מאת הרב שבתי ויינטראוב
קשה מאד לכתוב על ר' זלמן אבל קשה עוד יותר לא לכתוב בשבוע קשה כל כך. ר' זלמן נוטיק נפטר בתאריך שאולי מסמל יותר מכל את מהותו אהבת ישראל ללא הגבלה וללא תנאים, ז' במרחשון, יום שבו מחכים לאחרון שבישראל שיחזור לביתו, ומוותרים על בקשת הגשמים.
זה היה ר' זלמן אהבת ישראל עד לאחרון שבישראל. כפי שהרבי מסביר גם ליהודי הכי רחוק כביכול, ר' זלמן האיר והשפיע. אבידה שאין לה תמורה הוא משפט שלא מספיק לבטא את האישיות הרב גוונית והאצילה של היהודי הטהור הזה.
זכיתי שבכמה וכמה דברים ר' זלמן היה מורי ורבי ובעיקר אח ושותף בעצה נבונה, עד לחודשים האחרונים ממש כולל פעילותו נגד תוכנית המאה והסיוע שנתן בעניין.
אך ברצוני דווקא לשתף בטלפון שקבלתי השנה ממנו בחודש סיון, על הקו היה ר' זלמן רענן וטרי ממש כאילו כל מה שהוא עובר לא נוגע אליו בכלל, ואת התחושה הזאת הוא העביר גם לסובבים אותו, נו, מה בקשתך ר' זלמן? אני רוצה לקנות ממך את הספרים בסוד שיח שם יש סיפורים של הרבי עם גדולי ישראל, אני רוצה לתת לרבי מתנה לכבוד ג' תמוז ולחלק לתושבים באזור בו אני גר את הספר המיוחד הזה שיכירו וידעו על הרבי. הוא סיפר שראה מקרוב מה הספר הזה חולל אצל יהודים ביחסם לרבי ולחסידות ולכן רוצה שעוד יהודים יזכו לקרוא בספר לכבוד ג' תמוז.
אמרתי לר' זלמן שהמהדורה נגמרה, ונשארה לי כמות מועטה. מה הבעיה, הוא אומר לי, לכבוד הרבי תדפיס כעת מהדורה, ואני קונה 113 ספרים. התנאי היה שהספרים חייבים להגיע אליו הביתה עד ג' תמוז. טוב התחייבתי לר' זלמן ויצאנו לדרך. ואכן זכיתי למלאות את בקשתו ובר"ח תמוז האחרון חודשים ספורים לפני פטירתו באתי אליו הביתה עם הספרים. ואם חשבתם שר' זלמן נח על הכורסא כשביקרתי אותו טעיתם ובענק.
למרות הקרונה ומצבו הלא פשוט, אני רואה אותו יושב עם יהודי חסיד שהקים מסגרת ישיבתית למקורבים מדרום אמריקה בשכונת גבעת שאול ומדריך אותו ופתח את לבבו אליו כיצד לנהל את המקום וכו' בצורה הכי רגועה ושלווה ממש כאב רחום לבן יחיד. זה היה ר' זלמן וכך נהג יום יום.
לא לחינם הצער והבכי על ר' זלמן נוטיק מקיף את כולם. ויבכו אותו כל ישראל כמו שנאמר על אהרן הכהן מפני שהיה אוהב שלום ורודף שלום.
אין מה לומר וקשה להתחיל לנחם בימים אלו, אבל אם כל אחד מאתנו יקבל על עצמו איזה מידה טובה של ר' זלמן בהתקשרות אמיתית ונצחית לרבי, להתנהג בצורה חסידית פנימית, אהבת ישראל אמיתית, דאגה כנה לזולת, אחדות אנ"ש, שמחה פנימית ולחיות גאולה ומשיח, והיה זה שכרנו.
לתמיכה באלמנה ובארבעת היתומים שנשארו בבית
כל מילה מרגשת ומבטאת כאב צורב של אלפים.