-
מכון התורני טכנולוגי: מסע לאוהלי הק' של רבותינו נשיאינו
גם השנה, יצאו תלמידי 'המכון התורני טכנולוגי' בימי 'בין הזמנים' לישיבת קיץ ברוסיה. המסע נערך בסימן רבותינו נשיאינו הקבורים ברוסיה, ונחתם בשבת עוצמתית בחצר ליובאוויטש שבליובאוויטש. את המסע ארגנו וליוו הרב שמואל אוחנונה, הרב תומר רום, הרב לייזי אשכנזי והת' ניצן סלומון • ליומן מסע וגלריית תמונות
"המסע הזה גרם לי להבין שחסידות וכול הקשור בה היא החיים, היא דבר חי. כמעט מאה שנה אחרי ההסתלקות שלהם ,אנחנו לא הולכים להתפלל על הקברים שלהם, אלא נכנסים אליהם ליחידות באוהל… " כתב אחד הבחורים.
בס"ד. מוצש"ק פרשת ראה אי שם בין ליוובאוויטש למוסקבה.
תובנות של אחרי מסע:
השמש כבר התחילה לזרוח, בעוד שעות בודדות אנחנו נהיה כבר על מטוס בדרך לארץ. זהו זה הסתיים, את האמת אי אפשר להגיד שזה עבר מהר. יש תחושה חזקה שהמסע הזה היה הרבה מעבר לגדר הזה של זמן, שאם לא כן אין שום הסבר הגיוני לאיך שהספקנו כול כך הרבה בשבוע בקושי. היום קצת לפני צאת השבת ישבנו כולנו למעגל סיכום במקום שלפני מאה שנה בלבד היה לליבה הפועם של חסידות חב"ד, ובו שכן בית רבינו שבבל-החצר בליובאוויטש.
הרב שמוליק אוחנונה – האיש שבזכותו כולנו חווינו את כול השבוע העוצמתי הזה סיכם את המסע, ואז נתן לכול בחור זמן לסכם בעצמו את החוויות שלו. היה מדהים לשמוע איך כול אחד חווה את המסע בצורה שונה לחלוטין. יכול להיות שרק היום בצהריים אני הבנתי מה היה המסע בשבילי…
בהתוועדות היום בצהריים הרב תומר שאל שאלה שהייתה עבורי כמו סטירה לפנים: "איך יכול להיות שתמימים רבים כיום, לא אוהבים ללמוד חסידות-הדבר הכי טהור הכי אמיתי והכי חי?" אני חושב שאם הייתי שומע את השאלה הזאת לפני שבוע לא הייתי מיחס אליה חשיבות מיוחדת אבל "המצב בשבת" גרם לי לחשוב עליה לעומק. והתשובה שמצאתי היא הדבר שאני לוקח איתי מהמסע…
שתיים עשרה שעות בלבד הפרידו בין הרגע שישבנו להתוועדות "צאתכם לשלום" בבית מנחם. לרגע שבו מצאתי את עצמי יושב בשעת בוקר מוקדמת במקום שהיה הזאל של תומכי תמימים בעיר רוסטוב. יושב בחדר הצמוד לדירה של הרבי הרש"ב שבו בעצם המסע שלי התחיל, בחדר שבו הרבי הרש"ב הסתלק.
באותו בוקר למדתי יחד עם הת' מנדי הלל את השיחה שהרבי הרש"ב אמר לתלמידי התמימים, ובה מתווה הוא את הדרך עבורם בשעה הקשה שגלי הכפירה הגבוהים הכו בעוז בספינת היהדות החסידית-"כל היוצא למלחמת בית דוד" (עמ׳69) בשיחה מסביר הרבי במילים חריפות מאוד אשר נחקקו אצלי בזיכרון ועתידות לצוף שוב כאשר התבוננתי בשאלתו של הרב תומר, את עניינם של תלמידי התמימים ושל החסידות בכלל: "עיקר ענינו של לימוד החסידות הוא, שהלימוד יהיה אדעתיא דנפשיה, הוא לומד חסידות לשם עצמו ולא לשם החסידות… בעלי ההבנה המוטעה שכוונתם בלימוד החסידות אינה אלא לשם ההבנה בלבד של ענייני השגה אלוקית ולא לשם עבודה, הנה לבד זאת שהם נשארים עמי-הארץ בלימוד החסידות וידיעת החסידות הם גם ירתי תרתי גהינם בזה ובבא. אני שונא אותם ומרחם עליהם…"
אני חושב שהבעיה של חוסר רגש ללימוד חסידות מתחילה בחוסר ההבנה הבסיסית שחסידות אינה עוד חכמה כמתמטיקה או ככול חכמה אחרת. אלא היא דבר חי-היא החיים בעצמם. אדם שלומד חסידות נטו בשביל הלימוד ולא בשביל לתת ללימוד לחלחל אל חייו, מובטח לו שלא ייהנה מלימודו. הוא דומה לכסיל המנסה לקרוא את ספר המתכונים הטוב ביותר בעולם וחווה מפח נפש מחוויית הקריאה…
המסע הזה גרם לי להבין שחסידות וכול הקשור בה היא החיים, היא דבר חי. כמעט מאה שנה אחרי ההסתלקות שלהם ,אנחנו לא הולכים להתפלל על הקברים שלהם, אלא נכנסים אליהם ליחידות באוהל…
יותר ממאה שנים אחרי שבליובאוויטש אין חסיד חב"ד אחד, שבחצר לא נותרה אבן אחת מאז, שהבית של הרבי הרש"ב ברוסטוב משמש כפנימייה, ומהזאל דאז נותרו שתי פיסות טפט על הקיר המסויד. דברים שברגע הראשון הורידו לי את המורל, חיפשתי בתחילת המסע מעין נקודות חיבור אותנטיות, אבל שאני חושב על זה עכשיו אין בזה שום דבר מאכזב – כל זה עדיין חי, זה חי אצלנו בלב וזוהי המטרה מלכתחילה. ואחרי כל הרעש והצלצולים, שעות הלימוד הנסיעות התפילות והחווייות.
אם נשאיר את הלב שלנו חם ופתוח לכל הדברים האלה אז אולי זה אומר שתפסנו קצת מהעוצמות של המסע העוצמתי הזה…
בהצלחה במסע שאחרי המסע.
כתבות נוספות שיעניינו אותך:
-
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
אחחחחח המכון הזה
שכחו להגיד תודה למי שטרחו להוציא את המסע הזה לפועל אז תודה לכם ה'הנדסאים' היה נהדר!
אתם אלופים!!
שמעתי ממקור ראשון שהיה מדהים .
ואני לא מדבר על ההחלטות הטובות שקיבלתם שם!!
אשריכם!!
אין על המכון!!
יוסף פוגל הוא כותב השורות.
יוסי ריגשת אותי, ובאמת שאני מסכים אתך לכל מילה!
המסע הזה באמת היה עמוס, ומעבר למגבלות מקום וזמן (כידוע ליודעי ח"ן :))
יחי המלך המשיח!
כל הכבוד למכון הטכנולוגי ולבחורים החמודים והמתוקים
Privacy