בראי העיתונות: סקירה על תפילת ה'עובדים' בישיבה בלוד

כתבה מרתקת נוסטלגית אותנטית שהתפרסמה בעיתון 'שערים' בחודש תמוז תשי"ב, בה מתוארת האווירה המיוחדת שששרה בישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' בלוד, המראה העוצמתי של מאות הבחורים שמשקיעים בעבודת השם ומאריכים בכוונת התפילה, בהנהגתו והכוונתו של המשפיע הנודע ר' שלמה חיים ע"ה קסלמן:

כל ימי משתוקק הייתי להיפגש כל עם אותו טיפוס נהדר ונדיר של ה'תמים' הליובאוויטשי, שכה רבות קראתי ושמעתי עליו. זה לא מכבר נודעתי מקיומה של ישיבה ליובאוויטשית גדולה, הנמצאת ליד העיר העתיקה והמפורסמת לוד, בה לומדים מאות תלמידים 'תמימים', וביניהם נמצא מספר רב של תלמידים שהצליחו להמלט מאותה ארץ אדומה, והם ממשיכים את השלשלת הנהדרת הספוגה רוח איתנה של מסירות נפש ללימוד התורה וקיום מצוותיה.

נכנסתי אל הישיבה 

באחד מימי השבתות בשעות של אחר חצות היום היה הדבר. נכנסתי אל אולם הישיבה הגדול והמרווח, הנמצא בקומה העליונה שבבית גדול ומסדר להפליא, העומד בפינה מבודדת, רחוק משאונה של עיר, בין עצי פרי ונוי – ונפלאתי, נרעש, נבהל ונפחד נעמדתי דומיה, בראותי נרות ה', בדמותם של בחורים 'תמימים', עומדים שקועים בתפילתם ודולקים בשמן ששון בהגברת הצורה על החומר.

זה גוהה בבכיה עצומה מקרב לב ותמצית הנפש. זה מתענג על נועם ה' בקול מעורר הכוונה בהתקשרות פנימית, עמוקה עד השתפכות הנפש, וזה שקוע בהתבוננות תהומית במחקר אלוקי, מפיותיהם פורצים 'ניגוני' געגועים וכיסופים עילאיים חבדיי"ם המביעים השתפכות והתעוררות הנפש בהתלהבות ודבקות.

אחד מנגן ניגון ערב ונעים ואומר 'הנחמדים מזהב ומפז ומתוקים מדבש ונופת צופים', והשני מרנן ניגון דביקות חב"די עמוק 'אדון עוזנו צור משגבנו מגן ישענו', זה פורץ בניגון תחנונים מלווה באש קודש של השתפכות הנפש וגעגועים גדולים 'והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותיך', וזה מרנן לו ניגון עליז שש ושמח 'אז ישיר משה ובני ישראל', מעמד מרנין ממש.

נזכרתי בדברי אדמו"ר הזקן

ובעומדי שקוע ומכונס בתוך עצמי נזכרתי באותו ניגון דביקות של ה'רבי הזקן' [הרב רבי שניאור זלמן מלאדי מייסד ויוצר תורת ושיטת החב"ד תק"ה – תקע"ג] שהיה משתפך בו באמצע תפילתו 'מי לי בשמים ועמך לא חפצתי – איני רוצה בגן עדן שלך, בעולם הבא שלך, אי אפשי בשום דבר, רבונו של עולם, רק בך, בך בלבד [איך וויל גאר נישט, איך וויל ניט דיין גן עדן, איך וויל ניט דיין עולם הבא, איך וויל מער נישט נאר דיך אליין]'.

ונדמה לי אז כי כל העולם הגשמי והמכוער נתעלה בעילוי רב וממילא נתבטל ממציאותו הקודמת כי אין יחידים אין פרטים ואין נפרדים כולם כולם מתעלים ומתלכדים לחטיבה אחת למחשבה אחת ולרעיון אחד של התעלות והתבטלות בפני הרוחני והמזוכך הקדוש והטהור. ורטט של כליון הנפש וכיסופים למקום כאילו מילאו את חלל האולם על כל גדותיו 'לית אתר פנוי מיניה'..

עם גמר תפילתם העמוקה והמרגשת ביותר ניגשתי אל 'תמים' אחד ונכנסתי בשיחה איתו. בהמשך שיחתנו סיפר לי דברים מעניינים ביותר ממסירות נפשם של חסידי ליובאוויטש ברוסיה במלחמתם העקשנית ורבת ההוד והגבורה על זכותם לחיות חיים יהודיים מלאים, ללמד את בניהם ולהדריכם בדרך החינוך הליובאוויטשי.

כוח – מהרבי

כששאלתיו מי נתן בכם כח עמידה עקשנית זו ומי הוא שהפיח בכם אש קודש נעלית זו? ענה לי הבחור בתמימות מפליאה: 'מאי משמע מי? הרי זה הוא כוחה של ישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש', והרבי מליובאוויטש הוא הוא שהפיח ומפיח בנו גם כיום כוח זה ואש קודש עקשנית זו'.

מרוגש ומזועזע עד עומק נפשי מכל מה שראו עיני ושמעו אוזני, עזבתי את המקום. ובליבי חשבתי, אם נמצאים עוד כיום בדורנו היתום והירוד בחורים כאלה, הממשיכים את השלשלת בעוז ובעוצמה כזו, הרי אין דורנו דור יתום כלל.