עיוות דברי הרבי לא מגיע מלמדנות אלא מדעות קדומות!

קטעים מנאומו של הרב יצחק גולדברג, ראש ישיבת תות"ל מגדל העמק, בכנס כ"ח ניסן תשנ"ד

"…מה שצריכים לעשות, זה פשוט לבצע את ההוראות של הרבי שליט"א שנאמרו בתקופה הזאת, לבצע את מה שתבע הרבי מכ"ח ניסן עד כ"ז אדר – לא ח"ו להעלים אותם! לפתוח אותם עוד ועוד, ללמוד אותם, לחיות אותם – עד שיכנס ויחדור למוחנו וליבנו בפנימיות – ולמעשה בפועל.

מי יודע להוריד העלם והסתר, מי יכול להוריד העלם והסתר? רק הרבי! כדי להוריד את ההעלם והסתר הזה – עלינו ללכת בכוחו של הרבי, ומהו הכח של הרבי? זה לקבל את הדברים המפורשים שיצאו מפי קדשו – ולבצעם בפועל, בלי שום פשטאלע'ך, בלי שום פירושים, דברים כפשוטם!

ככל שנבצע יותר ונחיה יותר באמונה שלימה ותמימה בדברים שהרבי שליט"א חינך אותנו ודיבר אתנו בתקופה שקדמה למצב ההעלם והסתר הנוכחי – זה מה שימהר ויזרז את קץ ההעלם ויביא להתגלות המלאה והמושלמת.

…אנחנו לא שומעים היום מאמר מהרבי, אנחנו לא שומעים שיחה מהרבי.. הרבי נותן את עצמו אלינו, הוא מראה את עצמו והוא מזיז בתנועות גופו.. במה? עם מה הוא נותן ואת מה הוא מחי'? את האמונה הזאת, שאנחנו נחי' עם זה ש"יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".

כל מי שיש לו קצת רגש, קצת שכל, קצת אמונה – הי' לוקח את הדברים האלה ואת הרגעים האלה כדי להתקשר בהתקשרות עצמית ופנימית עם הרבי שליט"א כמלך המשיח שהוא זה שיגאל אותנו. שזה יכנס במוח ובלב עד שיוחדר אצל כל אחד ואחד מאיתנו ש"אין בליבנו אלא אחד!" שלא יתכן ולא שייך אחרת, זה מחוייב המציאות.

לכל חסיד חב"ד צריך להיות חדור אצלו, אין לו בעולמו אלא הרבי – הרבי שמבריא ומתגלה הרבי שגואל את עם ישראל. אין שום מחשבות זרות אחרות! זה הרבי שאתה רואה אותו בזמן השירה, כך הוא נראה, ככה הוא נותן ועם זה צריכים לחיות. נקודה".

 "לצערנו, ישנם "חכמים" למיניהם שמעוותים ומעקמים דברים מפורשים של הרבי, מעלימים דברים מפורשים של הרבי רח"ל… צריך גם להתייחס לזה, למרות שזה יחידים ואין לדבריהם שום ערך ומשמעות…

יש שיחה של הרבי שהרי איך יתכן שדוקא אחרי מתן תורה שהי' "אנכי ה' אלקיך" ועם ישראל הי' בדרגא גבוהה כזו דווקא אז בנקודת השיא – הגיעה אחר כך נפילה כזו של חטא העגל, והרבי הסביר זאת ב"יינה של תורה" על רש"י:

כתוב שם בפסוק על פרשת העגל: "ויצר אותו בחרט ויעשהו עגל מסיכה" אז יש שם שלשה דיבורי המתחיל, שבכל אחד מהם מביא רש"י שני פירושים, אבל כל פעם בסגנון אחר. בראשון הוא פותח ב"יש לתרגמו בשני פנים", בשני הוא מתחיל ב"יש אומרים", ובשלישי "דבר אחר". והרבי אומר שכאן בדיבורי המתחיל האלו, רש"י מלמד ומרמז איך מתדרדרים מ"אנכי ה' אלוקיך" – עד ל"ויצא העגל הזה".

הכל מתחיל שכשאתה לומד משהו – אתה אומר "יש לתרגמו בשני פנים", יש לו עוד פירוש… מזה נשתלשל אחר כך שהוא נהי' יש ומציאות, זה כבר "יש אומרים" ויש מדברים, זה הישות שלו מדבר, ועד שהוא מתדרדר ונהי' ל"דבר אחר" נבדל ונפרד לגמרי מאלוקות…

לוקחים שיחות של הרבי, מתרגמים אותם אחרת – עד שהסך הכל, הסוף פסוק, מהי השורה התחתונה? שמה שכתוב כן הכוונה לא, מה שכתוב יום הכוונה לילה, מה שכתוב מותר הכוונה אסור. במילא אז זה אסור אז זה לילה אז זה לא…

ואני שואל, ממה זה נובע? האם זה נובע מלימוד והתעמקות יתירה בלימוד השיחה? לא ולא!! זה נובע מדעות קדומות!.. דעות קדומות שנמצאות במוח ובלב במשך שנים לפני זה. זה לא מתחיל מכ"ז אדר, זה לא מתחיל מכ"ח ניסן, זה מדעות קדומות. והדעות הקדומות האלה – הם הם שמבארים ומסבירים את הפשטלע'אך האלה בשיחות…"