כרטיס טיסה ללב הרעש • יומן מסע חסידי

יוסי סולומון, מגזין בית משיח

ישנן נסיעות שמתוכננות חודשים מראש, וישנן נסיעות שנגזרות משמיים בדרכים שאיש לא יכול היה לצפות. כזו היא נסיעתו של שליח הרבי מלך המשיח לאור יהודה, הרב מנחם מענדל פרידמן, לקצה העולם – לעיירה הציורית סלנטו שבקולומביה.

כדי להבין איך מוצא את עצמו שליח עמוס בטרדות הקהילה באור יהודה על מטוס לקולומביה, בדיוק בשבוע שבו פוקדת את האזור רעידת אדמה עוצמתית, צריך לחזור חודש אחד לאחור, לתפילת שבת בבוקר בבית חב"ד בסלנטו.

"חודש לפני רעידת האדמה", משחזר הרב פרידמן, "אחד המבקרים הקבועים בבית חב"ד בסלנטו פנה לבני, השליח הרב שמואל, ושאל אותו כבדרך אגב: "האם ההורים שלך או חמיך וחמותך ביקרו אותך כאן במקום שליחותך?" בני השיב לו בשלילה. הוא הסביר שחמיו, הרב יגאל קירשנזפט אינו יוצא מגבולות ארץ הקודש, ואנחנו, ההורים, שקועים עד צוואר בעבודת השליחות באור יהודה. "כשאנחנו נפגשים", אמר לו בני, "זה קורה כשאנחנו נוסעים לרבי, או כשהוא מגיע לבקר אותנו בארץ ישראל".

אותו בחור צעיר נצר את הדברים בלבו. 

בבית חב"ד סלנטו נהוג מנהג יפה: בעת העלייה לתורה בשבת בבוקר, במקום הנוסח השגרתי של 'בעבור שנדב…', מבקשים מהעולים לקבל על עצמם החלטה טובה ברוחניות או בגשמיות. כשהעלה אותו בחור לתורה, החלטתו הטובה הייתה מפתיעה במיוחד: הוא הודיע שהוא רוכש בעבורנו כרטיסי טיסה לקולומביה, כדי שנוכל לבוא, להכיר מקרוב ולהתרשם ממפעל החיים והשליחות של בננו.

כשבני התקשר לספר לנו על כך, אמרנו לעצמנו: אם יהודי מקבל החלטה כזו, זה לא פחות מזכייה בגורל. זוהי הזמנה ישירה מהרבי להגיע לקצה העולם. הסכמנו מיד, והכרטיסים הונפקו.

רק לאחר מכן, כשפרצה רעידת האדמה הקשה באזור, תפסנו את עוצמת ההשגחה הפרטית. ראינו בחוש איך הרבי הקדים 'רפואה למכה'. הכרטיסים נרכשו מראש בדיוק לימים שאחרי הרעש. הקב"ה כיוון את הדברים כך, כדי שנהיה שם דווקא ברגעים הללו, לחזק ולעודד. כתוצאה מרעידת האדמה העזה, הקירות בבית חב"ד ובבית הפרטי של בני נסדקו; נוכחנו לראות שוב עד כמה הרבי דואג לשלוחים שלו עד הפרט האחרון. למרות שלא עלה על דעתנו לנסוע לקצה תבל, יצא שהגענו בדיוק בזמן שהיינו הכי נחוצים".

מסע של שלושה ימים אל ההרס

הדרך מאור יהודה שבמרכז הארץ ועד לסלנטו שבלב אזור הקפה הקולומביאני, אינה קלה בימים כתיקונם, ועל אחת כמה וכמה בתקופת שיא הקיץ, כשהכרטיסים הוזמנו בהתראה קצרה.

"כדי להשיג כרטיס במחיר שפוי בהתראה כה קצרה, הנסיעה התפרסה על פני שלושה ימים תמימים", מספר הרב פרידמן. "ביום ראשון המראנו מנתב"ג למדריד. ישנו בלילה בבית חב"ד המקומי, ובליל יום שני המשכנו ממדריד לבוגוטה, בירת קולומביה. מכיוון שטיסת ההמשך החצי–פנימית הייתה רק למחרת, נאלצנו ללון לילה נוסף בבוגוטה, ורק ביום שלישי בבוקר המראנו אל שדה התעופה האזורי הסמוך לסלנטו.

כשנחתנו בשדה התעופה המקומי, המראות שנגלו לעינינו היו קשים. עוצמת ההרס של רעידת האדמה ניכרה בכל פינה. חלונות שדה התעופה היו מנופצים לרסיסים, מבנים מסביב ניזוקו, והתחושה באוויר הייתה של אסון טבע שטלטל את האזור כולו".

כשהגעתם לסלנטו וראיתם את ההרס מקרוב, מה הייתה התחושה? איך בית חב"ד מתחיל בכלל להתמודד עם מציאות מורכבת כזו?

"התחושה הייתה מעורבת, אבל מעל הכל ספוגה בהודיה עמוקה לה'. מצד אחד, ההרס בסלנטו היה נוראי – בניינים שלמים קרסו לחלוטין. מצד שני, ראינו נס גלוי: בבית חב"ד, על אף הנזק החומרי, כל בני המשפחה והאורחים נשארו בריאים ושלמים. הנזקים התמקדו ברעפי הגג שהתפרקו, בסדקים עמוקים שנפערו בקירות הבית, ובחלקים שונים שנפגעו מאוד והיו צריכים שיקום רציני. אך למרבה ההשגחה, לא נשקפה סכנת קריסה למבנה.

כשאני מסתכל על הסדקים הללו, אני נזכר מיד בהסבר שמופיע בספר התניא. אדמו"ר הזקן מסביר את הכתוב 'יעקב חבל נחלתו' באמצעות משל לחבל המורכב מתרי"ג (613) חוטים. כשאחד החוטים ניתק וקושרים אותו מחדש, מקום הקשר הופך להיות המקום החזק ביותר בחבל כולו.

כך בדיוק קורה בבית חב"ד: כשיש סדק בקיר ואנו סותמים, מתקנים ומחברים אותו – המקום המתוקן הופך לנקודה החזקה ביותר במבנה כולו. 

את הרעיון הזה רואים היטב בבית חב"ד בסלנטו. מגיעים לשם יהודים שבארץ ישראל לא היו דורכים לעולם במקום בעל צביון דתי. והנה, דווקא שם, בשיא הטיול שלהם בקצה העולם, הם פוגשים משפחה חסידית, רואים את ארבעת הילדים–שלוחים המתוקים עם כיפה וציצית או ילדה בלבוש צנוע, ומשהו בנשמה שלהם זז. הם מרגישים שיש להם בית חם שמקבל אותם באהבה ללא תנאי, בית שמדבר בלשונם. במקום המרוחק הזה, האוכל הכשר ושמירת המצוות מחברים אותם מחדש לזהותם, ומנקים במחי יד את כל הדעות הקדומות והמחיצות הפוליטיות שנבנו אצלם בארץ.

בשעות הרעש, כשרשתות המלונות לא לקחו אחריות ופינו את כל המטיילים מהחדרים מחשש לקריסה, בית חב"ד בסלנטו הפך לעוגן היחיד. בני, הרב שמואל ורעייתו השלוחה לאה, לא נשארו בבית. הם ירדו לעיר הראשית הסמוכה, העמיסו משאית שלמה במצרכי מזון וחלוקה, ודאגו שלכל יהודי מבוהל וחסר אונים ימצא מחסה ואוכל חם. המטיילים ידעו שבכל מצב – בית חב"ד לוקח אחריות מלאה על הילדים של הקב"ה.

אפילו בימי החרדה הללו, שגרת הפעילות לא נעצרה לרגע. מדי בוקר מתקיים בבית חב"ד שיעור תניא, כשלצידו מוגשת ארוחת בוקר ללא תשלום. הרבי עורר כי הפתיחה של היום היא קריטית, והיא חייבת להיות פתיחה רוחנית. המטיילים אמנם יוצאים לטראקים רק בשעות 10:00 או 11:00, אך עוד לפני כן הם מניחים תפילין, לומדים חסידות ופותחים את היום עם אלוקות. 

בכל הזדמנות בני משלב רעיונות של גאולה ומשיח, ועל קירות בית חב"ד נתלו תמונות מרהיבות של בית המקדש וכליו, שמעוררות בקרב הצעירים שיחות עומק על ביאת המשיח".

ג'חנון, חסידות ובשורות טובות

איך נראית הפעילות היומיומית בצל השיפוצים והתיקונים?

"למרות ההרס העצום, החיים לא נעצרים. פועלי בנייה מקומיים כבר עובדים במרץ על שיפוץ המבנה שנהרס בחלקו, ובסתימת הסדקים העמוקים שנפערו, וברוך ה' ישנם אנשים טובים שגם נרתמו לסייע במימון.

גם המטבח של בית חב"ד ממשיך לפעול במלא הקיטור ומספק אוכל כשר לאורך כל השבוע, וכמובן בסעודות השבת המרוממות.

השבת נכנסת בסלנטו באזור השעה שש בערב, והסעודות נמשכות אל תוך הלילה – לעיתים גם לאחר חצות – בהשתתפות עשרות רבות של ישראלים. בבוקר השבת נערך שיעור תניא, תפילת שחרית חגיגית, ואחריה התוועדות סוערת שבה מוגשת מנת הדגל המפורסמת: ג'חנון תימני עם כל הרטבים, ששמו מגיע למרחקים ומושך אליו ישראלים מכל קצוות האזור…

בדיוק בשבוע שבו שהיינו שם, התבשרנו כי נבחר בקולומביה נשיא חדש התומך בארץ ישראל. ממש בימים אלה הוא ביטל את הצרכת הוויזות של ישראלים לקולומביה. עד כה, תהליך הנפקת הוויזה הכביד מאוד על המטיילים. הביטול הזה צפוי להזניק את תנועת הישראלים באזור מעשרות למאות מדי שבת – מה שיגדיל בעזרת ה' את היקף הפעילות של בית חב"ד פי כמה וכמה".

נחת חסידית–שליחותית מכוחו של הבן

איך הייתה ההרגשה עבורך, כראש המשפחה ושליח בעצמך, לראות את הבן בפעולה במקום שליחותו?

"התרגשות שאי אפשר לתאר במילים. במהלך כל השנה אנחנו ניזונים מתמונות, מקטעי וידאו קצרים ומעדכוני סטטוס בווטסאפ. פתאום לראות את זה במציאות, לחיות את זה בלייב – זה עולם אחר לגמרי. זו הייתה חוויה עמוקה של 'יפה כוח הבן מכוח האב…'

ראינו שם מחזות מרטיטים. סלנטו אינה מושכת רק מטיילים צעירים, אלא גם חרדים מארצות הברית שמגיעים להתאוורר בחיק הטבע, ואפילו בחורי ישיבות שלצערנו ירדו מהדרך. במקום המבודד הזה, בלי שיפוטיות ועם המון אהבה, הם מקבלים חיזוק עצום. בעבור חלקם, זהו המקום שבו מתחילה העלייה הרוחנית המחודשת שלהם.

בין השאר פגשנו שם בחור צעיר שגדל בבית חב"די שורשי. הוא עזב את הארץ, יצא לטיול גדול בעולם והגיע לסלנטו כמטייל מן השורה. כיום, ברוך ה', הוא פועל שם כחלק מצוות השליחות – מלמד חסידות, מעביר שיעורים ומקבל את הפנים של האורחים בחום חסידי".

על אף שהביקור היה קצר מתוך הכרח – ארבעה ימים בלבד, מיום רביעי עד יום ראשון לפנות בוקר, מתוך מטרה לשוב לארץ ישראל לפני פתיחת שנת הלימודים ולהיערך לפעילות חודש אלול באור יהודה – הוא היה גדוש ברגעים בלתי נשכחים.

"באחד הימים", מספר הרב מ"מ פרידמן בחיוך, "יצאנו עם בני לטיול קצר בעמק הקפה המפורסם. כשהוא חזר לבית חב"ד, חיכתה לנו הפתעה מרגשת מאין כמוה: בננו הרב יחימלך מניו יורק ובתנו הנשואה לרב קראוס, השליח בפלאיה דל כרמן שבמקסיקו, הגיעו לבקר יחד עם הנכדים! המפגש המשפחתי המפתיע הזה, בלב קולומביה, הרחיב את הלב והעניק גם לנו כוחות עצומים.

לאורך כל הביקור, במיוחד מכיוון שנכנסנו לחודש אלול, מילאנו את האוויר בצלילי השופר. נסענו לנקודות תצפית מרהיבות בהן התרכזו מטיילים, ותקענו בשופר שקולו פעפע בלבבות. גם בדרך חזרה, בשדות התעופה של בוגוטה ומדריד, הוצאנו את השופר ותקענו תקיעות מעוררות. יהודים רבים שהיו במקום התרגשו, הצטרפו בשירה אדירה, והניחו תפילין בלב טרמינל הנוסעים".

להכין את העולם לקבלת פני משיח

לקראת סיום השיחה, מבקש הרב מנחם מענדל פרידמן לזקק את המסר המרכזי שהוא לוקח עימו מהמסע הבלתי נשכח לקצה העולם: "הבעל שם טוב הקדוש לימד אותנו יסוד עצום: כל מקום שיהודי מגיע אליו בעולם – הוא אינו מגיע לשם במקרה. המטרה העליונה של ביאתו היא לגלות באותו מקום אלוקות. מבואר שבביאת המשיח 'עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות'. פירוש הדברים הוא שבכל נקודה ונקודה על גבי הגלובוס צריכה להיווצר נקודת גילוי של קדושה, מרכז אלוקי פועם.

הרבי דואג שבכל פינה נידחת בעולם יוקם בית חב"ד. הקב"ה מגלגל סיבות שונות ומשונות – החל מטראקים של מטיילים, דרך אנשי עסקים בנסיעותיהם ועד להחלטות אקראיות של רגע – כדי שיהודים יגיעו לכל מקום. אבל הסיבה האמיתית והפנימית של כל המסעות הללו היא אחת: להכין את העולם כולו לקבלת פני משיח צדקנו.

כשאנחנו רואים את השלוחים המסורים בסלנטו ובכל מקום אחר, שעושים זאת במסירות נפש ובמאור פנים, אנחנו מבינים את גודל הזכות. הלוואי ונזכה כולנו להיות שלוחים נאמנים של הרבי מלך המשיח!"