כסף קל – מחיר כבד • משיח בפרשה

לקריאה והורדה

איש עסקים נכנס לבנק במנהטן, ניגש למנהל ואומר לו שהוא נוסע לחודש לטיול באירופה והוא צריך הלוואה של 4000 דולר ..

המנהל שואל: יש לך בטחונות או ערבויות כלשהם?

האיש משיב: יש לי רולס רויס חדשה, אני מוכן להשאיר אותה כערבות.

המנהל מסכים ונותן לו את ההלוואה, לוקח את מפתחות המכונית ומבקש מהשומר

להחנות את הרולס רויס בחניית של הבנק.

לאחר חודש, שב האיש מהטיול בחו"ל, מגיע לבנק, נכנס למנהל ומבקש להחזיר את ההלוואה. המנהל מבצע חישוב של הריבית, ואומר: אתה חייב 4012 דולר.

הוא משלם את מלוא הסכום, ואז מנהל הבנק שואל:

תגיד, הסתכלתי בחשבון הבנק שלך וגיליתי שאתה מאוד עשיר, למה היית צריך הלוואה של 4000 דולר??

האיש ענה: "האם יש עוד מקום במנהטן שהייתי יכול להחנות בו את הרולס רויס שלי ב 12 דולר לחודש?

בפרשת בהר מצווה התורה על איסור ריבית. תיווי זה מסתיים במילים החריפות:" אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים וגו להיות לכם לאלוקים" (בהר כה, לח). מה כל כך "חריף" בביטוי הזה?

הספרא (שם) לומד מהסיומת הזאת את המשוואה הבאה: "כל המקבל עליו עול ריבית, מקבל עליו עול שמיים, וכל הפורק ממנו עול ריבית, פורק ממנו עול שמים. כל המודה במצות ריבית, מודה ביציאת מצרים, וכל הכופר במצות ריבית, כופר ביציאת מצרים".

לפי הנ"ל, נראה שאיסור ריבית הוא מהאיסורים החמורים ביותר, עד כדי כך שכל מי שמנסה לעשות קצת כסף מהצד, ע"י הלוואה בריבית, נקרא ככופר בעיקר, כופר ביציאת מצרים, ואם זה לא מספיק לכם, אז קבלו את המדרש הבא (המובא להלכה בשו"ע אדה"ז הל' ריבית, ב) "המלוה בריבית אינו קם בתחיית המתים"!

בגלל, שמישהו עשה כמה אחוזים מהצד על הכסף שלו, לוקחים ממנו את הזכות של תחיית המתים?! על מה ולמה? מה כל כך חמור בעבירה זו, ומה הקשר בין העבירה עצמה לעונש המגיע עליה? מדוע מי שמלוה בריבית לא יקום בתחיית המתים?

על מנת לענות על השאלה הזאת, נצטרך להקדים בשאלה נוספת (כדרכו של יהודי, שעונה על שאלה בשאלה)

מדוע יהודים צריכים לקיים מצוות על מנת לקבל שכר? מדוע ברא הקב"ה את עולמו בדרך של שכר ועונש? האם לא היה יכול להיות עולם בו אנו מקבלים כל טוב סלה מבלי להניד עפעף ומבלי להרים אצבע?

השאלה מתחזקת לפי תורת הקבלה, בספרי הקבלה (ע"ח שער הכללים בתחילתו) מובא שהטעם לבריאת העולם היה "כד להיטיב לברואיו" כי "טבע הטוב להיטיב". אם כן, לכאורה, היה הרבה יותר טוב אם הקב"ה היה רק נותן ונותן, השפעות ברכות והמשכות, מבלי לבקש שום תמורה-תורה ומצוות. אז, לשם מה צריכים את כל עבודת ה' הזאת?

התשובה היא-כשנותנים לאדם מתנת חינם, הוא מרגיש בושה ועלבון, הוא מרגיש חסר ערך, כמו טפיל. מכיון שהקב"ה רצה לתת לנו את תכלית הטוב, הטוב האמיתי, הוא רצה שאנחנו "נרויח" את ההשפעות שהוא נותן לנו., שלא נקבל אותם בחינם, כדי שהם לא יגרמו לנו בושה וכלימה. זוהי גם הסיבה שעבודת האדם גורמת לשינוי אמיתי בשמיים, בעולמות הרוחניים ובספירות העליונות. כי אם עבודת האדם לא הייתה משפיעה באמת, משנה באמת, הרי שגם אז הוא היה מרגיש שמה שהקב"ה נותן לו בתמורה הוא בחינם, כי הרי הקב"ה לא "הרויח" שום דבר מעבודתו.

דוגמא לדבר: באם אדם עובד למחייתו, אבל המעביד לא מקבל שום הנאה או סיפוק מעבודתו, הוא לא מרויח מכך כלום, הרי שגם אם המעביד ישלם לפועל על שכר הטרחה, הפועל ירגיש עלבון ובושה, הוא ירגיש שעושים לו טובה ונותנים לו עבודה, אבל באמת אף אחד לא צריך אותו והוא לא משפיע באמת. לכן, ברא הקב"ה את העולם באופן כזה, שעבודת האדם, לימוד התורה וקיום המצות שלנו, פועל שינוי משמעותי בעולם הזה ובעולמות העליונים, כדי לתת לנו את ההרגשה הטובה שאכן "מגיע לנו" תשלום.

המלווה בריבית כופר, למעשה, בעקרון הבסיסי הזה. הקב"ה קבע בכל שפע יבוא לעולם ע"י עמל ועבודה, ואילו המלווה בריבית מחפש לקבל רווח ללא כל עמל, הוא רוצה כסף קל, שיינתן לו מבלי כל עבודה ממשית מצידו, לכן הלוואה בריבית גוררת בעקבותיה שינוי יסודי במערך הבריאה, ולכן היא חמורה כ"כ, כי היא באה לערער את יסודות הבריאה.

אבל, עדיין לא מובן מה הקשר בין הלוואה בריבית לתחיית המתים? ומדוע המלוה בריבית לא יקום בתחיית המתים?

ידועים דברי חז"ל, שהקב"ה מתנהג עם בני האדם ב"מידה כנגד מידה", כמו שהם מתנהגים אחד לשני. (אם היינו זוכרים את זה, סביר להניח שיהיו מתנהגים קצת יותר יפה לזולת…)

שיהודי מלווה כסף לחברו ונזהר שלא ליטול ממנו ריבית, הרי שהוא משתתף עם הזולת בעסקיו ובמסחרו ונותן לו כוח להתפרנס. גם הקב"ה נוהג עם היהודי באותה מידה, והוא משתתף עם היהודי בעבודתו. לעומת זה, אם יהודי אינו נזהר באיסור ריבית, משמעו שאין הוא מוכן להשתתף עם הזולת ולסייע לפרנסתו. לכן גם מלמעלה מתנהגים איתו באותה מידה ואין משתתפים עמו בעבודתו, אלא מניחים לו לעשות את עבודתו בכוחותיו-שלו.

כשיהודי זהיר במצוות ריבית, והקב"ה נהיה שותף בקיום המצוות שלו, הרי שזה נותן לאדם כח אינסופי לשנות את העולם, ולהפוך את העולם מעולם מוגבל לעולם נצחי. כי כמו שהקב"ה נצחי וקיים לעד, כך רוצה הקב"ה שאנחנו נהפוך את העולם להיות כלי קיבול לנצחיות הזאת, ע"י קיום המצוות. וזה יקרה בתחיית המתים! אז, העולם הזה הגשמי יהיה כלי לעצמותו ומהותו יתברך, ולכן גם הגוף הגשמי יהיה נצחי, כפי שהקב"ה עצמו נצחי. דבר זה נעשֶה על-ידי קיום התורה והמצוות בזמן הזה, שעל-ידה הופכים את מציאות העולם הגשמית שתהיה 'דירה' לו יתברך.

אולם עבודת הברואים מצד עצמה אין בכוחה לחולל את המהפך הזה, מכיוון שהיא מוגבלת מעצם מהותה.הכח לשנות את מציאות העולם אינה מהכוח המוגבל שלנו, אלא היא מגיעה מהשותף שלנו, הקב"ה ש'קורא ושונה' כנגדנו, ואנחנו עושים זאת בכוחות האין-סופיים שלו.

אולם מי שמלווה בריבית גורם שיתנהגו איתו מלמעלה באותה מידה שהוא נוהג, וכשם שהוא אינו משתתף בפרנסתו של חברו, כך מלמעלה אין משתתפים איתו בעבודתו הרוחנית. לכן אין לעבודת התורה והמצוות שלו הכוח להפוך את מציאות העולם ל'דירה' לו יתברך, וממילא אין גופו מקבל את הכוח הנצחי שיאפשר לו לקום בתחיית המתים.

להפך, על-ידי ריבית (הנשך) הוא 'נושך' ומחסר חיוּת מהקדושה, וכאשר חסר בקדושה – גוברת הטומאה, ויחד איתה הקליפה הגורמת למוות.  זה הקשר בין איסור ריבית לבין הקימה בתחיית המתים, כי על-ידי הזהירות באיסור ריבית זוכים לתחיית המתים.

נסיים בסיפור על זהירות מאיסור ריבית ועל ל"ג בעומר שחל שבוע שעבר. מספר איש עסקים חרדי. "יומיים לפני ל"ג בעומר, הגיע אליי למשרד חבר ותיק, גם הוא איש עסקים במקצועו, עם הצעה מפתה. חמש שעות ישבו על העסקה, מיזם נדל"ן מבריק של חברה רציני מאוד, וההשקעה היתה אמורה להיות כהלוואה לחברה, עם ערבויות אישיות של בעלי החברה. על פניו, זוהי הייתה הצעה מעולה, אבל יחד עם זאת, מסוכנת. כי היה מדובר על סכומים גדולים ביותר.

החלטתי, שבעוד יומיים יחול ל"ג בעומר, ואז אהיה על ציון הרשב"י במירון, וה' יהי' בעזרי!

ביום ל"ג בעומר, תוך כדי שאני יוצא מציון הרשב"י, אני פוגש את אחד מגדולי הרבנים בארץ. ניגשתי לרב וסיפרתי לו שאני עומד לפני עיסקא גורלית, ואני מבקש ברכה שהעסק יצליח והכל ילך כשורה. הרב הרים את עיניו ואמר: תדע לך, היום הוא יומא דהילולא דרבי שמעון בר יוחאי. נכדו רבי שמעון בן אלעזר, אומר בגמ', כי כל המלווה בריבית נכסיו מתמוטטין ומאידך הנזהר בריבית נכסיו מתברכים!

אינני מבין גדול בריבית, מנין אדע להיזהר? שאלתי לתומי. והרב נענה ואמר כי בעוד כשעה הוא מסיים את התפילות, "ואם ברצונך, לאחר שאסיים, נוכל יחד לשבת וללבן יחדיו את הדברים". כמובן שנעניתי להזמנה. וכך לאחר שהובנו היטב כל צדדי העיסקא, הורה לי הרב לדרוש, שהנכס מהקרקע ירשם על שמי. בעלי החברה אמרו, שמבחינתם, הם מאוד ישמחו שהקרקע תירשם על שמי, היות והרישום על שמם מהווה עבורה בעיית מיסוי. אך שאדע בוודאות שני דברים: האחד, שזה כרוך בעלויות העברת בעלות. ובנוסף, באופן זה אהיה חשוף לסיכונים, במידה והעסק לא ירוויח כמצופה. אותם אלה שמשקיעים במסלול של הלוואה עם בטחונות, יהיו זכאים לקבל את כספם ראשונים, כפי המוסכם. ורק במידה וישארו רווחים לאחר מכן, אהיה זכאי לקבל את חלקי.

סופו של הסיפור התגלגל כך, שבעקבות עסקאות שונות שאינן קשורות לעיסקא זו, שלא עלו יפה, אותה חברה פשטה את הרגל לאחר כשנה, וכל אותם שהשקיעו את כספם כהלוואה עדיין בתביעות מול אותה חברה, בניסיון לממש את נכסי החברה, ולמזער, ולו במעט, את הנזק שלהם.

ומאידך אני, לא רק שלא הפסדתי, אלא אדרבה, היות והחברה רשמה חלק מהקרקע על שמי, הרי שהתוצאה היא שהקרקע שייכת לי."

שבת שלום!

__________

מבוסס על לקו"ש חלק ג עמוד 1007 ואילך

____________________

שליח? רב קהילה? זה בשבילך! קבלו את משיח בפרשה דרשה שבועית עם רעיונות מתורת הרבי בעניני גאולה ומשיח על פרשת השבוע, מונגשות בצורה מעניינת ואקטואלית עם סיפורים והוראות לחיים.

הירשם עכשיו לקבלת הדרשה בוואטסאפ:

עברית – לחצו כאן

אנגלית – לחצו כאן

רוסית – לחצו כאן

צרפתית – לחצו כאן