור; מניחים לו תפילין… אני אומר 'ברוך' והוא ממשיך 'השם'… אני ממשיך "ברוך אתה ה'…" והוא חוזר 'ברוך אתה ה' אלוקינו ה' אחד'… כשהוא מוריד את התפילין הוא אומר "אני לא יהודי טוב". אמרנו לו שהוא יהודי הכי טוב שנתן את חייו לעם ישראל. הרי כל הסיבה שהגיע לצבא – בשביל להציל יהודים.
ב. פגשנו שני צעירים, בחור ובחורה. נשואים. הם רוצים מצות לאמא של האשה. האמא יהודיה, "אבל אני לא". אבא שלי פנג'אבי. לבחור יש את אותו סיפור… אבא לא יהודי והאמא יהודיה, "אבל אני לא". הסברנו להם על רגל אחת שהם עצמם יהודיים וכדאי שילמדו על זה קצת. נתנו להם מצה שמורה, הם יהיו בנסיעה לאיזה טמפל, בדרך יאכלו מהמצה ו'מאכל האמונה' יעורר בהם את השורש… "ובאו האובדים מארץ אשור, והנדחים מארץ מצרים…".