עו"ד אסף קורן
אודה שכמשפטן וכמקורב הייתה לי הרגשה לא נוחה עם החג החביב י"ג כסלו.
אציין כמה עובדות, שלחלקן התייחסתי במאמר שלי האם הרבי העיד במשפט הספרים.
המשפט כידוע התחיל בתאריך יט כסלו תשמ"ו אז כיצד הרבי יכל להעיד טרם פתיחת התיק.
התשובה לכך היא שכמו שהרבנית נ"ע העידה בשלב המקדמי הדיפוזישיין כך היה גם היה על הרבי להעיד .
הפיסקה שעוררה בי את הסקרנות הופיע בספרו הקצר החשוב של הרבי שלום דובער לוין "משפט הספרים דידן נצח" שם כתוב בסעיף י"א בעמוד יד כדלקמן:
" היו הרבה עימותים ודיונים רבים, ובסוף הוסכם על דעת השופט ועל דעת עורכי הדין של שני הצדדים, שיוכנו השאלות ע"י עו"ד שני הצדדים . אח"כ ישאלו העו"ד שלנו אצל הרבי את השאלות שהוכנו וירשמו המענות של הרבי ."
בי"ג כסלו הגיעו לספריה, הרבי עורכי הדין שלנו, הר"י קרינסקי והרא"י שמטוב, ושם נשאלו השאלות ונתנו המענות".
אם כן אנו רואים במוחש מעדות זאת של הרב לוין שליט"א כי אכן הרבי נשאל שאלות ונתן מענות.
הרב שלום דובער לוין הוא האדם הכי בקיא בנושא "משפט הספרים" הוא אסף את כל הראיות בתיק, הדריך את כל העדים ושימש כעד מרכזי בעצמו במשפט.
אך במהלך השנים שאני חוקר את משפט הספרים סיפרו לי אנשים יודעי דבר כי הסיבה לכך שהרבי לא העיד היא הסכמה בין הצדדים וכי מעולם לא ניתנה החלטה רשמית אשר קבעה שהרבי לא יעיד.
ואכן בספרו המעולה של הרב שמואל לובצקי, דידן נצח, בהוצאה החמישית אשתקד הופיע פסקה שלא ראיתי אותה קודם בעמוד 87 כדלקמן:
"אחד הדברים שסייעו לכך שהרבי לא יצטרך לבוא ולהעיד, הוא שנודע לב.ג. שאגו"ח רוצים להביא את אבין הרש"ג להעיד עבורם, כשהוא שמע זאת, הוא אמר שמסכים הוא אשר הרבי לא יבוא להעיד, בתנאי אשר גם הרש"ג לא יעיד עבור אגו"ח."
והנה לאחר כמעט ארבעים שנה יוצאת האמת שהייתה חבויה לאור כי מעולם לא הייתה החלטה כזאת וכי הכל פרי הסכמות בין הצדדים.
אולי לאחר גילוי חשוב זה בהגיענו לשנת הארבעים לאירוע יש להתבונן עליו בצורה יותר מפוכחת.
נדגיש נקודה חשובה התקופה בה היה האירוע הייתה תקופה חשוכה בה החסידים ראו את הרבי סובל ולא יכלו לעשות דבר מעבר להתפלל הימים היו ימים ספורים לפני פתיחת המשפט.
מרבית החסידים לא הבינו דבר בהליך וכמעט כולם היו ממודרים מהאירועים.
לכן כל שביב מידע התפשט כמו אש בשדה קוצים .
לכן ידיעה כה מרעישה שהרבי לא יצטרך להעיד הייתה בשביל החסידים קרן אור בוהקת והם חגגו אותה עד תום וזה מובן.
אבל עתה משאנו יודעים את העובדות ובמיוחד הציטוט של "מלך לא מעיד" שמתייחס למלכי ישראל ולא לבית דוד אינו מעורר תחושות טובות.
לכן לעניות דעתי יש להסב את תשומת לב למשהו אחר והוא הגיבור השקט והטרגי של משפט הספרים, הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג).
י"ג כסלו הוא חג של חסידים מעצמם ולא מתוך הוראה של הרבי.
וככזה לעניות דעתי יש להביא דוגמא חיה של חסיד מהמעלה הראשונה כמו הרש"ג.
חשוב לציין שהרש"ג היה מועמד רציני בעיני רבים להיות רבי – היום זה מגוחך לחשוב כך אבל אז שאנשים לא הכירו את הרבי כך היה.
בנוסף הרש"ג משפט הספרים גבה מהרש"ג את כל משפחתו את אשתו ואת בנו היחיד .
מעשה זה של שכנוע בנו לא להעיד את הרבי היה מעשה ראשון שלו שהועיל לניצחון במשפט הספרים.
וכן המעשה האחרון שעשה הרש"ג לפיו הוריש את כל רכושו לאגו"ח הוא היה הזרז להסכם הפשרה הסופי עם ב.ג. שהוביל לסיום סאגת משפט הספרים כמו שכתוב הרב לובצקי בספרו בעמוד 206 כדלקמן:
"ביודעו כי כל מעלליו נמוגו ביקש ב.ג. שיתנו לו מהכסף של אביו הרש"ג – אשר נפטר ביום ו' אדר התשמ"ט – (היות והוא כתב בצוואתו אשר מעביר הוא את כל רכושו ל"אגודת חסידי חב"ד ), והוא יחזיר תמורת זאת את הספרים (13 במספר)שהיו על שולחנו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע ביוד שבט התש"י ואשר קיבל מסבתו. הרבי הסכים שיעשו בזאת פשרה ( הייתה זאת הפשרה היחידה אשר הרבי הסכים לעשות במשך כל תקופת המשפט הספרים) על תנאי שהנ"ל יחתום שלא ידבר ולא יכתוב בעיתונים וכיו"ב שום דבר על ליובאוויטש".
רואים בבירור כי מעשיו הנאצלים של הרש"ג הביאו לפיתרון סופי של פרשת הספרים.
כחג חסידי במקום לעניות דעתי, לחגוג אירוע ניסי שלא היה עדיף להזכיר את הרש"ג והעלות על נס את מסירתו לרבי שהובילה לכך שהוא נותר בסוף חיו גלמוד ולמקושר לרבי והכל נעשה בשקט ומאחורי הקלעים.
גוט יום טוב!