-
"האויב הגלותי משווע לרגע בו נכריז על הפסקת אש, הוא מחכה למצב בו נרגע מעט מאש החיות בבשורת הגאולה, מהעקביות והלהט סביב תורת הגאולה ושיחות הדבר מלכות, מהקאך הגדול על "יחי אדוננו" וקבלת פני משיח. רק אז הוא יוכל לחדור לליבנו ולקרר אותנו בצורה מושלמת" • טורו השבועי של הרב מני ששון, באדיבות מגזין 'בית משיח' • לקריאה
עורך תוכן|ט׳ בכסלו ה׳תשפ״ההרב מנחם מענדל ששון, מגזין 'בית משיח'
בימים אלו בהם הפסקת האש בין ישראל לארגון הטרור בצפון עדיין "חתומה על הנייר", זה הזמן לקחת מסר עמוק לחיינו בדרך להבאת הגאולה מהו הסיכון הגבוה בהפסקת אש ומדוע צריך להתרחק ממנה כמפני אש..
אבל רגע קודם שנדבר על מנגנון 'אש הגאולה' שבקרבנו – נדפדף קצת אחורנית להיסטוריה הלא-רחוקה בארץ הקודש בהפסקות האש למיניהם וניווכח בבהירות לתוצאה המוסכמת: הפסקת אש – היא חיזוק האויב! הפסקת אש היא זמן לתחמוש כוחות האויב ולביצור עמדותיו כהכנה למתקפה הבאה! במילים אחרות – היא הפרס האהוב ביותר של האויב…
אחת הדוגמאות הטובות לכך היא הפסקת האש הכואבת שהתבצעה כתוצאה ממלחמת ששת הימים – לאחר מלחמת ההתשה, בה נקבע כי על ישראל לסגת מתעלת סואץ והמצריים מתחייבים שלא להעביר ארטילריה כבדה אל מעבר לתעלת סואץ. אך בפועל כמצופה, יום לאחר חתימת החוזה העולם כולו חזה בהפרתו, וראה כיצד המצרים חוצים את התעלה עם כלים ארטילריים ומתבצרים עמם בחצי-האי סיני… תוצאה שהביאה לאסון כבד במלחמת יום הכיפורים…
על הפסקת האש הזו הזהיר הרבי מלך המשיח וניבא את תוצאותיה (שיחת כ"ח תמוז תש"ל): "פשוט וברור, שכל "הפסקת-האש" הזו, היא הסחת דעת, כיון שבזמן הזה, נאצר רוצה לבנות ולהכניס נשק לתעלת סואץ. כעת, הנשק שנקנה והתקבל מהצרפתים והרוסים עומד בלוב, וממתין למשלוח. ממתינים רק לרגע שבו יפסיקו להפציץ, ואז יוכלו לשלוח את כל הנשק, ולהתחיל לבנות שם".
במילים אחרות, האויב האכזר משווע ומחכה לרגע בו הצד החזק יכריז על הפסקת אש על מנת שהוא יוכל להשתקם לצורך המתקפה הבאה, וכך היה לעולמים – כ"ידוע ומפורסם, שבמלחמת העולם השניה וכן במלחמות שלפניה ביקש הצד המנוצח שקודם שיתחילו במשא-ומתן על השלום – יעשו הפסקת-אש, וכל אנשי הצבא התנגדו לזה – בהסבירם שינצלו את הפסקת האש לביצור" (שיחת ש"פ עקב תש"ל).
לכל מי שיש מעט מוח בקודקודו – הלוגיקה הזו פשוטה ומובנת, בטח כשעומדים מול אויב שאין לו כל רצון או כוונה מסוימת כלשהי להשלים עם הצד השני אי פעם. ההוכחה הטובה ביותר לכך – היא מה שאנחנו חווים על בשרנו בארץ הקודש בימים אלו המכונים "הפסקת אש" בהם הצד השני עושה כל שביכולתו על מנת לבצר את עמדותיו, לחמש את נשקו, לשקם את פצעיו ושורות חייליו, ולתכנן את ההתקפות הבאות שכבר מטפטפות על עמדות צה"ל בצפון. זהו הפרס הכי גדול שהם קיבלו מתחילת המלחמה…
אש תמיד!
כחסידים העומדים בתקופת הרת גורל לפני ההתגלות המושלמת, בואו ונלמד מהמצב הנוכחי 'פרק' משמעותי לחיינו האישיים, פרק המהווה אזהרה מחד גיסא ותנופה לעבודה מתמדת מאידך גיסא.
היסוד הוא חד מאוד – בקדושה אין הפסקת אש! אש הקודש שבזמבח האדם צריכה לבעור תמיד כמו האש על מזבח התמיד אשר עליו "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה". האש היא 'אש תמיד' ואין בה מצב של כיבוי ולו לרגע, ודווקא כשהיא בוערת בתמידיות היא מכבה את כל העניינים הבלתי רצויים המנסים להתגנב לנפש האדם ולהסיטו מעבודת הקודש.
הנקודה הזו היא אבן יסוד בחיי כל חסיד. לא חינם אדמו"ר הזקן העיד שהרב 'המגיד' אמר לפני את התורה הזו 10 פעמים "כדי לחקקה בעשר כוחות נפשי" (היום יום כ' אדר שני), כי רק עם אש תמידית ניתן לנצח את ה"לא" של העולם, את ה"לא" של המתנגד התורן שבכל דור ודור, ואת ה"לא" של האויב האכזר המשווע להפסקת אש על מנת ליצור תקיפות נוספות לאור הפירצה הקוראת לגנב.
"מוכרחת להיות "אש תמיד" – להט תמידי בתורה ומצוות" אומר הרבי בשיחת שבת פרשת זכור תשי"ז, "הלהט צריך להיות תמידי, כי אם עומדים בקרירות למשך זמן קצר, יכול בינתיים להתגנב ה"לא" . . צריכים לזכור תמיד שלא ליתן מקום, ח"ו, להקרירות דעמלק, אפילו לרגע אחד, כמו שכתוב "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה"".
אש מערכת הגאולה
את הנקודה היסודית הזו עלינו לקחת לחיינו לקראת הגאולה האמיתית והשלימה:
אין הפסקת אש בעניני גאולה ומשיח! אין מצב שבו אנחנו נרגעים, מורידים הילוך, או מאיטים את קצב הפעילות והעשייה למען הגאולה. אם ברצננו לחיות משיח בצורה אמיתית – עלינו לדאוג שאש הגאולה תבער בתוכנו באופן תמידי.
האויב הגלותי משווע לרגע בו נכריז על הפסקת אש, הוא מחכה למצב בו נרגע מעט מאש החיות בבשורת הגאולה, מהעקביות והלהט סביב תורת הגאולה ושיחות הדבר מלכות, מהקאך הגדול על "יחי אדוננו" וקבלת פני משיח, כי רק אז הוא יוכל להיכנס לליבנו ולקרר אותנו בצורה מושלמת.
כי הפסקת אש – היא הפרס האהוב ביותר של האויב…
מה שנדרש הוא – אש תמיד! אש שהיא תמידית, לא רגעית, לא זמנית, לא חודשית, ולא שנתית. כל הזמן לדאוג להבעיר את אש הגאולה בקרבנו, ללמוד כל שבוע ללא דילוג ופסיחה את שיחת הדבר מלכות, ללמוד כל יום עניני גאולה ומשיח ופתגמים מבשורת הגאולה של מלכנו משיחנו, לראות כל יום את עידודי ה"יחי" הסוערים והנצחיים של הרבי מלך המשיח, ולדבר ללא הרף בכל שיחה ובכל הזדמנות על הגאולה ומלך המשיח.
בתקופה הזו בה אנו עומדים על סף הגאולה – אין הפסקת אש! לא מפסיקים להבעיר את אש המערכה לקראת הגאולה, ודואגים ללבות זאת בקרב תלמידינו, מקורבינו וילדינו!
לא להפסקת האש!
תגיות: הפסקת אש, הרב מני ששון, מגזין בית משיח, משיח בשיח