אוסף חותמות עם שמות עבריים מימי התנ"ך נחשף בעיר דוד

וואלה!

אוסף של עשרות בולות המתוארכות לימי ממלכת יהודה לפני החורבן הבבלי, התגלה בחפירות שנוהלו בחודשים האחרונים על ידי רשות העתיקות בעיר דוד בגן לאומי סובב חומות ירושלים, במימון עמותת אל עיר דוד (אלע"ד).

הבולות, (אשר מהן נגזרה המילה בול דואר) הן פיסות טין קטנות ששימשו בתקופות קדומות לחתימת מכתבים. מכתב שהגיע כשהבולה שלו שבורה, העיד שהמכתב נפתח לפני שהגיע ליעדו.

מכתבים אמנם לא שרדו את השריפה האדירה שהתחוללה בירושלים עם חורבנה, אך הבולות שעשויות מחומר – בדומה לקרמיקה – דווקא השתמרו טוב יותר הודות לאש, והשאירו עדות על קיום המכתבים, ואף על האנשים שעמדו מאחורי המכתבים.

לדברי אורטל כלף ודר' ג'ו עוזיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "בחפירות עיר דוד הרבות נמצאו עשרות בולות אשר מעידות על המנהל המפותח של העיר בימי הבית הראשון. על הבולות הקדומות יותר מופיעים בעיקר ציורים שונים, ונראה כי במקום לרשום את שמות הפקידים, השתמשו בסמלים שהעידו מי חתם, או אולי על מה הוא חתם. בשלבים מאוחרים יותר של התקופה – בערך מימיו של חזקיהו המלך ועד לחורבן ירושלים, מופיעים על הבולות שמות הפקידים בכתב עברי קדום. דרך ממצאים אלו, אנו לומדים לא רק על המנהל המפותח בעיר, אלא גם על האנשים שגרו ושירתו במגזר הציבורי".

שני שמות שמוכרים בהקשר של ממלכת ישראל

בחלק מהבולות מוזכרים שמות מקראיים, חלקם נמצאים בשימוש עד היום – למשל פנחס. בולה מעניינת במיוחד, מזכירה אדם בשם "לאחיאב בן מנחם". שני השמות הללו מוכרים בהקשר של ממלכת ישראל; מנחם היה מלך ישראל, ואילו אחיאב לא מופיע בתנ"ך, אך שמו דומה לשם אחאב – מלך ישראל הידוע לשמצה בסיפורי אליהו הנביא. אמנם איות השם שונה במעט, אך נראה כי מדובר באותו שם. גרסת השם המופיעה על הבולה שנחשפה – אחיאב – מופיעה גם בספר ירמיהו בתרגום השבעים, ואצל יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים ט"ו:ז-ח).

כלף ועוזיאל מוסיפים כי הופעת השם אחיאב מעניינת משני טעמים עיקריים. הראשון – היא מהווה עדות נוספת לשמות המוכרים לנו מהמקרא בממלכת ישראל, אשר מופיעים ביהודה בתקופה שאחרי חורבן ממלכת ישראל. "שמות אלו הם ככל הנראה חלק מהעדות לכך שאחרי גלות שבטי ישראל, הגיעו לירושלים פליטים מהממלכה הצפונית, והם התברגו בתפקידים בכירים במנהל בירושלים" מסביר ד"ר עוזיאל.

הטעם השני לעניין שמעוררת הבולה בקרב החוקרים, נעוץ בעובדה ששני השמות המופיעים על הבולה – לאחיאב ומנחם – היו שמות של מלכי ישראל. למרות שאחאב מצטייר כדמות לא אהודה במקרא, השם ממשיך להיות בשימוש – אם כי בגרסה של כתיב מלא – הן ביהודה של סוף ימי הבית הראשון, כפי שמשתקף בספר ירמיהו ומהבולה, הן לאחר החורבן – בגלות בבל ועד לימי הבית השני, כפי שניתן לראות למשל בכתבי יוספוס.

מכלול בולות נדיר זה מצטרף לאוצר הבולות שהתגלו בשנים האחרונות בעיר דוד ובתחומי ירושלים הקדומה האחרים, המחזקים את הכרתנו ואת הבנתנו בנוגע למעמדה המנהלי והכלכלי של ירושלים בימי בית ראשון, ויש בו כדי לתרום רבות לחקירתם של נושאים רבים וסוגיות שונות הקשורים בחברה ובתרבות של בני התקופה כגון: השפה העברית המקראית, הכתב העברי הקדום, אומנות, אוריינות מגדר ועוד.

מגוון הבולות ועוד שלל ממצאים ארכיאולוגים שנחשפו בחפירות האחרונות, יוצגו לראשונה לציבור הרחב בכנס מחקרי עיר דוד ה-18- הכנס הארכיאולוגי השנתי של מכון מג"לים, שיתקיים ביום ה' הקרוב, 7/9 בגן הלאומי עיר דוד