להוסיף בלי לאבד • משיח בפרשה

חודש אייר- ר"ת אני ה' רופאך מגיע לעולם לאחר חג הפסח. מדוע?

כי אחרי שנשברו לנו השיניים מהמצות

מסתחרר לנו הראש מכמות היין

הלכה לנו הקיבה מהמרור

ויצא לנו מהאף תפוחי אדמה

לא מגיע לנו קצת בריאות?!

ידועה שיטתו של הרבי מה"מ שכל קביעות בלוח השנה היא משמעותית ובעלת מסר, כי כל דבר שקורה ליהודי, ולעם ישראל בכלל, הוא בהשגחה פרטית מאת ה'. בודאי שהדבר תקף גם לקביעות הימים, שבועות, חודשים ושנים בלוח השנה היהודי. השבת הנוכחית נראית כשבת די רגילה לכל דבר, זו היא שבת ר"ח אייר, ונקרא בה את הפרשיות תזריע מצורע. לכאורה, אין כל חדש בשבת ר"ח, כי ע"פ הסדר הקבוע בלוח שלנו, כל שישה חדשים (או פחות מזה) חייב ראש חודש לפול ביום השבת. אז אם זה קורה לפחות פעמיים בשנה, מה "הרעש" הגדול שעושים מזה?

ובכלל, איך זה קשור לפרשת השבוע, פרשת תזריע מצורע? ואיך זה קשור לחידוש המיוחד של חודש אייר דווקא?

במילים פשוטות, מה הקשר בין א)שבת ב)ר"ח ג) אייר ד) תזריע מצורע ל….גאולה האמיתית והשלימה?

בהתוועדות שמיימית, אותה ערך הרבי מה"מ באותה קביעות בשנת תשמ"ב, הרבי מגלה לנו את התשובה לשאלה האמורה. קודם כל, הקשר בין שבת לראש חודש. השבת קשורה עם ימי השבוע, ואילו ראש חודש קשור עם ימי החודש. השבת, הקשורה עם ימי השבוע, מסמלת את מהלך השמש, מהלך קבוע ובלתי משתנה. השמש זורחת ושוקעת בסדר מסודר כבר 5786 שנה, מדי יום ביומו, בדיוק באותו אופן.

לעומת זאת, ראש חודש וימי החודש קשורים עם מהלך הלבנה, בו חלים שינויים מדי יום, בחציו הראשון של החודש הלבנה גדלה, ואילו בחציו השני של החודש הלבנה פוחתת והולכת, עד שראש החודש מסמל את התחדשות הלבנה, או בלשון ההלכה:"מולד הלבנה" מחדש. זוהי גם הסיבה לקריאת השם:"חודש" מלשון חידוש ושינוי. 

ההבדל בין השמש לירח, בין ימי השבוע לימי החודש, מייצגים הבדל מהותי בעבודת האדם לקונו, "תמידים כסדרם, ומוספים כהלכתם". ישנה עבודה סטנדרטית ורגילה, "תמידים כסדרם", קמים בבוקר, מתפללים לומדים תורה, הולכים לעבודה וכו' וכו'. ישנה עבודה היוצאת מגדר הרגיל, "מוספים כהלכתם", דברים שאותם האדם מוסיף בעבודת ה' שלו, כתוצאה מהתעוררות פנימית ולבבית לעבוד את ה' עוד יותר טוב.

כשיום שבת וראש חודש נפגשים, כמו בשבת הנוכחית, כל אחד מהם משפיע ופועל על השני באופן חיובי. ראש חודש "משפיע" על יום השבת ומוסיף רגש של התחדשות, התעוררות של צמיחה, אותה צריך להוסיף בחיי היום יום שלנו, גם כשמדובר ביום קדוש כמו יום השבת. אנו צריכים להוסיף, לשפר, לחדש, כאילו זוהי הפעם הראשונה שאנו מקיימים את המצווה הזאת. כאילו זו הפעם הראשונה שאנו מניחים תפילין ומתפללים, כאילו זוהי השבת הראשונה אותה אנו שומרים. מצד שני, גם יום השבת "משפיע" על ראש חודש. הכיצד?

לפעמים רגש הצמיחה וההתחדשות, ההתעוררות הפנימית להוספה בעבודת ה', יכולה להתנגש עם "האותיות הקטנות" בשלחן ערוך, עם מה שנראה לנו כ"פרטים הקטנים" והשוליים בשמירת וקיום ההלכה, ומרוב התרגשות ושמחה, ומתוך רצון טוב להוסיף בקדושה, אנו שוכחים על אותם "פרטים קטנים" (ולפעמים גדולים..) דוגמא (מעניינת) לדבר, הביא הרבי מה"מ באותה התוועדות. יהודי התעורר בבוקר, ומתוך רצון עז להתקשר לקב"ה ע"י תורתו הקדושה, הוא יישב וילמד מאמר חסידות לעומק, עוד לפני נטילת ידיים! הרצון הוא טוב, וההתעוררות לחסידות היא נחוצה, אבל "יש סדר (בליובאוויטש) בתורה", צריך לומר מודה אני, ליטול ידיים, לברך ברכות השחר יחד עם ברכת התורה, (ורק) אז אפשר ללמוד!

אז יום השבת משפיע על ראש החודש, ואילו ראש חודש בתורו משפיע על יום השבת. חיבור מושלם של "תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם"- הוספה חדשנית בעבודת ה', לימוד התורה וקיום המצוות, מתוך תשומת לב קפדנית על קוצו של יו"ד, ועל כל פרט ופרט.

ומה עם חודש אייר, ומה עם פרשת השבוע?

חודש אייר מסמל את אבות האומה היהודית, אייר ר"ת אברהם, יצחק, יעקב ורחל, ד' רגלי המרכבה. חודש זה מסמל את היכולת של כל יהודי להיות "מרכבה" לרצון העליון, התבטלות מוחלטת לרצון ה' מעל כל נגיעה ופניה אישית. זאת אומרת, שאת החיבור עליו דיברנו לעיל בין "התמידים כסדרם" ל"מוספים כהלכתם" עלינו לעשות אך ורק על מנת לקיים את רצון הבורא. עלינו להוסיף, ועלינו להקפיד, עלינו לחדש, עלינו לציית, מתוך רצון פנימי אחד-לקיים את רצון הבורא!

ומה עם פרשת השבוע? והקשר לגאולה?

פרשת "תזריע" מסמלת זריעה, שמטרתה האמיתית היא הצמיחה הבאה על ידה. ירידת הנשמה בגוף, ועבודת האדם עלי אדמות, היא הזריעה שאמור להניב "יבול רוחני" מופלג. בדרך כלל, פרשת תזריע מסמלת את "הזריעה" שלנו כעת, בזמן הגלות, כשאת הצמיחה אנו מצפים לקבל ולראות בזמן הגאולה. זוהי גם המשמעות של פרשת מצורע, שבעיתים קדמונים ובספרי הראשונים היתה נקראת בשם "זאת תהיה" (על שם התחלתה במילים אלו). "זאת תהיה" היא לשון של הבטחה. לא רק תקווה, לא רק צפיה, לא רק ברכה, כי אם הבטחה! הקב"ה מבטיח לעם ישראל שאם "תזריע", אם נזרע כיום בגלות, אזי "זאת תהיה" מובטחת לנו צמיחה אינסופית בגאולה השלימה. דבר ברור ומוחלט הוא שהגאולה אכן תבוא, הקב"ה הבטיח לנו זאת בתורתו. אפילו אם יתרחש מצב בו עם ישראל "לא זכו", עד כדי כך ש"הדור כולו חייב", מ"מ הקב"ה העמיד את עצמו במצב שהוא מוכרח (כביכול) להביא את הגאולה, כיכ הוא הבטיח!

"זאת תהיה"-אמנם הבטחה על הגאולה יש לנו, אבל עלינו לחבר את ההבטחה הזאת עם הפרשה שקדמה לה, פרשת תזריע, עלינו לזרוע, עלינו לנטוע, עלינו לפעול ועלינו לגדול, להוסיף בעבודת ה', הן הקבועה והטבעית ("תמידים כסדרם") והן החדשנית והרגשנית ("מוספים כהלכתם"), מתוך רגש של ציפייה לגאולה, וככה נזכה לביאתה!

אז, גם א)יום השבת ב)ראש חודש ג)אייר וד)פרשת תזריע מצורע, מלמדת אותנו על הדרך הסלולה המובילה ישירות לגאולה!

נסיים בסיפור על היכולת לצמוח מחדש גם במצבים הקשים ביותר. באור ליום חמישי, א' אייר תשט"ז (1956) בערך בשעה שמונה בערב, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר למלאכה בכפר חב"ד, על ידי מחבלי ה'פידאיון'. בטבח האכזרי נהרגו מדריך וחמישה תלמידים. בשורות הבאות נצטט את כתבתו של מנחם ברש, כתב ידיעות אחרונות, בקשר למה שהתרחש לאחר מכן. 

"אכזבה ומרירות עטפו את הכפר כולו. סימני התפוררות נתגלו. יש שראו בכך סימן מובהק, כי עדיין לא הגיעה השעה… לא איכשר דרא… שמא נעקור מכאן?… נלך באשר נלך… האגודה עמדה להתפורר. 

ואולם, ברור שלפני שיוחלט על צעד כלשהו, יש לשאול בדעת הרבי ודבר לא יקום בלי ידיעתו או בלי הסכמתו המפורשת. 

ב-ד' באייר עם חשיכה, הגיע סוף סוף מברק מהרבי. אנשים, נשים וטף, התכנסו בכיכר המרכזית, כדי לשמוע את דבר המברק ותוכנו. והטלגרמה, כדרכו של הרבי, קצרה וקולעת: משפט אחד. שלוש מילים בלבד!  "בהמשך הבניין תנוחמו

באותו לילה התכנסו זקני-המקום טיכסו עצה, כיצד לקיים את דברי הרבי, דיון קצר וההכרעה נפלה: בית ספר לדפוס יוקם ובו ילמדו ילדי-ישראל את מלאכת הדפוס. במקום שנשפך הדם יקום הבנין.

למחרת בבוקר יצאו כל אנשי הכפר למגדול ועד קטן אל המגרש שבקרבת בית-הספר החקלאי והחלו מסקלים אבנים ומכשירים אותו להקמת הבניין. השמחה חזרה לכפר.

חסידי-חב"ד קיימו את מצוות-רבם. ללא תרומות של אישים או של מוסדות גייסו כ-50 אלף לירות והיום, שנה אחת בלבד אחרי האסון, עומד הבנין על תלו.

שבת שלום!

__________

מבוסס על שיחת ש"פ תזריע מצורע תשמ"ב אותיות א-כב

____________________

שליח? רב קהילה? זה בשבילך! קבלו את משיח בפרשה דרשה שבועית עם רעיונות מתורת הרבי בעניני גאולה ומשיח על פרשת השבוע, מונגשות בצורה מעניינת ואקטואלית עם סיפורים והוראות לחיים.

הירשם עכשיו לקבלת הדרשה בוואטסאפ:

עברית – לחצו כאן

אנגלית – לחצו כאן

רוסית – לחצו כאן

צרפתית – לחצו כאן