-
בחודש האחרון עלה בעקביות חלקם של ילדים ובני נוער בקרב הנדבקים החדשים. דו"ח חדש קובע כי 855 מתוך 2,090 החולים שאובחנו בסוף אפריל הם ילדים. בבית שמש ובמודיעין עילית עומד שיעור הילדים מקרב החולים החדשים על כ-50%. רק תשעה ממאות הילדים אושפזו, רובם במצב קל • לכתבה המלאה
אילוסטרציהיודי|ז׳ באייר ה׳תש״פ855 מתוך 2,090 הנדבקים החדשים בקורונה מ-19 עד 29 באפריל הם ילדים. כך עולה מנתונים שפורסמו השבוע על ידי מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה. בדו"ח שפורסם השבוע נקבע כי בחודש האחרון עלה בעקביות חלקם של ילדים ובני נוער, עד גיל 18, בקרב הנדבקים החדשים – כך מדווח באתר Ynet שעושים סדר בעניין חשוב זה.
תחילה היה שיעור החולים בגילים אלו נמוך מאוד ביחס לחלקם באוכלוסייה, וכעת עולה מהדו"ח כי כ-40% מהחולים החדשים הם בני פחות מ-19. עוד בנתונים: 36% מהחולים החדשים בני 44-20, 12% בני 59-44, 5% בני 70-60, 3% בני 80-71 והיתר בני יותר מ-81. מבין 2,090 החולים החדשים, 1,997 נדבקו בארץ ו-93 בחו"ל. חולה אחד נפטר, 14 מאושפזים במצב קשה ו-22 במצב בינוני.
במרכז המידע מסבירים כי הגידול בחלקם של הילדים ובני הנוער מקרב החולים החדשים נובע ככל הנראה מעלייה במספר ההדבקות בתוך הבית כתוצאה מההסגר ומעליית חלקם של המגזר החרדי והערבי במספר הנדבקים הכללי. עוד נכתב בדו"ח כ כי שיעור הילדים בקרב החולים במצב קשה והמונשמים עודנו נמוך מאוד.
מהנתונים עולה כי בירושלים נדבקו בתקופה הזו בסוף אפריל 242 ילדים, בבני ברק 157, בבית שמש 66, במודיעין עילית 46, בביתר עילית 29, בחורה 29, באלעד 21, באשדוד 16, בדיר אל אסד 15, בנתיבות 11, בגבעת זאב 10 ובטייבה גם כן 10. הדו"ח אינו מזכיר ערים כמו תל אביב, חיפה, חולון, ראשון לציון, באר שבע, נתניה, פתח תקווה, רמת גן ועוד ערים רבות ברחבי הארץ. בדו"ח מופיעה שורה של "לא רשום" ולפיה 98 מהילדים שחלו בסוף החודש לא שויכו למקום מגוריהם.
על פי הנתונים, בירושלים אובחנו באותה תקופה 645 חולים, כלומר 37.5% מהמאובחנים החדשים בבירה הם ילדים. בבני ברק אובחנו בסך הכול 346 חולים חדשים, 45% מהם בני פחות מ-19. בבית שמש נדבקו 131 חולים חדשים, ועל פי הנתונים יותר ממחציתם ילדים. גם במודיעין עילית, שם נדבקו 87 חולים חדשים, מחצית מהם הם ילדים. המצב דומה גם בביתר עילית.
עוד קובע מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה כי 162 מהמאובחנים החדשים הם בני עד שנתיים, 91 בני שנתיים עד חמש, 173 בני 6 עד 11 ו-429 בני 12 עד 19. מבין מאות הילדים, רק תשעה אושפזו בבתי חולים, רובם במצב קל. מהתפלגות הגילאים עולה כי כ-50% מהחולים שטרם מלאו להם 20 הם למעשה נערים בני 12 עד 19. 20% בני 6 עד 11 ו-11% בני שנתיים עד חמש. 19% מהילדים החולים הם בני פחות משנתיים.
דו"ח נוסף של מרכז המידע, שכותרתו "תחלואת ילדים בקורונה, פוטנציאל ההדבקה והשפעת פעילותן של מערכות חינוך על העברת המחלה באוכלוסייה", בדק את האפשרות להחזיר את הלימודים לסדרם, לפחות בחלק מהכיתות. בתחילת הדו"ח נכתב בפירוש כי אין כיום ממצאים חותכים המאפשרים להעריך כיצד תשפיע פתיחתם של מוסדות החינוך על התחלואה הכללית.
מחברי הדו"ח העלו אפשרות של "תחלואה נסתרת" בקרב ילדים. בדו"ח נכתב בין היתר כי ממחקרים שונים בעולם עולה כי ילדים נדבקים בנגיף הקורונה, אך אלה הנושאים את הנגיף מפתחים תסמינים קלים לרוב וחלקם לא מראים סימפטומים כלל. ייתכן כי זו הסיבה שממעטים לבדוק ילדים בבדיקות קורונה ולכן שיעור התחלואה בקרב ילדים נמוך. אי לכך, קיים חשש כי ילדים עלולים להיות "נשאים שקטים" של המחלה ולהפיצה באוכלוסייה. מנגד, נכתב בדו"ח, כי שורת מחקרים מהעת האחרונה מעלה כי ילדים שנדבקו בנגיף מדביקים אחרים פחות מאשר מבוגרים, ולפיכך אינם מקור הפצה מרכזי של המחלה באוכלוסייה.
מחברי הדו"ח הדגישו כי בחינת הזיקה בין היקף התחלואה בנגיף במדינות השונות לבין פעילות בתי הספר בהן אינה מעלה קשר ברור, כיוון שקשה לבודד את השפעת פעילותה של מערכת החינוך על קצב התחלואה במדינות העולם מהגבלות משמעותיות אחרות שהושתו במקביל על האוכלוסייה. כמו כן, נכתב בדו"ח, קיימים מאפיינים תרבותיים וחברתיים ייחודיים בכל מדינה העשויים למסך את היכולת לבסס זיקה זו, כגון הרגלי היגיינה בשגרה, הקפדה על המרחב הפרטי, צפיפות במערכת החינוך בימים מתוקנים, רמת המשמעת והאמינות של הורי התלמידים ועוד. בהמשך הדו"ח נכתב כי סגירת בתי ספר נעשתה בישראל ובמדינות רבות בעולם במקביל לפעולות מנע אחרות כגון סגירת פעילות המשק והמסחר והגבלות תנועה חמורות שהושתו על האזרחים.
על כן, קשה מאוד לבודד את ההשפעה של סגירת בתי הספר על היקפי התחלואה. עוד סוגייה שמעלים מחברי הדו"ח היא הצפיפות בכיתות בישראל, לעומת מדינות אחרות בעולם המערבי, שבהן מספר התלמידים בכיתות נמוך באופן משמעותי – דבר שעשוי להיות קריטי מאוד בנושא ההדבקה.
בדו"ח נכתב כי "כאשר בוחנים את המדינות שבהן מערכות החינוך נשארו פתוחות, מזהים בהן כמה מאפיינים שאינם קיימים בהכרח בשאר מדינות העולם, ובפרט בישראל. בין היתר, אפשר למנות את מידת הצפיפות הנמוכה של תלמידים בכיתות, הרגלי היגיינה משופרים, משמעת ואמינות של הורי התלמידים, הקפדה 'מובנית' של האוכלוסייה על המרחב האישי ועוד.
מאפיינים ייחודיים אלה עשויים היו לאפשר שגרת לימודים הכרוכה בשיעורי הדבקה נמוכים, ומשכך קיים קושי נוסף להסיק בהכרח מניסיונן באשר לצפוי בישראל".
תגיות: נגיף הקורונה