הצלת נפשות באלמא אטא, קזחסטאן • פוסט מרגש

מוצש"ק תולדות ה'תשע"ט

הוא חזר מכינוס השלוחים עם כוחות מחודשים ומצברים מלאים רק חזר וכבר נוסע שוב…
לאן? שוב בשבת לא תהיה איתנו??
הילדים כל כך חיכו ועוד שבת בלי אבא…
אז לאן עכשו??
והפעם גם עם אמא?….

הפעם למבצע הצלת נפשות כפשוטו…
שני ילדים קטנים שנלקחו מאימם בנסיבות שונות ונמצאים בבית ילדים מקומי בעיר אוסט קמינגורסק מזה חמש שנים…
ילדים ללא ילדוּת, ללא חינוך, והנה הגיע הרגע להציל אותם ולתת להם חינוך יהודי.
אחיהם הגדול שזה עתה מלאו לו 18 ונמצא בעצמו תקופה ארוכה באלמא אטא, יכול לקבל אפוטרופסות על אחיו ולהוציא אותך מן המיצר אל המרחב, שיוכלו לגדול כילדים יהודיים, שיקבלו חום ואהבה כמו שכל ילד זקוק לו ובמיוחד ילדים שבאים מבתים הרוסים…

אז כן…לילדים שלנו יש אבא ב"ה ויש גם אמא והם לא יהיו איתם בשבת אבל הם יצילו ילדים שכל זה חסר להם ובשבוע הבא ישלחו אותם למוסקבה לבית ילדים ושם יקבלו חום אהבה ויהדות!

יום שישי ראש חודש כסלו
אין יום מתאים ממנו
המטוס ממריא לכיוון אוסט קמינגורסק- שעה וחצי טיסה.
מגיעים לבית חבד ומתחיליך בהכנות קדחתניות לשבת המתקרבת בצעדי ענק…
בשעה 2 אפשר כבר להוציא את הילדים.
אז האח נוסע יחד עם בעלי,
ואני נשארת להשגיח במטבח ולעזור בבישולים….
——–
אני יושבת פה בבית חבד באוסט קמינגורסק.
בחוץ קר, יורד שלג,
יש לי קצת זמן
אני לא צריכה לבשל הכל לשבת…רק קצת לעזור למבשלת,
יושבת ומעיינת קצת בשיחות, בשיעורים שנשלחים מידי שבוע הקשורים לפרשת שבוע
והנה אני פותחת את אחד השיעורים/ דרשות המרתקים של הרב שניאור אשכנזי לפרשת תולדות וקוראת….
איך רבקה התחילה את מפעל השליחות:
היא אומרת ליעקב להביא לה שני גדיי עזים והיא תכין אוכל לאבא ומלבישה אותו בבגדי עשו ושולחת אותו לקבל את הברכות.
היא לא מתכוונת לנתק את עשו, להיפך, היא מתכננת מהלך גאוני שמשפיע על כולנו עד עצם היום הזה: היא מבקשת להרחיב את המשפחה ואת השפעת הברכה. היא מבקשת ליצור קשר נצחי עם כל ילדיה באשר הם. ולכן היא מלבישה את יעקב בבגדי עשו – כדי שגם יעקב שנראה כמו עשו, יישאר חלק מהמשפחה.

ובהמשך סיפור מהרבי על שליח שהתעסק עם נוער והרבי שאל אותו ומה עם הנוער שמתדרדר שמסתובב ברחוב,
השליח ענה שהילדים שלו לא נמצאים שם,
והרבי ענה לו:
"ואיזה ילד יהודי הוא לא ילד שלנו"?

ואני מצטמררת…
הנה זה בדיוק מה שאנחנו עושים פה היום ביום שיש ראש חודש כסלו,
עזבנו את ילדינו בבית שחיכו לאבא לאחר שבוע שלם שהיה בכינוס השלוחים שיהיה איתם בשבת ויעניק להם את החום שרק אבא יודע לתת…
ונסענו…נסענו להביא ילדים יהודיים שנשמתם זועקת ה-צ-י-ל-ו!
תוציאו אותי מהקליפות…תקחו את הילדים למקום יהודי, למקום שבו יזדככו גופם ונשמתם.
כי כל ילד יהודי הוא ילד שלנו!
כי זה הרצון של הרבי
ואנחנו נעשה אותו בכל הכוחות ומכל הנשמה!