-
הרב אברהם לוי למד בילדותו בבית ספר גוי, חזר בתשובה, קיבל ברכה מהרבי לילד – וכיום הברכה עצמה הפכה לשליחות–חיים כאשר בנו הרב מנדי פועל עמו יחד בקרב יהודי בלגרנו שבבואנוס איירס • מאת: יוסי סולומון • לכתבה המלאה
משפחת לוי לדורותיה, בשיחה לכותב השורות. צילום: מענדי שיףיוסי סולומון|י׳ בתמוז ה׳תשפ״היוסי סולומון, מגזין בית משיח
בשכונת בלגרנו – השכונה היהודית הגדולה ביותר בארגנטינה – שוכנת פנינה חב"דית חסידית תוססת שפועלת מתוך אהבה, מסירות וחזון של גאולה. הכירו: בית חב"ד 'בית הלוי'.
את המקום הזה מפעיל מידי יום הרב אברהם לוי, שאת שנות ילדותו העביר בבית ספר גויי, חזר בתשובה וזכה לברכה מיוחדת מהרבי ללידת בנו היחיד, מענדי, שבא לעולם בדיוק שנה לאחר מכן – וכיום הוא מוביל יחד עם אביו שליחות חיה ותוססת.
במהלך ביקורי במקום, פגשתי סיפורים שלא שומעים בכל יום: בריתות מילה בגיל 47, יהודים שהתקרבו ליהדות מהרחוב, מהמוסך או מהפארק; כומר שגילה את יהדותו ובחר להתגייר רק בזכות מפגש עם שלוחים מחייכים, ואפילו מקרה בו הרב הציל נשמה משמד רוחני.
ילדי השלוחים, פנחס רפאל, לוי יצחק ואחותם חיה מושקא – כבר לוקחים חלק פעיל בשליחות, והופכים כל שבת וחג לחוויה מחממת לב.
אי אפשר לטעות: כאן מרגישים את הרבי בכל פינה, את אהבת ישראל בכל פעולה, ואת השליחות כאורח חיים.
"נולדתי וגדלתי בבואנוס איירס שבארגנטינה, במשפחה מסורתית", פותח הרב אברהם לוי. "לא היינו שומרי תורה ומצוות, אבל כן הקפדנו על דברים בסיסיים, כמו ראש השנה, יום כיפור וליל הסדר. מעבר לכך, כמעט ולא הייתה נגיעה ליהדות בחיי היומיום שלנו. את שנות ילדותי העברתי בבית ספר גויי, כך שלא הכרתי כמעט דבר מהעולם היהודי.
"בשנת תשמ"ג התחתנתי עם רעייתי יעל. שנינו לא התחנכנו במוסדות יהודיים ולא באנו מבתים דתיים. היינו 'תינוקות שנשבו', פשוטו כמשמעו. למרות זאת, הרגשנו שמשהו חסר בחיינו; חשנו צימאון נשמתי. אני עצמי למדתי באותם ימים פיזיקה באוניברסיטה מתוך רצון להבין איך העולם פועל, מה מפעיל את המציאות – אבל שום דבר ממה שלמדתי, לא באמת שכנע אותי.
כמה חודשים אחרי החתונה, שמענו על שיעורי תורה ואירועים שמארגנים שלוחי הרבי בבואנוס איירס. החלטנו לנסות ולהגיע – הוא מספר בעיניים נוצצות. המפגש הראשון היה לנו כמו זריקת חיים. מצאנו שם משהו שחיפשנו הרבה זמן: אמת, עומק, חום ומשמעות. הרגשנו כאילו מצאנו מים קרים באמצע המדבר.
תוך פחות משנה עשינו את כל התהליך וחזרנו בתשובה.
בשלב זה, בעידודם ובהכוונתם של שלוחי הרבי – הרב שאול כהן ע"ה, ויבלח"א הרב שלמה הכהן מזרחי והרב נתן גרינבלאט – קיבלנו החלטה לעזוב את בואנוס איירס ולעלות לארץ הקודש למשך מספר שנים כדי שנוכל להתחזק מבחינה רוחנית, להשלים פערים וללמוד יותר.
את מושבנו קבענו בעיר צפת, שם נכנסתי ללמוד בכולל המקומי. במקביל התחלתי להעביר שיעורים במסגרת מכון 'אלטע'.
כעבור שנים אחדות, בעקבות בקשה של שליח הרבי הרב משה אוירכמן, עברנו להתגורר בקריות. שם התחלנו לפעול בקרב קהילה דוברת ספרדית. פגשנו שם אנשים שהיו במקום בו אנחנו היינו בתחילת הדרך אך לא מזמן… הייתה לי זכות לתת להם מעט מהאור שאנחנו קיבלנו.
הברכה נמשכת ונמשכת…
במהלך כל השנים האלו ליוו את בני הזוג לוי ניסיונות לא פשוטים. אחת ההתמודדויות המרכזיות הייתה הציפייה לילדים. במשך כמה שנים ניסו להיפקד בזרע של קיימא – אך ללא הצלחה. הם הלכו לרופאים, חיפשו פתרונות – "אבל כלום לא התקדם".
בשנת תשמ"ח החליט ר' אברהם לנסוע לרבי. אמנם זו לא הייתה הפעם הראשונה שלו אצל הרבי, שכן כבר זכה להיות במחיצתו כמה פעמים בשנה החולפת, "הפעם נסעתי עם מטרה ברורה: לבקש ברכה לילדים!", מספר הרב לוי.
"עמדתי מול הרבי בחלוקת דולרים, החזקתי את הדולר ביד – אבל לא הצלחתי להוציא מילה מפי. זה היה רגע עוצמתי ומטלטל. הרגשתי שהזמן עובר – והבקשה לא מצליחה לצאת מפי"…
שנה לאחר מכן, בחג השבועות של תשמ"ט, שוב נסע לרבי. במוצאי החג, במהלך חלוקת 'כוס של ברכה', הוא אזר אומץ וביקש מהרבי "ברכה לבן זכר". הרבי בירכו ב'ברכה והצלחה', ונתן לו בקבוק 'משקה' עבור התוועדות שתכנן לערוך לארגנטינאים.
"בדיוק שנה לאחר מכן – בכ"ח בסיוון – נולד לנו בננו היחיד", מספר הרב אברהם בהתרגשות ובקולו נימת הודיה לרבי.
הרב מענדי לוי, בנו של הרב אברהם לוי, נולד כאמור בזכות ברכה מיוחדת מהרבי, והוא נושא איתו את הידיעה הזו לכל אורך חייו. כשאני שואל אותו איך זה מרגיש להיוולד מברכת הרבי – הוא מחייך: "ברכה של הרבי זו לא ברכה רגילה. זה בלי סוף, למעלה ממדידה והגבלה. אני מרגיש את זה בכל צעד בחיי – כבר בהיותי ילד בבית הספר, לאורך כל הדרך ועד היום, בשליחות שאני פועל. אשתף אותך בסיפור שימחיש את העניין:
"בתקופה שהייתי בשידוכים, היה לי חשש לגבי היכולת הכלכלית של הוריי לחתן אותי. ראיתי מקרוב עד כמה המצב הכלכלי שלהם היה דחוק מאוד, ולא הבנתי מאיפה יביאו סכום לחתונה, ועוד ב'הרחבה' כמו שהרבי בירך את אבא.
"זמן קצר לאחר שהשתדכתי – הגיעה לבית חב"ד אישה שאף פעם לא הכרנו, ונתנה לאבא 20 מטבעות זהב כשכל מטבע הייתה שווה 2,000 דולר, כלומר בסך הכול – 40,000 דולר. זה סכום גדול היום, ובוודאי באותן שנים! בכסף הזה ההורים שלי שילמו את כל הוצאות החתונה בהרחבה… אין לי הסבר הגיוני לזה; זה פשוט היה גילוי השגחה עליונה וברכת הרבי בפועל ממש.
"אני עצמי בן יחיד, אבל ב"ה זכיתי לשבעה ילדים חסידיים – ברכה שנמשכת ונמשכת בלי הפסקה", אומר הרב מענדי וחיוך של נחת רוח חסידי על פניו.
התחלתי את השליחות מאפס
לאחר תקופה בארץ ישראל, שבה משפחת לוי לארגנטינה בשנת תשס"ה, שם החלה בשליחות בעיר בואנוס–איירס. הבחירה הייתה לאחר תקופה של חיפושים אחר מקום לשליחות. "בני המשפחה הציעו שנחזור לבואנוס איירס. יש כאן קהילה יהודית גדולה, עם עשרות אלפי יהודים, והבנו שיש כאן המון עבודה חשובה לעשות", מספר הרב אברהם לוי.
את תחילת דרכם בשליחות, טרם פתחו בית חב"ד משלהם, והם הצטרפו לסייע לשלוחים וותיקים שפעלו בעיר. רק לאחר שלוש שנים, כשזיהו צורך ממשי באזור נוסף בעיר, החליטו לפתוח בית חב"ד עצמאי.
וכמו תמיד, 'כל ההתחלות קשות'. גם בני הזוג לוי חוו אתגרים לא מעטים בתחילת שליחותם.
"התחלתי את השליחות מאפס – בלי פרוטה בכיס", מספר הרב לוי. "שכרתי דירה קטנה בה קיימנו את השיעורים בחסידות ואת התפילות. לאט לאט, בעקביות ובסבלנות, ובעיקר בברכת הרבי שמלווה אותנו בכל שלב, הצלחנו להתקדם. היום, ברוך ה', יש לנו מקום יפה ומכובד, שמפיץ אור ליהודי כל הסביבה".
גם בנו, הרב מענדי לוי מתאר את האתגרים הראשוניים: "בשלבים הראשונים של השליחות, הקהילה עוד הייתה מאוד קטנה. לא הצלחנו לארגן אפילו מניין יומי. אני זוכר איך היינו יוצאים לרחוב לחפש יהודים שישלימו לנו מניין. זה לא היה פשוט. היום, ברוך ה', יש לנו קהילה תוססת, שלושה מניינים מדי יום, גבאים, וספונסרים שתורמים לקידושים ולכיבוד במטרה לגרום לאנשים לבוא ולהתחבר".
מה כוללת השליחות שלכם?
הרב אברהם והרב מענדי מספרים: "ביום–יום אנחנו דואגים לפעילות בבית הכנסת – תפילות במניין מסודר, שיעורי תניא וחסידות, שיעור גמרא, שיעורי הלכה והתוועדות חסידית בכל שבת אחרי התפילה. אנחנו יוצרים מסגרת לימוד קהילתית שתלווה את האנשים לאורך כל השבוע".
השליחות בבית חב"ד מתחלקת למספר מחלקות: 'בית לוי יצחק' – הלא הוא בית הכנסת המרכזי. 'קבלה חי' – מרכז ייחודי ללימוד קבלה וחסידות המיועד למתקרבים ופתוח לכל. 'מגיד ממעזריטש' – בית מדרש המיועד ללומדים מתקדמים ובו מתקיימים שיעורים בהלכה, בגמרא ובחסידות ברמה גבוהה. 'נשים בפעילות' – מחלקה לנשים הכוללת שיעורים, הפרשת חלה ופעילויות ייחודיות בהובלת השלוחות יעל ודבורה–לאה לוי.
"בנוסף לפעילות בבית חב"ד, אנחנו עושים מבצע תפילין ומבצעי יהדות בכל החנויות בשכונה. מדובר בשכונת 'בלגרנו' – הריכוז היהודי הגדול ביותר בדרום אמריקה, אך מרבית היהודים כאן אינם שומרי תורה ומצוות, ולכן איתורם מצריך עבודה רבה.
"רק לאחרונה הצטרף לפעילות שלנו טנק המבצעים שתורם תרומה משמעותית לפעילות. זה החל לפני כשנתיים, כאשר קיבלנו תרומה ייחודית – 'טנק מבצעים' – מהשליח באוקראינה הרב משה אסמן. הטנק נותן תנופה אדירה למבצעי הרחוב והוסיף הרבה 'שטורעם' לפעילות".
מרימים נשמות מתגלגלות
תוכלו לשתף בסיפורים מחיי השליחות?
הרב מענדי, חושף הצצה לעומק עשיית השליחות ולמפגשים הבלתי שגרתיים שמובילים למהפכים של ממש בחיי האנשים.
"בשנים האחרונות זכינו לערוך הרבה בריתות מילה למבוגרים", הוא מספר ומביא כמה סיפורים לא רגילים: "באחת השבתות קיימנו התוועדות בבית הכנסת. הרמתי כוסית 'לחיים', פניתי לאחד הנוכחים וביקשתי ממנו לומר את שמו, כדי שאברך אותו.
הוא ענה בפשטות: 'אין לי שם בעברית'.
שאלתי: 'מה זאת אומרת? לא נתנו לך שם כשעשו לך ברית?' והוא השיב: 'לא עשו לי ברית מילה'.
מובן שמיד 'ישבנו עליו' כדי שיעבור ברית. וכך, בגיל 42 הוא נכנס בבריתו של אברהם אבינו. היה זה רגע מרגש לכל הקהילה".
בסיפור אחר משתף הרב מענדי על יהודי שאיבד את הוריו בילדותו: "הוא היה רחוק מהמסורת, אבל אחרי שיחות רבות הצלחנו לקרב אותו. הוא הסכים להניח תפילין ולהגיע לתפילות, אבל עדיין לא עשה ברית מילה. אחרי זמן מה קיבל החלטה – ובגיל 47 עבר את ברית מילה".
והנה סיפור מפתיע נוסף התרחש דווקא במוסך: "הרכב שלי התקלקל, ומסיבה כלשהי חזרתי למוסך שלוש פעמים. בפעם השלישית, בעל המוסך פתח את סגור לבו וסיפר לי שאשתו יהודייה ויש לו ילדים. הסברתי לו שילדיו כמובן יהודים, וכדאי לחשוב על בר מצווה. הוא התלהב, שוחח עם אשתו והיא שמחה מאוד. התחלנו ללמד אותם, לקרב אותם – ולבסוף, שני הבנים, בגיל 16, נכנסו גם הם בבריתו של אברהם אבינו", מספר הרב מענדי וממשיך לסיפור נוסף של השגחה פרטית ב'מבצעים':
"בכל יום שישי, עם כניסת השבת, אני יוצא למבצע תפילין באזור הסמוך לבית חב"ד. בחודשי החורף, הזמן הולך ומתקצר – וההחלטות נעשות מהירות וקריטיות: לאן לפנות? לאיזה רחוב להיכנס הפעם?
"ביום שישי חורפי אחד, עמדתי על פרשת דרכים – תרתי משמע. מצד ימין מספר חנויות, בחלקן בעלי עסקים שממתינים לי בקביעות. מצד שמאל, גם שם ממתינים יהודים קבועים למבצע תפילין. השעון כבר הראה על זמן הדלקת נרות ההולך ומתקרב, והייתי צריך להכריע. בחרתי בצד ימין. לא מתוך חשיבה ארוכה, אלא יותר מתוך תחושת בטן. מאוחר יותר אבין שזו הייתה השגחה פרטית מופלאה.
"עברתי בחנויות המוכרות לי, עד שהגעתי לחנות ממתקים שבעליה – יהודי יקר בשם ישראל רוטשילד – מניח תפילין דרך קבע, ואף ערכנו בעבר בר מצווה לשני בניו.
"באותו רגע נכנס בנו הצעיר שלא ראיתיו מאז הבר מצווה. חיוך רחב, חיבוק, והנחת תפילין ראשונה מאז ועד לאותו יום. תוך כדי שיחה, העליתי הצעה: 'בוא לבית חב"ד, נארגן שיעור קליל לבני הנוער על נושאים ביהדות, עם סושי ופיצה'. הבחור הפתיע אותי בתגובתו: 'האמת שכבר הרבה זמן אני מרגיש רצון לדעת יותר על יהדות'… הוא הבטיח לדבר עם ארבעה מחבריו היהודים כדי לארגן שיעור שבועי משותף.
"אבל כאן הסיפור רק התחיל. בדיוק כשהסתיימה השיחה, נכנס לחנות גבר בסביבות גיל שישים. בעל החנות לחש לי: 'גם הוא יהודי'. פניתי אליו בחיוך: 'שלום יהודי יקר! מה שמך?' הוא נקב בשם ספרדי. שאלתי אם יש לו שם עברי, והוא השיב בשלילה. 'מה עם ברית מילה?', שאלתי. 'לא עשו לי', הגיב. 'גם מעולם לא הנחתי תפילין', הוסיף. אשתו גם היא גויה וילדיו כמובן לא יהודים. הוא עצמו גדל הרחק מיהדות. הבנתי מיד שלא סתם פניתי היום ימינה, ולו בשביל הרגע הזה…
"הסברתי לו על חשיבות התפילין, על הנגיעה שהיא עושה לנשמה גם כשהאדם לא מכיר את יהדותו, והוא השתכנע והסכים להניח תפילין. באותו רגע ערכנו לו מעין 'בר מצווה' מאוחרת – בגיל 60 – עם תפילין, ברכה, וחיבוק חם. אי אפשר היה שלא לראות את ההתרגשות בעיניו. לראשונה מזה עשרות שנים הנשמה שלו חשה קשר עם קדושה. החלפנו פרטים וסיכמנו לשמור על קשר. גם הוא הסכים להתחיל ללמוד איתי יהדות ולהתקדם לקראת ברית מילה.
"וכך, מתוך מבצע בשעה לחוצה, נולד בעז"ה שיעור לנוער, נולדה 'בר מצווה' ליהודי רחוק, ונולדה עוד הוכחה לכך ש'הזריעה' שהרבי זרע – ממשיכה לצמוח בכל פינה, בכל זמן, ולפעמים כשזה בדקה ה–90…"
כל יהודי הוא אח
גם הרב אברהם לוי משתף בסיפורים: "ישנם סיפורים מרגשים לא רק על אנשים שערכו ברית מילה, אלא גם מקרים שבהם היינו צריכים להילחם בהתבוללות", הוא אומר וממשיך לגולל מסיפורי בית חב"ד.
"פגשתי בחור יהודי שחי עם אישה שאינה יהודייה. הסברתי לו בעדינות שהוא יהודי ואינו יכול להמשיך לחיות עמה. אחרי זמן הוא אמר שהבין את הבעיה, אבל ביקש ממני לדבר איתה במקומו.
"כבקשתו, ישבתי איתה והסברתי לה בעדינות שהוא יהודי, והוא לא יכול להמשיך לחיות איתה. זה היה לה קשה, אבל בסוף היא הבינה ונפרדה ממנו. לימים הבחור חזר בתשובה, התחתן עם יהודייה ואפילו עלה לארץ ישראל".
לא רק נשמות, גם הפרנסה זוכה לסיעתא דשמיא בזכות השליחות:
"כמו כל שליח, אני עוסק גם בבדיקת מזוזות ותפילין. באחד הימים הגיע אליי יהודי וביקש לבדוק את המזוזות בביתו. באחת מהן מצאתי בעיה בפסוק 'למען ירבו ימיכם על האדמה' – המילה 'אדמה' הייתה פסולה.
"תיקנתי את המזוזה, וכשאמרתי לו מה הייתה הבעיה, הוא התרגש. מסתבר שהוא ירקן, ובאותה תקופה סבל מירידה חדה בפרנסתו.
כשהגיע שוב לאחר זמן, סיפר לי כי מאז התיקון – אחוזי המכירות עלו פלאים"…
איך אתם מצליחים לגעת בנשמות ולקרב אותן לאידישקייט?
"אנחנו מאמינים שכל יהודי הוא אח שלנו. הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא לדרוש בשלומו כדי שירגיש שאנחנו איתו ובשבילו, והוא יכול לשתף אותנו במה שעובר עליו, וכי אכפת לנו ממנו באמת. כשיהודי מרגיש שמקבלים אותו באהבה רק כי הוא יהודי – זה פותח את הלב.
"ואכן, רבים מהאנשים שמגיעים אלינו לבית הכנסת אומרים לנו שמה שמחזיר אותם שוב ושוב למקום, זו האווירה החמה והמשפחתית שהם פוגשים אצלנו", אומרים הרב אברהם והרב מענדי, ומוסיפים: "הרבה פעמים כשנפטר מישהו בקהילה, גם בני משפחה שלו שלא באו קודם לכן לבית הכנסת, מתחילים להגיע כדי לומר עליו קדיש ולהתחבר יותר לנשמה. זו כמובן הזדמנות להסביר להם יותר על יהדות ולקרב אותם".
איך פועלים אצלכם להפיץ את עניין הגאולה, וכיצד מקבלים זאת יהודי המקום?
"בכל שיעור תורה שאנחנו מוסרים, אנחנו מדברים גם על נושא הגאולה – על כך שהרבי הוא מלך המשיח, וכיצד רואים זאת בפועל דרך הדאגה וההשפעה שלו לכל יהודי", אומר הרב מענדי. "יש לנו גם שיעורים קבועים בנושא גאולה ומשיח, ואני יכול לספר לך שזהו השיעור עם ההשתתפות הגבוהה ביותר… רואים בעיניים עד כמה האנשים צמאים לגאולה – לא רק כידיעה תורנית, אלא מתוך ציפייה חיה ואמיתית".
הרב אברהם: "מעבר לכך, מדי פעם אנחנו מקיימים ערבים מיוחדים של כתיבה לרבי, בהם המשתתפים כותבים את אשר על לבם ומבקשים ברכות. ערבים אלה מושכים קהל רב, והופכים לחוויה עמוקה ומחברת. עם הזמן, גם מי שלא הכיר את העניין של כתיבה לרבי – מתחיל להבין ולהפנים שהרבי הוא מלך המשיח.
"בכל פעם שאנחנו טסים ל–770, קהל רב מוסר לנו מכתבים אישיים עבור הרבי מתוך אמונה חזקה שהרבי שומע, עונה, וממשיך להנהיג.
"לפני כמה חודשים הגיע אלינו כומר שטען שהוא חיפש את האמת אצלו, אך לא מצא; אולם כאשר הוא שמע על הרבי, הוא התחבר. בעקבות כך הגיע לבית חב"ד שלנו והחליט להתחיל בתהליכי גיור. בימים אלה הוא כבר בשלבי סיום התהליך"…
לסיום, מה המסר שלכם לאחיכם השלוחים?
"על כולנו מוטלת השליחות להרבות באהבת ישראל אמיתית – להרגיש את הזולת, להקשיב, ולתת מעצמנו לא בגלל מה שהוא עושה, אלא בגלל מי שהוא – אח שלנו", אומרים השלוחים. "כשנפעל כך, נוכל לקרב לבבות, לעורר נשמות ולהביא את הגאולה".
תגיות: הרב אברהם לוי, הרב מענדי לוי, יוסי סולומון, מגזין בית משיח
כתבות נוספות שיעניינו אותך: